המועד האחרון שבו על ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש תצהיר לבג"ץ ולהשיב לטענות שהטיח נגדו ראש השב"כ רונן בר בתצהיר שהגיש בתחילת השבוע, הוא היום (חמישי) - עד חצות. לאחר הגשת התצהיר יצטרכו שופטי בג"ץ יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז להחליט אם לגשת לכתיבת פסק דין סופי בהליך, לקבוע דיון אשר יעסוק בתצהירים או בניסיון להגיע לפשרה שתיתר פסק דין - או לחילופין החלטת ביניים אחרת.
1 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו, נשיא העליון עמית וראש שב"כ בר
(צילום: יאיר שגיא, Oliver CONTRERAS / AFP, אתר בתי המשפט)
אם נתניהו יבחר שלא להגיש תצהיר, משמעות הדבר היא שהוא מותיר את טענותיו של בר ללא הכחשה, וכך יסלול את הדרך לשופטי בג"ץ לקבל אותן כפי שהן. לו יבחר להגיש את התצהיר, יהיה עליו להתייחס לארבעה אירועים מרכזיים: הראשון והחמור בהם הוא תיאורו של ראש שב"כ כי נתניהו לחץ עליו לתת חוות דעת ביטחונית בנוגע לאבטחתו האישית בזמן המלחמה, אשר תוביל לכך שלא יוכל להעיד במשפטו בתיקי האלפים, שבהם הוא נאשם.
בר טען בתצהירו כי אנשי נתניהו ניסו לכפות עליו חוות דעת שכתבו בעצמם וכי נדרש לחתום עליה. נתניהו יתקשה להכחיש את האירועים, מפני שבר שמר את חוות הדעת וכתב בזמן אמת מזכר רלוונטי. מנגד, נתניהו יוכל לנסות להדוף זאת ולטעון בין השאר כי לאחר פגיעת הכטב"ם בביתו הפרטי הוא חשש באופן כן ועמוק, וחש כי בר הוא זה שמקל ראש בביטחונו האישי. את הדרישה להחתים את בר על חוות דעת יהיה קשה להסביר, אך אולי יוסבר כי מדובר היה במתווה אבטחתי כהצעה בלבד.
אירוע אחר הוא טענותיו של בר כי נתניהו לחץ עליו להפעיל את שב"כ וכליו בכדי לאכוף את ההפגנות נגד רה"מ, וכי נהג לעשות זאת כאשר המזכיר הצבאי אינו בחדר - כך שבר ונתניהו נועדו בארבע עיניים. נתניהו יוכל לטעון שוב כי חשש בשל המחאות הסמוכות לביתו, וכן לציין שבשתי החלטות ממשלה בשנת 2005 הורתה ממשלת שרון לשב"כ לאכוף את המחאות נגד תוכנית ההתנתקות.
בר טען גם כי נתניהו ביקש מידע על פעילי מחאה ספציפיים, בהם עו"ד גונן בן יצחק - בקשה שלנתניהו יהיה קשה להצדיק. ראש השב"כ טען כי הדרישה הייתה להפעיל את הארגון גם נגד אנשי המילואים שהודיעו כי לא יתייצבו עוד לזימונים עקב המהפכה המשפטית, בהם פעילי "אחים לנשק". מול האשמה זו נתניהו יוכל לנסות לטעון כי בדיעבד הסרבנות היוותה זרז עבור חמאס לביצוע טבח 7 באוקטובר.
עוד טען ראש שב"כ כי "הובהר לו" אגב שיחה בנוגע למחאה שבמקרה שיתרחש משבר חוקתי עליו לציית לראש הממשלה - ולא לבג"ץ. נתניהו יוכל להכחיש זאת ולדקדק בלשונו של בר כי הוא לא כתב "נתניהו הבהיר לי", אלא באופן כללי "הובהר", ולא פירט מי היה זה שהבהיר. אפשרות אחרת היא לטעון כי נתניהו בסך הכול הפנה את בר אל חוק השב"כ, אשר מכפיף אותו אל הממשלה.
האירוע האחרון הוא למעשה תיאור השתלשלות האירועים ערב 7 באוקטובר. לכך כבר נתניהו התייחס בהודעתו לעיתונות, ואמר כי בר הצהיר שבליל הטבח "הוא העיר את המערכת כולה. הוא רק שוכח לציין שהוא לא העיר את ראשי המערכת, ראש הממשלה ושר הביטחון". נתניהו טען כי "לו בר היה עושה זאת, הטבח היה נמנע. בר הצהיר שהנחה להעיר את המזכיר הצבאי של רה"מ ב-05:15. בפועל, ראש הלשכה שלו התקשר למזכיר הצבאי רק ב-06:13 - כמה דקות בלבד לפני תחילת מתקפת חמאס, וזאת בשעה שהמידע על החשד למתקפה היה ברשותו במשך יותר מ-3 שעות. בכך בר מאמת את קביעת כל שרי הממשלה שהוא נכשל כישלון מחפיר ב-7 באוקטובר. סיבה זו לבדה מחייבת את סיום תפקידו".
פורסם לראשונה: 23:06, 23.04.25
