"יגיע הרגע שנבדוק את כל מה שקרה, הן בפן הצבאי והמדיני והן בפן האזרחי". כך אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שלושה ימים לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מאז הוא מכין דוח שמפרט את הליקויים שקדמו לטבח, ואתמול הוא אף שיגר איום לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי על התנהלות צה"ל בהליך הביקורת: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה". אז מה תפקיד המבקר, מה חלקו בבדיקת המחדל ואיפה עומדת החקירה היום? ynet עושה סדר.
מה תפקיד מבקר המדינה?
מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי שאמון על עריכת ביקורות חיצוניות על גופי המדינה, במטרה לשפר את תפקודם ויעילותם ולהבטיח כי הם פועלים בהתאם לחוק. סמכויות מבקר המדינה מוקנות לו בחוק יסוד, מעמד שאף היועץ המשפטי לממשלה לא זכה לו, שבמקרים מסוימים מקנה למבקר גם סמכויות חקירה מיוחדות.
מה חלקו בבדיקת מחדל 7 באוקטובר?
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כי בכוונתו להקדיש כמעט את כל משרדו, כולל כל המחלקות, לבחינת שורה ארוכה מאוד של נושאים הקשורים למחדל. בין הנושאים שנבחנים: עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני, תפקוד אגף המודיעין בצה"ל, וכן נושאים אזרחיים כמו מערך הנפש והסיוע לסטודנטים במילואים.
מדוע צה"ל התנגד לביקורת?
צה"ל הביע התנגדות לעריכת הביקורת בשעת מלחמה, בטענה כי זה פוגע במאמצי המלחמה של הדרגים הבכירים בצבא. לאורך השנה החולפת, נזכיר, הצבא מקיים תחקירים פנימיים על ליבת מחדל 7 באוקטובר בטענה כי הם לא פוגעים במאמצי הלחימה.
מדוע בכל זאת המבקר חוקר את צה"ל?
בתחילה, אנגלמן קיבל את עמדת הצבא כי חקירה מטעמו תפריע למאמצי המלחמה, אולם בחלוף חודשים רבים לתוך המערכה החליט להתניע את הבדיקה. בתגובה לכך, הוגשה לבג"ץ עתירה נגד המבקר כדי למנוע את החקירה. השופטים נמנעו מלקבל את טענות העותרים ודרשו מצה"ל והמבקר להגיע להסכמות ביניהם על אופן התנהלות החקירה.
אנגלמן בוועדה לביקורת המדינה, לפני כשבועיים
(צילום: דוברות הכנסת)
מה היו ההסכמות בין הגופים?
מבקר המדינה חילק את הביקורת לשלושה שלבים, כאשר השלבים הראשונים יעסקו בנושאים צדדיים וקלים יותר ואילו רק השלב האחרון יעסוק בנושאי הליבה. בנובמבר, אנגלמן וצה"ל מסרו כי הגיעו להסכמות משותפות בדבר התחלת הביקורת על הצבא. לפי הודעת הצדים אז, "המתווה שגובש מאפשר את קיום הביקורת החשובה, שמירת המיקוד של צה"ל ומפקדיו במלחמה ואת תהליכי הלמידה בתוך צה"ל".
בסיכום המתווה נכתב כי "שיח לגבי מועד פתיחת הביקורות בנושאי הליבה הקשורים לכשל השבעה באוקטובר (שלב ג') יתקיים בין הצדדים במסגרת השיח על עתיד המתווה אשר יתקיים בינואר או פברואר. להלן רשימת הביקורות בנושאי הליבה שקבע מבקר המדינה: מהלך האירועים ב-7.10.23 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ; הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת "חרבות ברזל"; תהליכי עבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7.10.23; היערכות צה"ל להתמודדות עם איום תת-הקרקע; הבקרה המודיעינית לפני 7.10.23".
איפה עומדת החקירה היום?
אחרי חודשים של בדיקות, הכוללות פגישה עם גורמים רבים בצבא, בחינת מסמכים והערכות מודיעין ואף בדיקת מחשבים של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט - חלק מטיוטות דוחות הביקורת של השלב הראשון נמצאות בשלב מתקדם מאוד, וחלקן עשויות להתפרסם בחודשיים הקרובים.
מדוע המבקר טוען שצה"ל לא משתף עימו פעולה?
בלחץ שופטי בג"ץ, צה"ל נאלץ להסכים למתווה והחלה עבודת הביקורת. אולם לאחרונה, חווים אנשי משרד המבקר חוסר אמון ושיתוף פעולה מצד לשכת הרמטכ"ל. במכתב ששלח המבקר אתמול, טען כי גוף צה"לי בשם "המינהלת", שהוקם במיוחד בלשכת סגן הרמטכ"ל להתמודד עם ביקורת המבקר, שולח נציגים להשתתף בפגישות אנשי צה"ל עם אנשי המבקר – באופן חסר תקדים – ואף להקליט אותם.
לו תוקם ועדת חקירה ממלכתית, כיצד יתנהלו שתי הבדיקות במקביל, והאם לא יפגעו אחת בשנייה?
מבקר המדינה אנגלמן הודיע כי לו תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר, אירוע שכרגע לא נראה באופק, הרי שתתקיים ישיבה עם חברי הוועדה על מנת לקבוע גבולות גזרה של החקירות. עוד הודיע כי ועדת החקירה תקבל את הבכורה על פני מבקר המדינה, ומשרדו של אנגלמן אף יעביר לרשותה את כל חומרי המידע שנאספו. ועדת חקירה ממלכתית תהיה ממוקדת למחדל הצבאי והמדיני, כך שבמשרד המבקר מאמינים שממילא ועדה כזו לא תקיף את כל נושאי הבדיקה.
