1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר. איומים כמו חול
(צילום: רויטרס, יואב דודקביץ')
לפני כחודש וחצי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא "נכנס לאירוע" מתוך כוונה לעשות בדחיפות סדר בקואליציה שניכר היה שעומדת בפני כאוס. באותם ימים חתר שר המשפטים יריב לוין - פומבית ובכל הכוח - לעבר הרפורמה המשפטית שהבעירה את הרחובות, המפלגות החרדיות משכו לפסקת התגברות מתגרה וחוק גיוס נוח עבורן ופחות עבור הציבור הכללי, ואיתמר בן גביר קפץ ראש לסאגה מתמשכת של התקוטטות עם מפכ"ל המשטרה והקצונה הבכירה. אבל ההצהרה ההיא של נתניהו לא רק שלא פתרה את המשברים, אלא שנדמה שמאז הם רק הסלימו. כמה ימים לאחר מכן החלה פארסת הפיטורים של יואב גלנט ובעקבותיה השהיית החקיקה, ומאז הבלגן בממשלה המשיך לחגוג.
השבוע הייתה הפעם הראשונה שבה נתניהו באמת ניסה להיכנס לאירוע כלשהו. "הוא למעשה ביקש לאפס את בן גביר", אמרו גורמים בקואליציה על הודעת הליכוד החריגה שלפיה אם השר לביטחון לאומי לא מרוצה מתפקוד הממשלה על רקע ההסלמה בדרום - הוא יכול לפרוש. נתניהו, שהקפיד עד כה לנהוג בשותפיו בכפפות של משי, דפק מטפורית על השולחן וגלגל את הכדור לשותפו הצעיר. אלא שבן גביר לא התרגש: הוא החריף את תגובתו ("תפטרו אותי"), והרחיב את מעגל המרד של סיעתו בהצבעות גם לשבוע הבא, או עד שמדיניות הממשלה תשתנה ביחס לרקטות בדרום.
איך ומדוע החליט פתאום נתניהו לצאת נגד השותף הכי לא צפוי שלו, זה שמראש הוגדר כחולייה החלשה והרופפת בקואליציה? ההסבר כנראה לא מסובך. ראש הממשלה סבור שבן גביר אמנם נובח הרבה, אבל לא נושך, והגיע הזמן לחשוף את זה. בליכוד מעריכים שיו"ר עוצמה יהודית חלש כרגע, ולכן אין חשש באיום עליו. ממילא שום דבר טוב יותר לא מחכה לו מחוץ לקואליציה.
אלא שמתחת לפני השטח הדברים יותר מורכבים. בשבועות האחרונים הביא נתניהו את בן גביר להפר כל אחת מהבטחותיו מתקופת קמפיין הבחירות ובכלל. לאט לאט, אחת אחרי השנייה, ההתחייבויות שלו מתמוססות, בשיטת הצפרדע המתבשלת, וכך, סבורים בליכוד, אולי ישיל מעצמו את המנדטים המוגזמים שקיבל בבחירות בחזרה לטובתם.
בן גביר: "נתניהו מוזמן לפטר אותי"
(צילום: בראל אפרים )
בן גביר מבין זאת וכבר שבועות ארוכים שהוא רותח. רותח על סגירת הר הבית לתפילות יהודים כדי לא להסלים את המצב בסוף תקופת הרמדאן, רותח על ההבלגה של הממשלה מול ירי הרקטות מלבנון, סוריה ועזה, רותח על מסמוס הרפורמה המשפטית ורותח על אי-פינוי חאן אל-אחמר.
הוא מתנחם בעובדה שכפי שבליכוד סבורים שאיומיו ריקים מתוכן, הוא עצמו יודע שאצל נתניהו המצב דומה ומרחב התמרון אפסי. הממשלה הנוכחית הוקמה תוך מיצוי מקסימלי של הכוחות האפשריים. גם אם יחליט נתניהו לערבב את הקלפים מחדש, פשוט אין לו איך. בחירות יביאו את אותם שותפים בדיוק במקרה הטוב, ובמקרה הרע ישלחו אותו לאופוזיציה. מי יודע אם הנס הנוכחי ישוחזר שוב. בן גביר מבין זאת היטב, ולכן כשנתניהו מאיים, במקום להתיישר הוא עונה לו באותה שפה. רוצה לומר: בלעדיי אין ולא תהיה לך ממשלה.
לרוע מזלו של ראש הממשלה, אירועי בן גביר המורכבים ממילא לא עומדים בפני עצמם. אליהם מצטרף שר המשפטים לוין, עד לא מזמן המקורב ביותר לנתניהו, שמסתובב בימים אלה מתוסכל מדשדוש הרפורמה, ואיתו הפוליטיקאים החרדים הזועמים, שמציבים אולטימטום כמעט בלתי אפשרי להעביר את פסקת ההתגברות ולחוקק חוק גיוס נוח, וזה עוד לפני שדיברנו על צרות אחרות בתוך הליכוד. בשבוע הבא תמשיך עוצמה יהודית להחרים את ההצבעות והוועדות. נתניהו בינתיים מסרב להתקפל. המבחן של בן גביר מתקרב.
