איראן מודה לראשונה כי העבירה מל"טים מתוצרת ארצה לרוסיה, ומבצעת ניסוי טילים חריג יחסית: בטלוויזיה האיראנית דווח היום (שבת) כי חיל האוויר של משמרות המהפכה שיגר בניסוי טיל קאאם 100 המיועד לשיגור לוויינים, בזמן שהרפובליקה האיסלאמית מתמודדת כבר יותר משישה שבועות עם הפגנות גדולות, בעקבות פרשת מותה של מהסה אמיני.
לפי הדיווח, הטיל ששוגר על ידי זרוע החלל של איראן מיועד לשיגור לוויינים במשקל עד 80 ק"ג ולהציבם בגובה של 500 ק"מ מעל כדור הארץ. הוא מורכב משלושה שלבים שמתפרקים במהלך מעוף הטיל. השלב האחרון נושא את המטען, הלוויין. מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזדה, אמר כי הוא מקווה "שבקרוב יוכנס למסלול בחלל לוויין התקשורת 'נאהיד' של משרד התקשורת האיראני, באמצעות הטיל קאאם 100".
איראן אומרת כי תוכנית הלוויינים שלה, כמו הפעילות הגרעינית, נועדה לצרכים ולשימושים אזרחיים. בישראל, וגם בארצות הברית, סבורים אחרת - בעיקר בגלל העובדה שבאותה טכנולוגיה שבה נעשה שימוש לשיגור לוויינים ניתן להשתמש כדי לפתח טילים ארוכי טווח.
שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן הודה מוקדם יותר היום לראשונה כי ארצו העבירה לרוסיה מל"טים מתוצרת איראנית, אך טען כי אלו נשלחו למוסקבה לפני המלחמה באוקראינה. "איראן סיפקה לרוסיה כמות מוגבלת של מל"טים חדשים לפני שהתחילה המלחמה", אמר עבדוללהיאן. הוא הכחיש כי טהרן ממשיכה לספק למוסקבה מל"טים, וטען כי היא גם לא מספקת למוסקבה טילים. "המהומה הזו שהקימו כמה מדינות מערביות לחלוטין שגויה", הוא הוסיף.
שר החוץ האיראני אמר עוד כי איראן ואוקראינה סיכמו לפני שבועיים לדון בטענות קייב על שימוש רוסי במל"טים איראניים באוקראינה, אולם המשלחת האוקראינית לדבריו ביטלה את השתתפותה ברגע האחרון.
"איראן לא תישאר אדישה אם יוכח שרוסיה עשתה שימוש במל"טים איראניים במלחמה", אמר עוד שר החוץ האיראני, שסיפק מסרים הסותרים את אלה שהשמיעה טהרן רק לאחרונה. באיראן הכחישו עד היום כל העברת מל"טים לרוסיה. האוקראינים, מנגד, האשימו את טהרן מיד – ייתכן שבעקבות סיוע מישראל.
ב"ניו יורק טיימס" דווח בחודש שעבר כי אוקראינה פנתה לישראל בבקשה לקבלת מערכות הגנה ועד כה סורבה, אבל גורם ישראלי בכיר גילה לעיתון האמריקני כי ישראל מעבירה לאוקראינה מידע בסיסי על אותם מל"טים איראניים. בנוסף אמר שחברה ישראלית פרטית מספקת לאוקראינה צילומי לוויין של עמדות הכוחות הרוסיים. לפי הערכות המודיעין האוקראיני, רוסיה הזמינה מאיראן לפחות 2,400 מל"טים מתאבדים.
במקביל להכחשות האיראניות, משרד ההגנה הבריטי טען הבוקר בדוח המודיעין היומי שלו כי 300 אלף החיילים שגייס פוטין מספקים סיוע מזערי בשדה הקרב. לפי משרד ההגנה הבריטי, החיילים הללו נשלחו לקרבות באוקראינה אחרי שעברו אימונים מועטים, או שבכלל לא אומנו לפני שנשלחו לשדה הקרב. הסיבה לכך, לפי המודיעין הבריטי, היא שקצינים בעלי ניסיון בהכשרה נשלחו לקרבות באוקראינה, וייתכן שחלקם כבר נהרגו. הרוסים, נטען עוד, מאמנים גם את המגויסים החדשים בבלארוס.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען אתמול שרוסיה עדיין רואה זרם קבוע של מתנדבים שמעוניינים להתגייס לצבא. פוטין חתם אתמול על חוק המתיר גיוס לצבא של אנשים בעלי הרשעות פליליות שנמחקו או חסרות תוקף, כולל כאלו שריצו עונשי מאסר בגין רצח, ואמר כי 49 אלף חיילי מילואים כבר נשלחו למשימות באוקראינה.
פוטין: "חייבים לפנות את חרסון מאזרחים"
כשברקע הדיווחים על כך שרוסיה נערכת לנסיגה מהעיר חרסון שבדרום אוקראינה, סיפרו אתמול תושבים מקומיים לסוכנות הידיעות AP כי החיילים הרוסים מאלצים אותם להתפנות מדירותיהם – ועוברים לגור בהן בעצמם. לפי הדיווחים, חיילים רוסים מציפים את רחובות חרסון, ייתכן שלקראת ניסיון לבלום את מתקפת הנגד שמנהלת אוקראינה באזור כבר שבועות ארוכים.
סגן ראש הממשל שהציבה רוסיה בחרסון, קיריל סטרמוסוב, חזר שלשום על הקריאה לתושבים המקומיים להתפנות מהעיר – ואמר ש"סביר מאוד" שהכוחות הרוסיים יעזבו את העיר ויחצו את נהר הדנייפר אל הגדה המזרחית שלו. את הדברים אמר כשברקע גוברות השמועות על נסיגה אפשרית של הרוסים בעקבות תמונה שהופצה ברשתות החברתיות, ובה נראה מטה הממשל בעיר ללא הדגל הרוסי שעד כה התנוסס מעליו. "אם נעזוב את חרסון - זו תהיה מכה עצומה", אמר. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר בימים האחרונים שהרוסים מזייפים נסיגה מחרסון על מנת למשוך את הצבא האוקראיני לקרב.
בשיחה עם סוכנות הידיעות AP, סיפר קונסטנטין, תושב חרסון, כי החיילים הרוסים עוברים מדלת אל דלת ומאלצים אנשים לעזוב אם הם לא יכולים להוכיח בעלות על דירתם. "הם מאלצים את תושבי העיר להתפנות, ואז עוברים לדירות הפנויות בעצמם", אמר. "ברור שהם מתכוננים ללחימה בצבא האוקראיני בתוך העיר".
חרסון, נזכיר, נכבשה כבר בתחילת המלחמה והיא העיר הגדולה היחידה שרוסיה הצליחה להשתלט עליה ללא קרבות קשים מאז הפלישה ב-24 בפברואר. מעבר לסמליות הרבה בכיבושה, והעובדה שמדובר בעיר נמל חשובה, יש לה חשיבות אסטרטגית גם בשל המיקום שבו היא נמצאת – צפונית לחצי האי קרים שאותו רוסיה כבשה וסיפחה כבר ב-2014. באזור שעליו חולשת חרסון נמצא סכר גדול בנהר הדנייפר, שדרכו ניתן לשלוט על אספקת המים לקרים. אוקראינה חסמה את האספקה הזו ב-2014, אבל רוסיה חידשה אותה אחרי כיבוש העיר בתחילת הפלישה. מומחים מעריכים שאם חרסון תחזור לשליטת אוקראינה, זו תהיה השפלה פוליטית עבור פוטין, שכן חרסון הוא אחד מארבעת המחוזות שסיפחה רוסיה בספטמבר.
400 מיליון דולר מארה"ב
כמה ימים לפני בחירות האמצע, וכשמצד הרפובליקנים נשמעים קולות לפיהם על ארה"ב להפחית את הסיוע שהיא מעניקה לאוקראינה, הפנטגון הכריז אמש על סיוע צבאי נוסף בסך 400 מיליון דולר שיועבר לאוקראינה. בסיוע ייכללו בין השאר טנקים וטילים למערכת ההגנה האווירית HAWK שבידי אוקראינה. מעט לפני ההודעה על הסיוע הצבאי האמריקני, נפגש היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן עם נשיא אוקראינה זלנסקי ועם ראש הסגל שלו אנדריי ירמק.
"אני בטוח שהתמיכה האמריקנית לאוקראינה תהיה יציבה. אני לא אומר את זה בקלות ראש", אמר סאליבן. לדבריו, נשיא ארה"ב ביידן מחויב לשיתוף פעולה דו-מפלגתי בכל הקשור לסיוע לאוקראינה "בכל סנריו".
ברחבי אוקראינה נמשכות הפסקות החשמל בשל הפגיעה הרוסית בתשתיות אנרגיה באמצעות טילים ומל"טים. חברת החשמל האוקראינית אוקרנרגו הודיעה היום שהפסקות חשמל מתוכננות צפויות בבירה קייב ובערים נוספות סביבה. על רקע הפגיעה בתשתיות האנרגיה, הודיעו 17 מדינות אירופיות כי שלחו לאוקראינה כ-500 גנרטורים שיסייעו באספקת החשמל לערים השונות.
אולף שולץ, קנצלר גרמניה, נפגש הלילה עם נשיא סין שי ג'ינפינג. השניים גינו את האיומים הרוסיים להשתמש בנשק גרעיני באוקראינה, והביעו תקווה לסיום המלחמה בין הצדדים. נשיא סין אמר שארצו וגרמניה צריכות לחזק את שיתוף הפעולה ביניהן, בעוד הקנצלר הגרמני אמר כי מוסקבה נמצאת בסיכון של "חציית הקו האדום" אם תשתמש בנשק גרעיני. גם שרי החוץ של מדינות ה-G7 הזהירו את רוסיה מפני שימוש בנשק גרעיני, כימי או ביולוגי – וטענו כי לצעד כזה יהיו השלכות חריפות.
פורסם לראשונה: 14:19, 05.11.22