למרות שההצעה לשקול להיעזר בווטרינרים לטיפול בחולי קורונה - כפי שחושף נדב איל בטורו שמתפרסם הבוקר (שישי) ב"ידיעות אחרונות" - נתקלה בהתנגדות מצד מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, מומחים ממערכת הבריאות אמרו כי לפני שמעלים בקשות חריגות מהסוג הזה, ניתן להשתמש ברופאים מובטלים ובמתמחים שטרם התקבלו לבתי החולים בשל חוסר התקנים.
1 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית החולים בצפת. מנכ"ל משרד הבריאות שלל את האפשרות "מיד"
(צילום: אביהו שפירא)
"האפשרות הזאת נאמרה תוך כדי דיון ובוודאי שנפסלה מיד על ידינו", אמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות. "זה לא משהו מעשי וחשוב לנו מאוד להקפיד על הסטנדרטים הגבוהים גם בזמן המגפה". אש ציין כי "העומס בתקופה שגל התחלואה עולה מאוד גבוה פוגע גם באיכות הטיפול, וכל בית חולים נדרש על כל צוותיו לטפל בחולי הקורונה. זה בהחלט כרוך גם בירידת איכות הטיפול, אבל אנו רוצים לשמור על סטנדרט שיהיה מקובל עלינו".
"למה לרעות בשדות זרים?", תהה פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית ומנהל מכלולי הרפואה במגן ישראל. "אני נדהם מהבקשה. זה כמו שאורתופד יעשה מעקב היריון", אמר בשאראת. "תוכנית הלימודים של הווטרינרים שונה, הביולוגיה שונה, צורת הבדיקות שונה. יש הרבה שיטות לתגבור מערכת הבריאות. יש עשרות רופאים מובטלים, יש רופאים פנסיונרים שאפשר להחזיר לעבודה, יש עוזרי רופא וסטודנטים. אפשר לתגבר את מערכת הרפואה בכל כך הרבה דרכים".
בשאראת ציין כי בכל מקצועות הרפואה חסרים רופאים, אבל מומחים בטיפול נמרץ ומרדימים הם האנשים שחסרים יותר מכל מאז התפרצות המגפה. "הכמות לא מספיקה, וצריך לתגבר אותם. חלק גדול מעבודת הרופאים היא לא מקצועית, אלא קלינית. לכן עוזר רופא בחדר מיון יכול להפחית מאוד את עומס על הרופא שצריך לטפל ביתר החולים. צריך לתגבר את מי שלמד רפואת אדם ולא רפואה של חיות". עוד ציין כי "במערכת הבריאות יש אנשים שממתינים להתמחות ולא נקלטו כי אין תקנים. אז לפני שמגיעים לווטרינרים, שיטפלו בכאלה שקודמים להם. אם עדיין יהיה צורך - שיפנו אליהם. להציע את זה במקום הראשון זה מפתיע".
מנכ"ל משרד הבריאות: "המצב לא פשוט"
(צילום: לע"מ)
את פרופסור חגי לוין, ההצעה שווטרינרים יטפלו בחולי קורונה לא הפתיעה. "מערך בריאות הציבור בצה"ל מושתת במידה רבה על וטרינרים. רוב הווטרינרים עוסקים בבריאות הציבור, אבל השאלה היא באיזה היבט התכוונו להשתמש בהם? האם זה טיפול בחולי קורונה או שזה חקירות אפידמיולוגיות? במצב חירום אנחנו משתמשים בכל הכוחות שיש לנו, וזה מעניין שבמקרה הזה נורא נרעשים מזה שווטרינרים אולי יטפלו בחולי קורונה. הרי בתחילת האירוע עוד דיברנו על מה יהיה תפקידם של רופאי השיניים והשינניות, שאולי גם הם יוכלו לטפל בחולי קורונה".
לוין ציין כי "מבחינת התחלואה בקורונה המצב הוא לא טוב, וסביר להניח שגם יחמיר בשבועות הקרובים. לכן צריך להיערך לכך. כל מי ששירת כחובש בצה"ל, אולי אפשר להיעזר בו. יש פה רעיונות שצריך לבחון אותם. זה רעיון פחות מזיק מסגר".
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני הקורונה, הוסיף כי "אם אכן מה ביקשו לשקול שווטרינרים יטפלו בחולי קורונה, זה משדר בעיניי מצב חירום חמור, על-סף היערכות למצב מלחמה". כהן ציין כי בכמה מדינות השתמשו, ולדבריו גם באופן הגיוני, בווטרינרים במבצעי חיסונים. "כשרוצים לבצע פעולה ממוקדת כמו הזרקה, כשכמעט כל אחד שיש לו ניסיון עם חיות יכול לבצע, הגיוני להשתמש בתגבור של וטרינרים.
"אני חושב שאנחנו מגיעים למצב הזה כי אנשים חושבים שהם מבינים את הקצב המעריכי של התפשטות המחלה - אך לא קולטים בפועל את המשמעויות", הוסיף כהן. "זה מצב שבו יש תחלואה קשה ו-6,000 נדבקים ביום, וממשיך לעלות במדינה שבה אך לפני חודש וחצי היו 200-100 מאומתים, מצב שבו מתו כבר כמעט 120 איש ב-11 יום בעוד שבכל חודש יוני מתו 7 אנשים מקורונה, מצב שבו מתחילים לחשוב על כך שצריך לגייס אולי וטרינרים כדי ש'ייכנסו מתחת לאלונקה' - בעוד שעל ידי צעדים פשוטים יותר לפני חודש וחצי, היינו נמנעים מלחשוב על האופציה הזו".
פורסם לראשונה: 23:57, 12.08.21
