התקיפה הישראלית בתימן אחרי מותו של יבגני פרדר (50) מפגיעת הכטב"ם החות'י בתל אביב עוררה רגשות מעורבים בקרב תושבי אילת. מצד אחד, רובם מראים תחושת ביטחון גבוה אל מול האפשרות של תגובה מצד החות'ים, ששיגרו אתמול טיל שיורט בשמי העיר - כפי שקרה פעמים נוספות בחודשי המלחמה. מצד שני, תושבים רבים מתארים תחושת קיפוח מצד ממשלה, משום שהרגישו כי ישראל מגיבה רק לפגיעה בתל אביב.
גיא שדה (21), שעובד בדוכן סלולר בקניון "מול הים" בעיר, סיפר ל-ynet כי "יש תחושת מקופחות, אבל זה משהו ידוע, זה לא מהיום. ברור לכולם שיש את תל אביב ויש את שאר המדינה. אנחנו אילתיים. אתם מגיעים לכאן בשביל חופשה, החופשה שלנו זה בתל אביב. אנחנו יודעים פחות או יותר מה הדינמיקה בין הערים. אבל אני לא חושב שזה קשור לאיפה יותר מותר לפגוע או איפה לא. בני אדם זה בני אדם ויהודים זה יהודים, ועם כל הכבוד, דם של אילתי לא שונה מדם של תל אביבי".
שדה סיפר כי בשבת שהה אצל בת זוגו, וראה את המטוסים של חיל האוויר ממריאים לעבר תימן. "היינו בבריכה ופתאום ראינו שבעה-שמונה מטוסים אחד אחרי השני. זה לא משהו שרואים כל יום, זה היה מגניב, אבל בסופו של דבר עולות שאלות של מה הם הולכים לעשות ואם הולך להיות בלגן עכשיו", שיתף. בהמשך הוסיף שאינו חושש מתגובה של החות'ים.
גם דינו בורסה (82), שורד שואה מתוניס בעל דוכן בשוק שבטיילת, תיאר תחושות דומות. "ראיתי את המטוסים בשבת. אני לא מפחד מכלום, רק מלמעלה. מי שמפחד מת. עברתי כל כך הרבה מלחמות, מה יש לפחד? כשאני בבית ויש אזעקה אני ממשיך לשבת. מה שיבוא - יבוא. אתה נולדת ויש לך תאריך למות", אמר. בהמשך הסביר כי המצב פוגע במצבם הכלכלי של תושבים בעיר: "אין עבודה לאף אחד, אני לא מרוויח. מתחילת המלחמה אין הכנסות. בלילה מפוצץ אנשים, אבל לא קונים. אין להם כסף, אין תיירים והמפונים והישראלים לא קונים".
רותם ברנשטיין (37), בעלת עסק של ספינות זכוכית ביחד עם בעלה שלומי ומשפחתה, הוסיפה כי "העסק שלנו עוד מעט בן 50 שנה. יש לנו סירות שיורדות כמעט שני מטר לתוך המים ויש בהן כמעט 40 חלונות פנורמיים. אנחנו עושים סיבוב במפרץ ורואים דגים, אלמוגים, עושים סיבוב בכל המפרץ. זה מאוד תיירותי. בחצי השנה הראשונה של המלחמה היו פה רק מפונים, אבל לא הייתה עבודה כי אלה אנשים שלא ללא פרנסה וביטחון כלכלי, ולא היה להם חשק, זו לא הייתה אווירה של חופשה".
לדבריה, "באזור פסח המצב התחיל קצת להשתנות, מפונים עזבו והעסק קצת התחיל להתרומם. אבל עדיין אין תיירות חוץ בכלל. התיירים הישראלים לא משלמים, אבל אנחנו מנסים להחזיק את הראש מעל המים. ביולי-אוגוסט רגיל אם היית עובר פה לא הייתי יכולה אפילו להציע לך כוס מים, היינו מלאים קדימה כמה ימים קדימה. עכשיו אנחנו בערך על 30% עבודה". ברנשטיין שיתפה כי ראתה את המטוסים בשבת: "אנחנו גאים בהם. זה בהחלט מבאס שזה היה צריך לקרות בתל אביב בשביל שיתנו איזה 'זבנג', אבל אני אישית באמת סומכת על הממשלה שלנו. אני גם רוצה לראות מי אחראי, יש אשמים, אבל אני חושבת שזה לא הזמן".
אנדריי יוטיש (19), שעובד כבר שנתיים בדוכן פירות ובפיצוציה בטיילת, סיפר על המצב באילת. "מדי פעם יש אזעקה פה ושם, אבל התרגלנו לזה. הגיע הזמן כבר שתהיה שם התקפה רצינית. כבר תקופה שהם שולחים אלינו טילים וכטב"מים, וגם כשיש פה אזעקות אנחנו ממש שומעים את הבומים ורואים איך זה מתפוצץ מעלינו, ואף פעם לא הייתה איזו תגובה משמעותית או משהו. חבל שזה צריך להגיע עד לתל אביב בשביל שיעשו משהו עם זה", שיתף.
בהמשך הסביר כי "זה חד משמעית קשור. כל התקופה הזו שעברנו ולא עשו כלום, ופתאום כטב"ם אחד נופל בתל אביב. אצלנו נפל כטב"ם בבית ספר, זה יכול היה להיגמר הרבה יותר גרוע. אבל טוב שהייתה תגובה. אני לא מפחד מתגובה שלהם, עברנו את המתקפה מאיראן ושרדנו. התכוננו להרבה יותר גרוע ולא הייתה אפילו אזעקה אחת במתקפה הזו, אז אנחנו מאוד אופטימיים".
