ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מוקדם מהצפוי היום (ראשון) מישיבת הממשלה - וקיים התייעצויות קדחתניות עם שר המשפטים יריב לוין והשר המקורב אליו רון דרמר. המטרה של נתניהו היא אחת: להגיע לפשרה למיתון המהפכה המשפטית או לכל הפחות להציג מתווה ריכוך חד-צדדי עד יום חמישי הקרוב, יממה לפני ערב ראש השנה - וכן לפני נסיעתו לעצרת האו"ם בניו יורק בתחילת השבוע הבא.
בהתייעצויות השתתף גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ובכירים בליכוד אומרים ל-ynet שבנקודת הזמן הזו נתניהו מבין שפשרה עם האופוזיציה, לאחר הנאום הלוחמני של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, ככל הנראה לא תצא אל הפועל. "הוא נחוש להביא מתווה משלו", הם אומרים.
המתווה אמור מצד אחד להרגיע את הרוחות ומנגד, לרצות גם את שר המשפטים לוין - שמייצג את הגרעין הניצי בליכוד - כך שיוכל "לחיות איתו". בדיונים עלו אפשרויות לריכוך ביטול עילת הסבירות וגם אפשרויות להצגת מתווה של שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או שינוי שיטת הבחירה.
ישיבת הממשלה
שר הביטחון יואב גלנט התחייב הבוקר בקולו לכבד כל פסיקה של בית המשפט העליון, בצל אזהרות הממשלה כי אם בג"ץ יתערב בביטול עילת הסבירות - ישראל עלולה להיקלע ל"אנרכיה וכאוס". גם השרים גילה גמליאל מהליכוד ומשה ארבל מש"ס הצהירו שיכבדו את הפסיקה, בעוד השר שלמה קרעי העדיף להפנות את העיתונאים לבית המשפט העליון - והשר יצחק גולדקנופף מיהדות התורה טען כי "נחליט ביחד".
השרים אמרו את הדברים בעת שנכנסו לישיבת הממשלה, יומיים לפני הדיון בבג"ץ על התיקון לחוק היסוד שביטל את החלת עילת הסבירות על החלטות הממשלה, השרים וראש הממשלה. גלנט השיב כי "אכבד כל החלטה של בג"ץ", בעוד קרעי טען כי "זה לא המקום הנכון לשאול את השאלה הזו. תלכו לבג"ץ ותשאלו אם הם מתכוונים לכבד את הדמוקרטיה במדינת ישראל, זו השאלה הנכונה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך את גמליאל, גלנט וארבל על "ההתייצבות החד משמעית לצד שלטון החוק". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי "הם אמרו את המובן מאליו - אך לצערי הגענו לימים שבהם אמירה כזו נחוצה וחשובה כל כך. אני מברך על עמדתם האמיצה בימים טרופים אלו וקורא לכל חברי וחברות הקואליציה להשמיע קול שפוי, חד וברור - חובה לכבד פסיקה של בג"ץ ולמנוע משבר חוקתי מסוכן".
אבל, שרים רבים בחרו לחלוף על פני העיתונאים ולא להשיב לשאלה המתבקשת. כך עשו ישראל כץ, איתמר בן גביר, אורית סטרוק, דודי אמסלם, ניר ברקת, עידית סילמן, מאיר פרוש וראש הממשלה נתניהו עצמו. נתניהו מסרב כבר תקופה ארוכה להשיב אם יכבד את הפסיקה או לא, ורק הציב משוואה שלפיה "הממשלה תמיד כיבדה פסיקות של בית המשפט - והוא מעולם לא התערב בחוקי יסוד". על המשוואה הזו חזרו שרים נוספים, וכשיו"ר הכנסת אמיר אוחנה רמז שיהיו השלכות מרחיקות לכת אם בג"ץ יתערב בביטול עילת הסבירות - נתניהו תמך.
ביום שישי האחרון מסרה הממשלה את תגובתה לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות, והביעה התנגדות לפסילת התיקון לחוק יסוד: השפיטה. הדיון יתקיים בפני 15 שופטי בג"ץ, הרכב מלא, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בין השאר נכתב כי "אין בכוחו של ביהמ"ש לשים עצמו מעל הריבון, ואין מי שעומד מעל חוקי יסוד".
עו"ד אילן בומבך, שנמנה עם מייצגי הממשלה מול העתירות, ציין: "השלטת עקרונות שלא כתובים בחוק - משמעותם פגיעה בכל יסודות מערכת המשפט, שבלעדיהם צפויה אנרכיה". ב"כוח קפלן", שמארגן את ההפגנות בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, אמרו בתגובה: "מדובר באיומי פרוטקשן מאפיוזיים בצורה רשמית וגלויה".
בתגובה המשותפת לממשלה, לעומד בראשה נתניהו ולשר המשפטים לוין, צוין בין היתר כי "עמדת ממשלת ישראל היא כי בית המשפט הנכבד מנוע מלתת סעד בדבר תוקפו של חוק יסוד או של תיקון לחוק יסוד כמבוקש בעתירות. עמדתה זו של ממשלת ישראל נשענת על עקרון ריבונות העם, עקרון שלטון החוק, עקרון הפרדת הרשויות, ועל המדרג הנורמטיבי של החקיקה בישראל שהוכר גם בידי בית המשפט הנכבד עצמו.
"היא נסמכת גם על כך שאין בקרב מדינות המערב המתוקנות ביקורת שיפוטית על תיקוני חוקה ללא הרשאה מפורשת בחוקה עצמה, על כך שביקורת שיפוטית על קודקוד ההכרעה הדמוקרטית איננה 'משפט', שהרי אין דין שמכוחו ניתן לפסוק, והיא עלולה להוביל לאנרכיה, על שלילת הנחת העותרים שלפיה בית המשפט הוא שליט כל-יכול הנהנה מעליונות על חוק היסוד שהסמיך אותו, ועל שלילת הנחתם שלעולם הצדק והמוסר המוחלטים יעמדו בצידה של הרשות השופטת לבדה".
