נג'יב מיקאתי, האיש העשיר ביותר בלבנון, מצא את עצמו ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה מול ישראל. הוא פוליטיקאי ואיש עסקים ותיק ומוכר, המכהן בתפקידו משנת 2021 לפי המפתח העדתי, המחייב שבראשות הממשלה יעמוד סוני. הוא נתפס כאדם חשוב בשל תפקידו, אך גם כדמות אפורה, בלי הרבה כוח או יכולת לשנות - בטח לא ככזה שמסוגל לכפות מרותו על ארגון טרור כמו חיזבאללה, כשלהם היסטוריה ארוכה של השתייכות לאותו צד במפה הפוליטית. ynet בסדרת כתבות על המנהיגים שסביבנו, והפעם: נג'יב מיקאתי, ראש ממשלת לבנון.
"מדובר באדם שהיה מקורב מצד אחד לחיזבאללה אבל מצד שני מספיק מקובל על הקהילה העסקית וגם הסורית בלבנון וכך הוא החל לטפס למעלה", מסביר בשיחה עם ynet ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "הוא הגיע בסופו של דבר לתפקיד בזכות התמיכה של חיזבאללה. הוא גם לא שייך לאליטה הביירותית ומגיע מצפון המדינה".
מיקאתי נולד בשנת 1955 בעיר טריפולי ולפוליטיקה הוא הגיע מעולם העסקים - עובדה לא מאוד מפתיעה במדינה כמו לבנון, המוכרת ביחסי ההון-שלטון החזקים בה. בתחילת שנות ה-80 הוא הקים עם אחיו טהא מיקאתי את חברת INVESTCOM, שהפכה למובילה בעולם התקשורת במזרח התיכון ובאפריקה, קטפה הישגים חסרי תקדים ונמכרה במיליארדי דולרים. בהמשך הקים עם אחיו חברת נדל"ן וחברת אופנה, ולפי מגזין "פורבס" הוא האיש העשיר ביותר בלבנון והונו מוערך ב-2.8 מיליארד דולר.
מיקאתי לא שם את חייו הפרטיים באור הזרקורים, הוא נשוי ואב לשלושה ילדים המעורבים בעסקים המשפחתיים. הוא למד באוניברסיטה האמריקנית של ביירות ועם סיום לימודיו ב-1980 המשיך ללימודים בתוכנית בבית הספר למנהל עסקים INSEAD בצרפת, ולמד גם בתוכנית לימודים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. לעתיד, הכישורים שלו ייצבו אותו כמי שנכון להתמודד עם אתגרי השעה.
"בלבנון דבר קשור בדבר, אתה עושה עסקים כי אתה בפוליטיקה. וזו לא פוליטיקה, זה הרי כמו משפחות מאפיה", מסביר פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב. "דרך המשרה הפוליטית אתה מבטיח את הנכסים המשפחתיים, את החוזים ואת המעמד שלך. בלבנון למשפחה חזקה, כמו משפחת מאפיה, יש את איש האגרוף, את הפוליטיקאי ואת איש העסקים, זה תמיד הולך יחד. המשפחות שם לפעמים עולות ויורדות, אבל מיקאתי היא משפחה ותיקה וחזקה בטריפולי. היא לא הייתה הכי חשובה, אבל משפחת כראמי שהייתה יותר חזקה, נחלשה מאוד".
"פלסטר על מערכת בקריסה"
ב-1998 מונה מיקאתי לשר העבודות הציבוריות, וב-2000 נבחר לפרלמנט כנציג מחוז טריפולי. כבר אז הוא נתפס כפרו-סורי, בזכות קשריו הטובים עם נשיא סוריה בשאר אסד. מיקאתי נמצא כעת בכהונתו השלישית כראש ממשלה, כשהכהונה הראשונה הייתה למשך זמן קצר ב-2005 והשנייה הייתה בשנים 2014-2011.
בשנת 2005 נרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי. האופוזיציה האשימה את סוריה ואת העומד בראשה ודרשה שזו תוציא את כוחותיה מלבנון. למרות האיסור על הפגנות, המחאה הציבורית גברה ברחובות וראש הממשלה דאז עומר כראמי נאלץ להתפטר. במהלך המגעים על הקמת ממשלה עד לבחירות הכלליות, היה קונצנזוס כי מיקאתי הוא האיש המתאים לתפקיד, כיוון שלמרות היותו פרו-סורי התחייב לקיים את הבחירות במועדן ולא להתמודד.
אחרי נפילת ממשלתו של סעד חרירי, בנו של ראש הממשלה שנרצח, מיקאתי חזר לתפקיד ב-2011. ב-13 ביוני הוא הודיע על הקמת הממשלה והצהיר מיד שהיא תתחיל ב"שחרור האדמות שנותרו תחת כיבוש האויב הישראלי". אך רק כעבור כשנתיים, במרץ 2013, הוא התפטר בעקבות המתיחות הגוברת בין המחנה שתמך באסד לזה שהתנגד לו.
בשנת 2019, תובע המדינה בלבנון האשים את מיקאתי בשחיתות והגיש נגדו כתב אישום בגין "התעשרות לא לגיטימית באמצעות הלוואות דיור". שופט דחה את האישומים בפברואר 2022, בשנת 2023 חקירה שנערכה ניקתה אותו מכל אשמה בשל "חוסר בראיות", והוא טען שהאשמות נגדו היו ממניעים פוליטיים.
כשעל מיקאתי הוטלה בפעם השלישית מלאכת הרכבת הממשלה ב-2021, הוא זכה לתמיכת מרבים המפלגות בפרלמנט הלבנוני, בהן גם של חיזבאללה. הוא הצהיר כי הוא רוצה להקים ממשלת טכנוקרטים גרידא, בלי נציגים של מפלגות פוליטיות, כדי לבצע את הרפורמות הכלכליות הנחוצות במדינה. הוא נכנס לתפקיד, כשלבנון כבר הייתה שקועה במשבר כלכלי וחברתי עמוק, אך בעיני הציבור, שלא התלהב ממינויו של המיליארד, הוא נתפס כנציג המעמד הפוליטי המסורתי ושל האליטות הכלכליות המושחתות שהובילו למשבר.
המטבע הלאומי קרס ואיבד משוויו עשרות אחוזים, האינפלציה הייתה בשיאה, מוצרי המזון זינקו במאות אחוזים, שיעור העוני לפי האו"ם עמד על כ-78%, הפסקות החשמל התכופות היו עניין יומיומי והיה מחסור חמור בדלק. ומקיאתי קרא עם כניסתו לתפקיד לסולידריות של העולם הערבי כדי לנסות ולהוציא את המדינה מהמשבר החריף.
"מיקאתי לאורך כל השנים האחרונות ניסה לבנות את תדמיתו כדמות מרכזית שיכולה לנסות ולהוציא, או לפחות להתמודד, עם המשבר הכלכלי שלבנון נמצאת בו", מסביר ד"ר זלקוביץ'. ולפחות מבחינת הרקע הוא מתאים, ככלכלן, כאיש עסקים מצליח ובעל השכלה מערבית.
אך למרות שהכישורים שלו מיצבו אותו כמי שיכול להתמודד עם אתגרי השעה, בלבנון יש מכשול נוסף - ארגון טרור - שנמצא גם בפוליטיקה וגם בשטח. "חיזבאללה הוא אחד הגורמים לכך שלבנון היא מדינה לא פרודוקטיבית ולכך שכסף מערבי לא מושקע בה בעקבות אי-היציבות הפוליטית והעובדה שצבא של מיליציה שיעית מנהל אותה", מסביר ד"ר זלקוביץ'.
"מיקאתי זכה לתמיכה מאוד רחבה בסקטורים שונים בלבנון מתוך ציפייה שהאיש העשיר ביותר במדינה יוכל להוציא אותה מהמשבר הכלכלי - אבל כל עוד הוא חייב לחיזבאללה וחיזבאללה הוא אחד מאבני הנגף בפני ניסיונות השיקום של המערב ובפני השקעות מצד הסקטור הסוני, הסעודים, האמירתים ואחרים - זו בעיה, כי הוא לא באמת נתפס כמי שיכול לייצר קשרים להשקעות".
לפי איתן ישי, ראש תוכנית מזרח תיכון וצפון אפריקה במכון מתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית ודוקטורנט ללימודי איסלאם באוניברסיטה העברית, ניתן לומר שמיקאתי הוא סוג של "פלסטר ששמו על מערכת קורסת".
לדבריו, "דווקא האפרוריות של מיקאתי מאפשרת לו לכהן כראש ממשלה, כשלמרות שהוא נוטה לצד מסוים הוא עדיין נתפס כדמות יחסית מקובלת גם על הצדדים האחרים. מיקאתי נמנה עם משפחה סונית מוכרת, יש לו ניסיון פוליטי והוא נוח לחיזבאללה כבר שנים אחורה. מאז 2019 לבנון בקריסה כלכלית היסטורית והיסטרית, לצד משבר פוליטי ומשבר חברתי, וכל אחד הזין את השני ואז פתאום הגיעה המלחמה הזו - והוא לא נושא איזושהי בשורה גדולה מבחינת האפשרות לשינוי".
כלי במשחק של אחרים
לאורך חודשי המלחמה, ובמיוחד מאז שהתגברו התקיפות הישראליות בספטמבר האחרון, מיקאתי הרבה לבקר בחריפות את ישראל. הוא ניהל מגעים עם גורמים ערבים ובינלאומיים כדי לקדם את הפסקת האש במדינתו, אך כוח להשפיע לא באמת היה לו, ומי שניהל בפועל את המגעים מול חיזבאללה היה נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני.
מיקאתי ניסה לשמור על מעין תדמית ממלכתית. הוא פרסם הצהרות וגינויים רבים נגד פעילות צה"ל, הנחה להגיש תלונות לאו"ם נגד ישראל במספר אירועים שנתפסו על ידי לבנון כהפרה חמורה של ריבונותה, כמו למשל במקרה של לכידת פעיל חיזבאללה עמאד אמהז בפשיטה בצפון המדינה בתחילת החודש.
ב-11 בנובמבר השתתף מיקאתי ב"פסגה הערבית-איסלאמית" בריאד, שם נשא דברים מול מנהיגי העולם הערבי. "אני פונה אליכם בשם לבנון כדי לבטא את האסון שאנחנו חווים בימים אלה. לבנון נמצאת במשבר היסטורי גורלי ומתמודדת עם תוקפנות ישראלית בנוסף למספר אתגרים נוספים. ההשפעות הכלכליות של ההסלמה הצבאית הישראלית מגדילות את היקף האסון. אני קורא לכם לתמוך בלבנון ולהמשיך לשלוח סיוע דחוף". שם, טען כמו בהצהרותיו הקודמות כי מדינתו מחויבת ליישום החלטה 1701.
אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף לפנות בוקר ברביעי, בירך מיקאתי: "מועצת השרים אישרה את ההחלטה לחייב את הממשלה ליישם את החלטה 1701 על כל סעיפיה. אנחנו מדגישים את הסמכות הביטחונית של הצבא בדרום לבנון באופן הפוסל את הטיעונים הישראליים. אני דורש מהאויב לדבוק בהחלטה 1701. כולם הימרו על סכסוכים (בתוך לבנון, לב"א), אבל למרות התנאים הקשים, ראינו אזרחים מחבקים אחד את השני. צבא לבנון איבד 46 חיילים בתוקפנות בנוסף לפצועים. אני מודה לנביה ברי על מאמציו ושיתוף הפעולה בינינו".
בהמשך הוא גם קרא לכל התושבים שהתפנו מבתיהם לחכות להנחיות הצבא כדי לשמור על ביטחונם, רק שאלו לא שמעו בקולו ונעו בשיירות לכיוון כפרי ועיירות דרום לבנון, כשחלקם נושאים את דגלי חיזבאללה ואת תמונותיו של המזכ"ל שחוסל, חסן נסראללה.
מי שלא ספג ביקורת מראש ממשלת לבנון היה זה כמובן חיזבאללה, שפתח באש על ישראל ב-8 באוקטובר אשתקד, וגרר את המדינה לחודשים ארוכים של חילופי אש עוצמתיים, שהובילו להרס רב, שיעלה הון לשקם. הון שללבנון השוקעת אין.
מעורבות איראנית? "שערורייה"
למרות השוני העדתי, למיקאתי ולחיזבאללה קשר שנמשך שנים רבות. מתחילת שנות ה-2000, בעיקר סביב "מהפכת הארזים", נוצרו בלבנון שני מחנות פוליטיים מובחנים. "כשהם נוצרו שאלת היסוד שהפרידה ביניהם הייתה שאלת המשך הנוכחות הסורית בלבנון", מסביר ישי. "המחנה האנטי-סורי, הקורא ליציאה של כוחות אסד מהמדינה והמחנה הפרו-סורי הקורא להישארותם".
מיקאתי באותה תקופה השתייך למחנה ה-8 במרץ: קבוצה של מספר מפלגות בהנהגת חיזבאללה ואמל, שתמכה בהישארות הסורים. "יש לו קשרים מאוד חזקים עם הסורים והיו לו אינטרסים מאוד חזקים בנוכחותם", מוסיף ישי. "הוא היה מחובר לנשיא לבנון בזמנו, אמיל לחוד, שכיהן בשנים 2007-1998 והיה פרו-סורי מובהק. הארכת הכהונה של לחוד בניגוד לחוקה, היא מה שהצית את מהפכת הארזים - ומיקאתי נמנה באותו מחנה עם חיזבאללה".
למרות זאת, מסביר ישי, "האינטרס של מיקאתי להישארות הסורים והאינטרס של חיזבאללה, הגיעו ממקומות שונים לחלוטין, שבסופו של דבר השתלבו לאותו אינטרס. לכן הם מצאו את עצמם באותו מחנה פוליטי".
בדבר אחד לפחות נראה כי הוא וחיזבאללה פחות מסכימים: התערבות איראן בקבלת ההחלטות במדינה הלבנונית. באוקטובר האחרון יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף אמר בריאיון לעיתון הצרפתי "לה פיגרו" כי טהרן מוכנה לערוך משא ומתן על יישום החלטה 1701. מיקאתי זעם על דבריו והורה לזמן את הממונה על השגרירות לבירור. "אנחנו מופתעים מדבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני", אמר אז מיקאתי, "ההצהרה הזו היא התערבות שערורייתית בענייני לבנון וניסיון לבסס שליטה בלתי מקובלת".
אך לפי פרופ' זיסר, הנאמנות של מיקאתי היא בעיקר לעצמו. "ככה זה בלבנון. המסגרת הלבנונית תמיד אפשרה לכל המשפחות השולטות להמשיך לנהל את העניינים של החברה ושל המדינה. בטח שהוא לא נאמן לאיראן, ועם סוריה הוא שיתף פעולה כי הם שלטו וזה קידם אותו מבחינה כלכלית. גם עם השיעים, עם נביה ברי וחיזבאללה הוא שיתף פעולה כי זה קידם את האינטרסים שלו".
ולמרות הקשיים, מוסיף פרופ' זיסר, הוא לא צפוי לעזוב את הפוליטיקה. "אתה לא עוזב אף פעם פוליטיקה, ואם אתה עוזב אתה מעביר לבן או לדוד, הכול נשאר במשפחה. האמריקנים רוצים את מפקד צבא לבנון ג'וזף עאון כנשיא, ומיקאתי יתמוך בו אם זה יתאים לו - הוא ראש ממשלת מעבר, שאין לו באמת כוח. לא ברור אם הוא יפעל לבחירת נשיא ולהעלות את לבנון על דרך חדשה או יעשה את מה שתמיד הלבנונים עושים – שום דבר".
זמני שהפך לקבוע
בלבנון אין נשיא כבר יותר משנתיים, מאז שהסתיימה כהונתו של הנשיא האחרון מישל עאון באוקטובר 2022. ישי מדגיש כי כעת הבעיה היא שמי שבאמת אמור להוביל את המדיניות בלבנון, הנשיא, לא קיים. "נביה ברי ונג'יב מיקאתי מנסים לתמרן בוואקום הזה", הוא מסביר. "זה חוזר להיבטים בסיסיים של הפוליטיקה בלבנון - חלוקת המשרות השלטוניות לפי מפתח עדתי, שלא רלוונטית למציאות הדמוגרפית בשטח. התוצאה של זה היא תקיעות פוליטית כי אין אף צד שמסוגל לכפות את עמדתו או להוביל מהלכים משני מציאות באופן משמעותי".
ד"ר זלקוביץ' אומר כי כשמיקאתי יצטרך לקבל החלטות הוא יבחר בלאומיות הלבנונית. "פה עובר קו השבר בינו לבין חיזבאללה", הוא מסביר. "אבל יחד עם זאת, הייתי אומר שהוא מבין שיש גם תמיכה ברחוב לארגון הטרור והוא לא מישהו שיצא נגד חיזבאללה או ינסה בעקבות המכה הצבאית הקשה שחטף הארגון לנטרל את כוחו הפוליטי. בכל זאת, הוא רוצה להישאר קונצנזוס בין השיעים לסונים".
לדבריו, "אם מיקאתי היה יכול לפרק את חיזבאללה מנשקו אני מאמין שהוא היה שמח לעשות זאת. הוא קודם כל פטריוט לבנוני שרוצה לגשר ולחבר בין המחנות. אני לא חושב שבסופו של יום לצבא לבנון יש יכולת או רצון לפרק את חיזבאללה מנשקו. יש זיקה ישירה היום בין צבא לבנון לחיזבאללה, והציוד האמריקני והיכולות הטכנולוגיות ובעיקר ההשקעה במנגנוני ביטחון הפנים של הצבא הלבנוני, יכולים לזלוג לארגון הטרור".
"כמו ב- 2006, מה שחיזבאללה לא ירצה לעשות לא יקרה, הם לא יצאו נגד חיזבאללה", מדגיש פרופ' זיסר. "אז חיזבאללה כנראה בשלב הנוכחי במצב נוח כדי להשתקם, להיראות כאילו הוא עושה את מה שהוא אמור לעשות, כדי שתהיה הפסקת אש ואז הוא יוכל להתאושש".
"מיקאתי מאוד מנסה לשחק את התפקיד של ראש הממשלה הממלכתי שמציב בעדיפות עליונה את המדינה ואת הריבונות הלבנונית", מסכם ישי. "מאוד חשוב לו לשחק את התפקיד הזה, כשמלכתחילה היכולת שלו מוגבלת. הוא זמני שהפך קבוע. ולא רק שהוא זמני טכנית, הוא גם נתפס כזמני על ידי הציבור ובאזור". לכן, לדבריו, "מיקאתי יהיה חייב לשחק תפקיד בייצוב ההסדרה, כי אין מישהו אחר. זאת לצד יו"ר הפרלמנט ברי ולצד חיזבאללה, שבסופו של דבר כן יוכל להטיל וטו על דברים".
המנהיגים שסביבנו - סדרת הכתבות ב-ynet
מרופא לרוצח המונים: אסד רק רוצה לשרוד - ומוכן לשחק עם כולם, כמעט
הכתובת העתידית לישראל מול איראן? הסולטן של המתווכת הנצחית, שלא סוגר דלתות
המנהיג שכלוא בין ארה"ב לאיראן - וצופה במיליציות מסבכות את ארצו גם עם ישראל
ה"מצורע" חסר הרחמים הפך למחוזר: MBS מנצל הזדמנויות, ומחכה לצעד ישראלי
מנווט בין הרחוב העוין לאינטרס: עבדאללה נצמד למערב ולישראל, למרות האתגר מבית
נלחם באיסלאם הקיצוני, רוצה לשנות את המזה"ת: MBZ, "השליט הערבי החזק בעולם"
מאכזב את הצעירים, מסרב לפליטים מעזה: א-סיסי לא רוצה "לסכן את ההצלחה בסיני"
קורץ למערב, מארח את חמאס: האמיר שרוצה להיות "אחד מהחבר'ה" במפרץ