סבב המינויים של הרמטכל הלוי מוכיח שהוא ושר הביטחון גלנט אימצו את תפיסת העולם של נתניהו: אם ראש הממשלה לא רואה צורך ללכת לבחירות אחרי שהוביל את מדינת ישראל ל-7 באוקטובר, אז בצה״ל אפשר להתפנות למינוי הכל כך חשוב ודחוף של ראש אגף התקשוב.
הדרג המדיני והצבאי ניסה למכור לנו במשך 7 חודשים כי זו העת למלחמה ולא לעיסוק בזוטות. זה לא זמן לתחקירים, לא הזמן להפקת לקחים ולא הזמן לשתף פעולה עם מבקר המדינה. והנה, אתמול הגיע סבב המינויים של הלוי, שבמסגרתו מונו לא פחות מחמישה אלופים חדשים במטה הכללי תוך כדי מלחמה - מרביתם לתפקידים שאין שום צורך מידי לאיישם. המהלך נועד כנראה לשדר לציבור הישראלי ולשדרת הפיקוד בצה"ל שהרמטכ"ל שלנו מתפקד, מקבל החלטות, משפיע על מבנה הצבא ואפילו מצליח לעשות את כל זה במקביל למלחמה (שכבר מזמן הפכה ללחימה) בעזה - והוא מצביע על כך שהרמטכ״ל וצה"ל למעשה חזרו לשגרה, וחמור מכך הזניחו את העיסוק באחריותם (לצד זו של הדרג המדיני) לאסון החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל.
במשך שבעה חודשים נמנע הרמטכ"ל מלדרוש מבעלי תפקידים שאחראים באופן ישיר לאסון לעזוב את תפקידם, או, כפי שציפו ממנו, להדיח אותם בשל אי עמידה חמורה במשימתם. אחד ההסברים המרכזיים של צה"ל להחלטה לא לתחקר ולא להדיח הייתה שלא ניתן להחליף בעלי תפקידים מרכזיים ולבצע תחקירים, בטח שלא חיצוניים, כי צריך להתמקד בלחימה. זו הסיבה ששדרת הפיקוד הישירה שפיקדה על אסון 7 באוקטובר עדין מאיישת באופן בלתי נתפס את תפקידה.
אם תירוץ המלחמה כבר לא קיים, היה נכון ומצופה מהלוי שלפני שמקדמים את הטובים מסמנים לאשמים את הדרך החוצה
ולכן תמוה שאחרי 7 חודשים של אי נקיטת עמדה פיקודית הוכיח הרמטכ"ל שלקידומים דווקא יש לו זמן. לצד ההחלטה שלא לנקוט עמדה מול שדרת הפיקוד של 7 באוקטובר הוא החליט, ערב תמרון אפשרי ברפיח, לקדם שני מפקדי אוגדות מתמרנות. ואם תירוץ המלחמה כבר לא קיים, היה נכון ומצופה מהלוי שלפני שמקדמים את הטובים מסמנים לאשמים את הדרך החוצה.
ברקע נראה שבצה"ל החליטו לאמץ גם את מודל אי הפגנת הדוגמא האישית על שם בנימין נתניהו: המפקדים המעורבים לא צריכים לחכות שהרמטכ"ל יסמן להם את הדרך החוצה. מרובם היה נדרש ללכת לבד, ומאחרים שאחריותם לא ברורה היה מצופה לדרוש שקודם יושלם התחקיר בעניינם ורק אז יקודמו.
יותר מכל, סבב הקידומים הזה הוא קריאת השכמה לישראלים. אם המלחמה נגמרה ויש זמן למנות ראש אגף תקשוב חדש, אז בוודאי שאפשר וחייבים ללכת לבחירות, לחדש את אמון הציבור בנבחריו, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולדרוש מכל מי שהיה בתפקיד ב-7 באוקטובר לפנות את מקומו באופן מיידי. היה נכון שבמקום שהלוי וגלנט יצטרפו לתפיסת ״יש זמן״ של נתניהו, הם יקראו לו לקחת אחריות יחד איתם ולשלם את המחיר הכל כך מתבקש מהאסון הנורא הזה. כי אלמלא כן, לא למדנו דבר מ-7 באוקטובר.