בוועדת השרים לחקיקה תעלה היום (ראשון) הצעת חוק של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שמבקשת לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, כך שלא תיפתח חקירה פלילית או תביעה אזרחית נגד ח"כ - אלא אם הכנסת תאשר זאת ברוב של 90 חברי כנסת, ורק במקרים שבהם המעשה לא נעשה במסגרת מילוי תפקידו.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרסמה בצהריים חוות דעת שבה כתבה כי הצעת החוק "הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה והעמדה לדין פלילי ומפני הגשת תביעות אזרחיות ויוצרת שכבה מורמת מעם, גם במקרים שאינם נוגעים לתפקידם הפרלמנטרי".
גוטליב, נזכיר, נתונה לחקירה בחשד לחשיפת מידע ביטחוני רגיש ותביעות דיבה - והיא הח"כית שהגישה את ההצעה חרף זאת. ההצעה למעשה מבקשת לחזק את החסינות של הח"כים ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות.
לפי חוות דעתה של היועמ"שית, "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי המשקל של שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק". לדבריה, "הסטת האיזונים באופן כה מהותי, מעניקה לחברי הכנסת זכויות יתר משמעותיות ביותר בהליך פלילי או אזרחי המוגש נגדם, החותרות נגד התכליות שבבסיס מוסד החסינות. ההסדר המוצע ימנע בפועל את חקירתם והעמדתם לדין של חברי כנסת ואת האפשרות להגיש נגדם תביעות אזרחיות, במנעד רחב של מקרים, וכן יביא לשיבוש הליכי חקירה. ככל הידוע לנו, גם במבט השוואתי מדובר בהסדר חריג ורחב בהיקפו".
לדברי ח"כ גוטליב, למרות התנגדות היועמ"שית ועדת השרים צפויה לתמוך בהצעת החוק שלה לפחות בשלב זה, ואם זה אכן יקרה, היא תעלה להצבעה במליאה בקריאה טרומית כבר ביום רביעי. בנוסח הצעת החוק נכתב כי מטרתה "לחזק את החסינות של חברי הכנסת ולהגביל את האפשרות להגיש נגדם תביעות או לפתוח בחקירות על פעולותיהם במסגרת מילוי תפקידם, פרט לעבירות מסוימות, במטרה למנוע ניסיון להשתיק אותם". ח"כ גוטליב טענה כי החוק לא יגן עליה רטרואקטיבית באופן אישי ולא על חברי כנסת שמתנהלים נגדם הליכים דומים, אלא על מקרים עתידיים.
מהומה בדיון בתביעת הדיבה נגד גוטליב
(צילום: עידו ארז)
המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי הדגישה היום בפני השרים כי "כיום קובע הסדר החסינות של הח"כים ששיקול הדעת אם לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת מצוי בידי הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך – גורמי האכיפה. עוד נקבע, כי ככל שקיים בסיס להגשת כתב אישום נגד חבר כנסת וניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לכך, כתב אישום יוגש לבית המשפט, אלא אם כן חבר הכנסת פנה לכנסת וביקש כי תיקבע לו חסינות, וחברי הכנסת מצאו כי מתקיימת אחת מהעילות שבחוק לקביעת חסינות דיונית".
סומפולינסקי ציינה כי "הצעת החוק מבקשת לשנות באופן מהותי ביותר את האיזונים שעליהם מבוסס ההסדר הקיים, ובכך למנוע למעשה את עצם החקירה נגד חבר הכנסת, באמצעות הרחבת ההסדר כך שלא ניתן יהיה לפתוח בחקירה או להגיש הליך אזרחי, אלא אם הכנסת ברוב של 90 חבריה קבעה כי פעולותיו לא נעשו לשם מילוי תפקידו". היא אף קבעה שההסדר המוצע "מערער על עקרונות היסוד של השוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון הציבור במערכת השלטונית ונבחריה".
ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר כי מדובר בהצעת חוק חריגה מאוד. הוא ציין כי "החסינות המהותית שקיימת היום חלה על מעשה שנעשה למען מילוי תפקידו של חבר כנסת, כמו להיכנס לשטח צבאי סגור למשל לצורך הפגנה, אבל היא לא עיר מקלט לביצוע עבירות. בהצעת החוק, ח"כ גוטליב מבקשת שרק אם 90 ח"כים מסכימים תוסר חסינות מהותית, זה מופרך ברמה שקשה להסביר- פשוטו כמשמעו לשים את חברי הכנסת מעל החוק".
לדבריו, "זה תקף לעבירות אלימות, עבירות מין, אפילו עבירות טרור- אם אין 90 ח"כים שמצביעים בעד להסיר את החסינות של אותו חבר כנסת, לא יוכלו לפתוח בחקירה נגדו. זו קביעה משפטית והיא לא צריכה להתקבל בכנסת. זה הופך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים". ד"ר פוקס ציין כי בעבר היו הצעות חוק שנועדו לתת חסינות רחבה יותר לראש הממשלה, אבל כאן הצעת החוק נוגעת לכל חברי הכנסת, כולל אותה. "הבעיה היא לא הפרסונליות של גוטליב, אלא לקבוע שחברי הכנסת יהיו מוגנים מביצוע כל עבירה. אני מקווה שגם הממשלה הנוכחית תבין שיש גבולות שאי אפשר לעבור", אמר.
ביוני האחרון דווח כי היועמ"שית הורתה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד גוטליב בחשד ל"גילוי מידע סודי", בעקבות הציוץ שפרסמה ברשת X, שבו חשפה את זהותו של בן זוגה של מובילת המחאה שקמה ברסלר כאיש שב"כ. בציוץ הפיצה קונספירציה כוזבת לפיה המוסד יירט "שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר, ימים לפני התופת".
גוטליב מיהרה אז להגיב למהלך, וכתבה ברשת X: "מנהלת המדינה גברת יועמש"ית הדליפה למשרתיה בתקשורת כי בדעתה לחקור אותי באזהרה, זה כמובן אחרי שהיא הורתה לחקור את המסיתים המסוכנים והממרידים והקוראים לאי-ציות בזמן מלחמה". היא הוסיפה: "כדרכה של הגברת אשלח לה מסר בהדלפה. חסינות לפי סעיף 1 לחוק החסינות היא מוחלטת ולא ניתנת להסרה. על כן כל שנותר לה זה לסמוך על רצוני הטוב ולבקש ממני להיחקר".
"רשמו בפניכם אין לי כל כוונה להתייצב לחקירה", הבהירה כבר אז גוטליב. "אין כל מקור סמכות לחייב אותי להיחקר מקום בו החסינות שלי היא מפני כל הליך פלילי הכרוך במעשה או אמירה למען ובמסגרת מילוי תפקידי. שמחתי להבהיר. צר לי לאכזב".
