שר האוצר אביגדור ליברמן אמר אתמול בבוקר (יום ה') באולפן ynet כי יפנה להוצאת צווי מניעה אם המורים יממשו את האיומים ויחליטו להשבית את הלימודים ב-1 בספטמבר, אלא שליברמן ומשרדו אינם יכולים לפנות לבית המשפט לבקש הוצאת צווי מניעה. את צווי המניעה יכולים לבקש רק המעסיקים של המורים - בבתי הספר היסודיים ובגנים המעסיק הוא משרד החינוך ובבתי הספר העל יסודיים המעסיק הוא מרכז השלטון המקומי.
למעשה, מדובר בבעיה עבור האוצר: בעוד השלטון המקומי מתנגד לעיצומי המורים, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון תמכה עד כה בעמדת הסתדרות המורים, גם שזו החלה בשביתות בסוף שנת הלימודים שעברה. כלומר, ייתכן מצב שבו השלטון המקומי יבקש צו מניעה נגד העיצומים המתוכננים של ארגון המורים - שרוב המורות בבתי הספר העל-יסודיים חברות בו - ואילו משרד החינוך לא יבקש צו מניעה נגד המורות בבתי הספר היסודיים והגננות, שחברות ברובן בהסתדרות המורים. בנוסף, גם אם השלטון המקומי יחליט לבקש צו מניעה, הוא יצטרך לשכנע את בין הדין לעבודה כי השביתה גורמת נזק ממשי, שיש התנהגות בחוסר תום לב מצד העובדים השובתים וכי המשך המשא ומתן אינו יכול להביא עוד לפתרון כלשהו.
ארגוני ההורים, שמתנגדים גם הם לעיצומים, יכולים לעתור לבג"ץ נגד החלטת הסתדרות המורים, אבל לא יכולים לפנות לבית הדין לעבודה להוצאת צווי מניעה. זאת, מאחר שאין להם מעמד בבית הדין הזה, שעוסק בעניינים שבין מעסיק לעובד.
אם אכן תוגש בקשה לצווי מניעה, בית הדין לעבודה יבחן את התנהגות הצדדים - משרד האוצר והמורים, האם הם פועלים בתום לב ואת מאזן הכוחות. כמו כן, בית הדין לעבודה יבדוק אפשרויות שונות לפתרון המצב. לפעמים בית הדין בעצמו נכנס אל תוך ניהול המשא ומתן.
בית הדין יכול גם לתת צווי מניעה חלקיים, למשל נגד המורים של כיתות א'-ב' שהשארתם בבית משפיעה על המשק כולו, ובמקביל לדחות את הבקשה לצווי מניעה נגד המורים השובתים של בתי הספר העל יסודיים. בית הדין גם יכול לדחות בשלב הראשון את הבקשה לצווי מניעה, אבל לקצוב זמן לצדדים לסיים את המשא ומתן ואת השביתה.
עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ארגון המורים העל יסודיים, אמרה כי גם אם תהיה פנייה לבית הדין לעבודה להוצאת צווי מניעה, יש לקחת בחשבון כי ארגון המורים פעל באחריות ועשה הכול כדי לא להגיע למצב שבסוף אוגוסט יש עדיין מחלוקת. היא הוסיפה כי לאור זאת, יש לקוות שבית הדין הארצי לעבודה לא יוציא צווי מניעה נגד השובתים.
"שני הסכסוכים הנוכחיים של שני ארגוני המורים של בתי הספר היסודיים והעל יסודיים הוכרזו באופן חוקי, בזמן ושני הארגונים נתנו זמן רב מאוד למשרד האוצר לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות", אמרה עו"ד פעיל. לטענתה, ארגון המורים העל יסודיים ניהל משא ומתן ממושך שבמהלכו הושגו הסכמות עם שרת החינוך, באישור משרד האוצר, אבל שלשום אנשי משרד האוצר הודיעו שכל ההסכמות בטלות מבחינתם.
שלשום נמשכו המגעים בין בכירי משרד האוצר לבין ראשי הסתדרות המורים, אך גם אז לא נרשמה שום התקדמות, והפערים בין הצדדים עדיין גדולים. "בעצם אנחנו הולכים אחורה ולא מתקדמים בכלל", אמר שלשום אחד מבכירי האוצר. הפגישות אמורות היו להתקיים, בדומה לפגישות שהתקיימו ביום שלישי, בדרג של פקידים מקצועיים, בלי מזכ"לית ההסתדרות יפה בן דויד והממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר-נתן. אלא ששלשום בצהריים החליטו בן דויד ובר-נתן להצטרף לדיונים, וצעד דומה עשתה גם מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר.
באוצר מתחו שלשום ביקורת על כך שבן דויד השתתפה רק בחלק מהדיונים, בעוד שהממונה על השכר בר-נתן וסגנו משה בכר, השתתפו בדיונים כולם. מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי התוספת לשכר שדורשים בהסתדרות המורים עבור המורים הוותיקים עשויה לעלות כמיליארד שקלים בשנה, אולם ההטבות הנוספות הנלוות לדרישות ועלות המעסיק (המדינה), יצטברו לתוספת תקציב בסכום גבוה בכמיליארד שקלים נוספים בשנה.
בנוסף, באוצר מבקשים לכרוך בהסכם השכר החדש גם שינויים שיובילו לשיפור המערכת, בהם מתן תגמול דיפרנציאלי וחוזים אישיים למורים מצטיינים, וכן מנגנון שיאפשר פיטורי מורים גרועים. עם זאת, בהסתדרות המורים דוחים את נושא החוזים האישיים, ובמשרד החינוך הציעו לתגמל מורים מצטיינים בתפקיד נוסף שיקנה להם תוספת שכר.
סוגיה מרכזית נוספת היא התאמת לוח החופשות במערכת החינוך לחופשות במשק כדי להקל על ההורים ולחסוך במשאבים למשק. הסתדרות המורים מתנגדת לשינוי לוח החופשות, אך מסכימה להמיר ימי אסרו חג, והוויכוח סובב סביב האופן שבו תתבצע ההמרה.
על פי החישוב, אילו הממשלה הייתה נענית לכל תביעות המורים, העלאת התקציב לשנה הייתה מסתכמת בכשני מיליארד שקלים בנוסף לארבעת המיליארד שהוקצבו. זאת בשעה שהנזק למשק משבוע שביתה אחד מסתכם, על פי התחשיבים, בכ-2.5 מיליארד שקלים.
פורסם לראשונה: 22:56, 25.08.22