מבקר המדינה בדק: הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
היעדר נגישות באוטובוסים בין-עירוניים, הפקעת מחירי מוניות מונגשות לאנשים עם מוגבלויות, וליקויים הנוגעים לפרטיות המשתמשים ברב-קו. מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דו"ח ובו סקר נושאים שונים הקשורים לתחבורה, בהם תחזוקת כבישים בינעירוניים והנחיות לתחזוקת גשרים.
התחבורה הציבורית לא מונגשת לאנשים עם מוגבלות
לפי הנתונים שבדו"ח הביקורת, בישראל חיים 1.56 מיליון בני אדם עם מוגבלות, המהווים 17% מאוכלוסיית המדינה. שליש מהם נוסעים באוטובוסים עירוניים, ו-15% באוטובוסים בין-עירוניים, שאינם מונגשים. עלות הנגשת האוטובוסים תגיע לכדי 3.9 מיליארד שקלים, כך נקבע בדו"ח.
בישראל אין חובת הנגשה לאוטובוסים בין-עירוניים, פרט להנגשה חושית שהיא כריזה ומידע אלקטרוני. גם הנגשה זו לא מתקיימת באופן מלא ויש ליקויים ביישומה.
ליקויים קיימים גם בהנגשת האוטובוסים העירוניים, הכוללים חוסר התחשבות של הנהגים והיעדר אפשרות למחיר מוזל לנסיעה למלווה. המבקר קבע כי משרד התחבורה לא הכין תכנית לטיפול בנושא, וכי "נושא הכשרת הנהגים לא בא לידי ביטוי בדו"חות הפיקוח של משרד התחבורה".
עוד התגלו ליקויים בהנגשת תחנות האוטובוס ודרכי הגישה אליהן. "ב-2019 היו כ-27,000 תחנות אוטובוס בארץ. נכון לשנה זו נותרו כ-13,500 תחנות עירוניות שטרם הונגשו, ו-3,500 תחנות לשירות בין-עירוני שאינן מונגשות. בכ-37.5% מ-80 היישובים שנבדקו לא הונגשו כל התחנות, וב-22.5% מהיישובים שנבדקו הונגשו פחות מ-85% מהתחנות".
עוד נקבע כי "במועד סיום הביקורת, כ-16 שנה לאחר מועד התיקון לחוק השוויון, טרם התקין שר הפנים תקנות דרכים נגישות". המבקר מציין כי במקרים רבים רכבים פרטיים מחנים על תחנות האוטובוס וגם כי משרד התחבורה לא דרש ממפעילי התחבורה הציבורית מידע על הפרסום לציבור בנושא קווים נגישים, על התקנת שילוט סטטי ועל אופן הטיפול בתלונות הציבור.
עוד נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהרשויות המקומיות רשימה של תחנות האוטובוסים הנגישות.
בתחום המוניות הנגישות, חולקו רישיונות להפעיל 1,000 מוניות נגישות (מונית אחת לכל 1,600 איש לעומת מונית ל-340 איש ללא מוגבלות) אך פועלות כ-875 מוניות. עוד עלו תלונות על גביית תעריפים גבוהים ואי-ניהול יומני נסיעות, ומשרד התחבורה לא גיבש הסכם עם המפעילים.
גם ברכבת התגלו ליקויים: אדם עם מוגבלות צריך לתאם שעתיים מראש את הגעתו, כשמספר האנשים עם מוגבלות שיכולים לנסוע במקביל מוגבל לפי כמות התיאומים וסוג המוגבלות. גם הבדלי הגובה בין הרציף למדרגה המסייעת בכניסה לקרון מקשה על הנעזרים בכיסא גלגלים. המבקר ממליץ למשרד התחבורה למפות את תנועותיהם של אנשים עם מוגבלות, להכשיר נהגים, לקדם נגישות באוטובוסים הבינעירוניים, ולערוך שיתוף ציבור ברכבת מול אנשים עם מוגבלות.
אדם עם מוגבלות צריך לתאם שעתיים מראש את הגעתו לרכבת, כשמספר האנשים עם מוגבלות שיכולים לנסוע במקביל מוגבל
"שיפור ניידות לאנשים עם מוגבלות תביא תועלות כלכליות כגון מוביליות חברתית וכלכלית לאנשים עם מוגבלות, חיסכון בגין הסעות והרחבת ההזדמנויות לקבלת שירותים חיוניים", נכתב.
300 מיליון ש' בשנה בגלל משתמטים מתשלום
בממוצע בכל שנה פעילים 3.5 מיליון כרטיסי רב קו, ובשנת 2019 שילמו באמצעותם על 86% מהנסיעות. את התשלום על התחבורה הציבורית מסבסדת המדינה, והמפעילים קיבלו 9.2 מיליארד ש"ח בשנה זו. השתמטות מתשלום על נסיעות מביאה להפסד של 300 מיליון שקל בשנה.
הדו"ח בוחן מה השתנה מהדו"ח הקודם בנושא שנכתב בשנת 2017. הביקורת העלתה כי נוסע ששילם על נסיעה אך לא תיקף את כרטיס הרב-קו ישלם את אותו הקנס של נוסע שלא שילם כלל, ושגם אסדרת חוק הגנת הפרטיות על מאגרי המידע של הרב-קו לא הושלמה. "משרד התחבורה תיקן כחצי מהליקויים, ובכלל זה הוספת עמדות לטעינת הכרטיס, הוספת אמצעים טכנולוגיים לטעינה והסדרת השימוש בכרטיס על ידי חיילי צה"ל והמשטרה".
"חלק מהליקויים בדו"ח הביקורת מ-2017 לא תוקנו. למשל, נושא הגנת הפרטיות של המשתמשים ברב-קו טרם הוסדר, וכן טרם הוסדרו סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים", סיכם המבקר.
למרות הסכנות, עדיין אין הנחיות לתחזוקת גשרים
מבקר המדינה גם ערך ביקורת בהמשך לדו"ח מ-2017 על אודות תחזוקת הכבישים הבינעירוניים. המבקר קבע כי תקציב תחזוקת הכבישים בין 2019 ל-2021 היה נמוך בכ-200 מיליון שקל לעומת התקציב שתוכנן. מהדו"ח עולה גם כי היקף ריבוד הכבישים (בק"מ) שביצעה חברת נתיבי ישראל בשנת 2020 ירד בכ-37% לעומת 2017 בגלל היעדר תקציב. "מגמה זו צפויה להימשך גם בשנת 2021", נכתב.
ב-2017 כתב המבקר כי משרד התחבורה לא עסק בתחזוקת גשרים ולא נתן הנחיות, וביקורת המעקב העלתה כי משרד התחבורה טרם הכין נהלים המסדירים את תחזוקת הגשרים. ואולם, מאז פרסום הדו"ח הקודם נמצאו ליקויים שתוקנו כמו התאמת הגשרים לרעידות אדמה והגדלת תאורה בצמתים. "מרבית הליקויים שלא תוקנו נבעו מצמצום בתקציב שהקצו משרד התחבורה ומשרד האוצר", נקבע.
הסכם ההפעלה מול חברת אגד
מבקר המדינה ציין בדו"ח חשש מאי עמידה ביעדי התחרות. מתחילת שנות ה-2000 מקדמת הממשלה רפורמה לשיפור שירותי התחבורה הציבורית והגדלת התחרות. המדינה חתמה ב-2018 הסכם מול אגד שלפיו 33% מקווי אגד יוצאו למכרזים תחרותיים והתייעלות של החברה. נתח השוק של אגד עמד בשנת 2020 על 32% כשהיעד הוא 25%.
אגד התייעלה, אך בתחילת 2019 עלויות כוח האדם ועלויות תפעול קווי השירות שלה היו גבוהות בהשוואה למפעילים תחרותיים, והיא ממשיכה להיות תלויה בקבלת סובסידיה מהמדינה שמכסה גם את העלויות העודפות שלה. המבקר ממליץ למשרד התחבורה "להיערך להוצאת יתרת הקווים שמפעילה אגד לתחרות, על מנת ליישם במלואה את הרפורמה בתחבורה הציבורית".
עוד נכתב כי "על משרדי התחבורה והאוצר לעקוב אחרי עמידת אגד בהתחייבויותיה. על אגד להיערך כך שבסוף תקופת ההסכם מבנה הוצאותיה יאפשר לה רווחיות הולמת ויכולת להתמודד בשוק בלי להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה".
משרד התחבורה: מדביקים פער של עשרות שנים
במשרד התחבורה מסרו בתגובה לדו"ח כי "משרד התחבורה מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתחבורה הציבורית, ולראשונה הקצה 80% מתקציבו לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית, על חשבון הרכב הפרטי. בסיכום שהושג מול משרד האוצר, תוקצבה תכנית חומש לתוספות שירות משמעותיות, בעלות כוללת של כ-7.5 מיליארד שקלים בשנים 2022-2026.
"במסגרת תכנית זו, מיועדים להירכש כ-3500 אוטובוסים חדשים, 2500 מתוכם חשמליים, לתגבור הקווים העירוניים. כמו כן, המשרד ישקיע 220 מלש"ח בהכשרת נהגות ונהגים ושיפור תנאי העבודה באוטובוסים. תוכנית החומש מצטרפת לתכנית לבניית מתחמי תחבורה רב-שימושיים ול-70 מסופים ותחנות מנוחה חדשות, כתשתית שתאפשר את תגבור השירות. לגבי הדברים שפורסמו בדו"ח, לפני שלוש שנים פרסם משרד התחבורה את התכנית להוצאתם לתחרות של כל קווי האוטובוסים העירוניים והבינעירוניים בישראל, באופן הדרגתי עד לשנת 2030. במסגרת המכרזים ניתן דגש מיוחד על איכות הנסיעה, תכנון מיטבי של קווי השירות, קיצור משך הנסיעה, הגברת תדירות הקווים ויצירת שילוב אופטימלי בין אמצעי תחבורה שונים.
"הרפורמה קבעה כי עד לשנת 2030 יפורסמו מכרזים להפעלת כל קווי השירות בארץ, באופן שיעניק למפעילים החדשים זמן התארגנות מספק, להפעלת קווי התחבורה הציבורית ברמת השירות הנדרשת לציבור הנוסעים. כמו כן, הרפורמה אפשרה שהות מספקת להתייעלות המפעילים הוותיקים (אגד ודן), כך שיהיו ערוכים לתחרות. הסכם העקרונות עם אגד הופך אותה לחברה תחרותית, מודרנית ומובילה, וכולל בין השאר את הצערת גיל האוטובוסים של התחבורה הציבורית, הפעלת אוטובוסים חשמליים בהיקף נרחב, עלייה מהדלת האחורית, שילוב טכנולוגיות חדשות ושיפור המידע לנוסעים. כמו כן, אגד התחייבה לעבור התייעלות משמעותית, הכוללת שינוי מבני, יישום תכנית פרישה והכנסת משקיע פרטי, כך שתוכל לפעול בתנאי תחרות. יישום ההסכם הינו הדרגתי, ומתבצע בהתאם ללוחות זמנים שנקבעו מראש.
"העלאת רמת השירות, שיפור משמעותי בהיקף השירות והצלחת ההליכים התחרותיים והתחרות על הנוסעים, המתקיימת ברוב האשכולות בשל חפיפה גאוגרפית, צפויה להגדיל משמעותית את מספר הנוסעים והנוסעות בתחבורה הציבורית בשנים הקרובות".
מעמותת "נגישות ישראל" נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "לצערנו הרב הדוח מדבר בעד עצמו. במבחן התוצאה התחבורה הציבורית בישראל לא נגישה. אין ספק שמשרד התחבורה משקיע מיליארדי שקלים בתחום התחבורה הציבורית אך בו בעת לא משקיע בהנגשת שירותים שלמים לבעלי מוגבלויות. עמותת נגישות ישראל פועלת בעניין מול משרד התחבורה, אך לצערנו גם היום יש רצון של המשרד אך אין שום תוכנית עבודה. בישראל של2021 רוצים לקדם תחבורה ציבורית, אך לא לבעלי מוגבלויות. התוצאה העגומה היא שמאות אלפי ישראלים נפגעים מהמדיניות הזאת ואינם זוכים להנות מתחבורה ציבורית נגישה בישראל".
