אחרי רצח ארבעת היהודים בפיגוע בעלי בשבוע שעבר החלה פעילות נקמה אינטנסיבית של מתנחלים המתגוררים באזור, שתקפו שלושה כפרים פלסטיניים. הם הציתו מכוניות, בתי מגורים ובית ספר, וניסו להצית מסגד. הם פגעו בשטחים חקלאיים והודו שניתקו את זרם החשמל לכפר עוריף שממנו יצאו המחבלים בטענה שמותר להם (אזרחים, כן?) להטיל עונש קולקטיבי. צה"ל הגיע למקומות שהותקפו, בחלק מהמקרים מאוחר מדי, ולא הצליח להסיג את המתנחלים האלימים. הוא לא ירה באוויר ולא השתמש בנשק לפיזור הפגנות מאחר שהוא לא מיומן בכך, והסתפק בניסיון להפריד בין היהודים החמושים לבין התושבים המקומיים שיצאו להגן על רכושם.
והתגובות? צה"ל "גינה" את המתנחלים על "הפעלת אלימות והשחתת רכוש", משל היה נציג האו"ם ולא השולט בשטח. ראש הממשלה בנימין נתניהו שחרר הודעה חלבית על כך ש"ישראל היא מדינת חוק ולא נקבל התפרעויות. אזרחי ישראל כולם מחויבים לכבד את החוק". שלושה מתנחלים נעצרו לכמה ימים ועל זהותם הוצא צו איסור פרסום.
הנה האנדרסטיימנט של השבוע: נתניהו מתייחס בסלחנות למעשים, ולפחות באופן פומבי לא דרש יד קשה. גם מתחתיו, אף אחד במערכת הביטחון לא קם ואמר פומבית את האמת: המאמץ הרב הנדרש להתמודדות עם אלימות מתנחלים פוגע ישירות בכושרו של צה"ל לסכל טרור ולהיערך צבאית נגד אויבי המדינה. בכך, למעשה, פועלת הממשלה נגד אינטרס הביטחון הלאומי. האירועים מראים שצה"ל - ובעיקר שב"כ - איבדו את יכולת הרתעה מול יהודים. רבים ביניהם עוסקים בטרור בלי חשש שיתפסו. העובדה שגורמי ימין קיצוני הנמצאים בתפקידי מפתח בממשלה משפיעים ישירות על תהליכי קבלת ההחלטות מן הסתם לא מסייעת.
נקודת מפנה בתופעה התרחשה באירוע הטרור היהודי חסר התקדים בחווארה בפברואר, אחרי רצח האחים הלל ויגל יניב. במשך שעות ארוכות השתוללו מאות מתנחלים במקום והציתו בתים וכלי רכב של תושבי העיירה. אף שמבצע הנקמה הזה היה ידוע שעות קודם לכן, צה"ל לא הצליח למנוע אותו. חמור מכך: מבין מאות המשתתפים נעצרו רק שישה מעורבים, רובם שוחררו. באירוע מאורגן כה חמור, שזכה לתהודה עולמית, הוצא צו מעצר מינהלי רק כנגד שני מתנחלים שהשתתפו בפעולת הטרור. כנראה שלא היה בידי שב"כ מספיק מודיעין כדי להביא למעצרם ולהעמדתם לדין.
המשטרה הסבירה אז בטיעון קלוש כי "מנסים לגבש תשתית ראייתית נגד כמה מפורעי חווארה, אך למרות סרטונים בהם נראים הצעירים מציתים מבנים ורכבים, קיים קושי לזהות אותם - משום שהם רעולי פנים. בנוסף, כמעט כולם שותקים בחקירה ולא משתפים פעולה. ולכן, קיים קושי להשאירם במעצר".
חוסר האונים של מערכת הביטחון אחרי פרעות חווארה היה בבחינת אור ירוק למתנחלים. מבחינתם - אין עוד ממי לפחד. הצבא בלתי יעיל באירועים שכאלה ומגלה חוסר נחישות לעצור את הפורעים. גם שב"כ לא מפעיל את מלוא כליו הייעודיים המסייעים לו לסכל בהצלחה פיגועי טרור פלסטינים. אבל מדינה מסודרת לא יכולה להסכים להתפרעויות של מליציות אלימות שעושות כל העולה על רוחן. הדבר מסוכן למשטר הדמוקרטי ויזלוג גם אל תוך הקו הירוק. במהומות מאי 2021 כבר עלו תמיהות בהקשר לפעילות הגרעינים התורניים בערים המעורבות והתמיכה שקיבלו ממתנחלים חמושים שהגיעו לסייע בזמן המהומות.
לפנינו דוגמא חיה למצעד האיוולת שבמסגרתו הפעולות האלימות של מתנחלים פוגעות ביכולות צה"ל ושב"כ להתמקד בנושאים קריטיים שבתחום אחריותם ומוצאים עצמם מבזבזים הרבה משאבים על נושא הטרור היהודי. כאשר צה"ל ושב"כ כה מתוחים בסיכול טרור פלסטיני על חשבון אימונים והיערכות לאתגרים בזירות השונות, נתניהו לא דורש מהמתנחלים להפסיק את פעילותם האלימה ולא מסביר להם את הנזק שהם גורמים לביטחון הלאומי.
הקריאות של שרים בממשלה, בעיקר של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר והח"כים שתחתיהם, לפעולות צבאיות גרנדיוזיות ("חומת מגן 2") או "לרוץ אל הגבעות" מחממות את האווירה ולא נתקלות בהתנגדות של נתניהו, שחייב כמבוגר האחראי להטיל את השפעתו ולמתן אותם. אם הוא לא עושה כך – הוא האשם העיקרי בפגיעה בצה"ל, בשב"כ וביחסי החוץ עם ארה"ב המהווים מכה אנושה לאינטרס הלאומי.
- ד"ר אבנר ברנע, לשעבר בכיר שב"כ, הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il