נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר סערה אמש (יום ג') כשאמר שאסטרטגיית החיסונים של ממשלתו היא "לעצבן" אנשים שלא התחסנו נגד נגיף הקורונה - על-ידי כך שהיא תמשיך להפוך את חיי היומיום שלהם ליותר ויותר קשים. את הדברים אמר על רקע העלייה בתחלואה במדינה, שדיווחה אתמול על 271,686 חיוביים לנגיף ביממה - שיא יומי מפרוץ המגפה - ועל 293 חולים שמתו.
"אין לי כוונה לעצבן את העם הצרפתי", אמר מקרון בריאיון לעיתון "לה פריזיאן" שפורסם אמש. "אבל לגבי הלא-מחוסנים, אני באמת רוצה לעצבן אותם. ונמשיך לעשות זאת, עד הסוף. זו האסטרטגיה. האויבים הגדולים ביותר של הדמוקרטיה הם שקרים וטיפשות. אנחנו מפעילים לחץ על לא-מחוסנים בכך שאנחנו מגבילים, ככל האפשר, את הגישה שלהם לפעילויות וחיי חברה".
מקרון אמר את הדברים בזמן שהפרלמנט הצרפתי דן בחקיקה חדשה, שאם תתקבל תביא לכך שבקרוב רק מי שמחוסן באופן מלא נגד הנגיף יהיה זכאי לקבל תו ירוק, ולא כפי שהיה עד עכשיו - כשהדבר התאפשר גם באמצעות הצגת בדיקת קורונה שלילית. באמצעות התו הירוק, שהחל לפעול בצרפת בקיץ, ניתן להיכנס בין היתר לבתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, מוזיאונים, אולמות קונצרטים ומרכזי ספורט.
הנשיא טען בריאיון שכמעט 90% מאוכלוסיית צרפת התחסנה נגד קורונה, ושמדובר רק במיעוט קטן מאוד שמתנגד. "איך מצמצמים את המיעוט הזה? אנחנו מצמצמים את זה - סליחה על הביטוי - על ידי כך שאנחנו מעצבנים אותם עוד יותר", אמר. "אני לא מתכוון להכניס לכלא את הלא-מחוסנים, וגם לא לחסן אותם בכפייה, אבל אנחנו מוכרחים לומר להם: החל מ-15 בינואר לא תוכלו יותר ללכת למסעדה, לבית קפה לתיאטרון או לקולנוע. כשהחירויות שלי מאיימות על אלו של אחרים, אני הופך למישהו חסר אחריות. ומי שחסר אחריות - אינו אזרח".
יריביו הפוליטיים של מקרון מתחו ביקורת חריפה על דבריו, והאשימו אותו בכך שהשתמש בשפה מוגזמת. הנשיא כבר זכה לביקורות בעבר, בעיקר בתחילת כהונתו, ורבים האשימו אותו ביהירות, בחוסר טקט ובכך שהוא לא מחובר לחלק גדול מהאוכלוסייה במדינה.
"שום מצב חירום בריאותי לא מצדיק מילים שכאלה", אמר ברונו ריטיילו, איש ימין ומנהיג סיעת הרפובליקנים בסנאט. "מקרון אומר שהוא למד לאהוב את הצרפתים, אבל נראה שהוא אוהב במיוחד לבוז להם". מרין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, אמרה שלנשיא "אסור לומר דברים כאלה", והוסיפה כי השפה שבה השתמש "לא ראויה לתפקיד". לדבריה, "מקרון הופך את הלא-מחוסנים לאזרחים סוג ב'". אחרים מתחו ביקורת גם על הצעת החוק לצמצום הזכאות לתו הירוק. ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג השמאל הקיצוני, אמר שדבריו של מקרון היו "מזעזעים", והוסיף: "ברור שהתו הירוק הוא ענישה קולקטיבית נגד חירויות הפרט".
פרשנים פוליטיים בצרפת אמרו שלמרות השפה הגסה שבה השתמש מקרון, שעלולה להוביל לתגובה אלימה וקיצונית מצד מתנגדי חיסונים - מדובר בחישוב פוליטי זהיר מצדו לקראת הבחירות הקרובות. סקרים מראים שרובם הגדול של הצרפתים מתוסכלים יותר ויותר מהמגפה, ותומכים בתו הירוק המחמיר שעתיד להיכנס לתוקף במדינה, ושאותו הם רואים כאמצעי יעיל למיגורה. מנגד, אלו שמתנגדים לתו הירוק - כך או כך לא צפויים להצביע לו בבחירות הקרובות.
הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת ייערך ב-10 באפריל, והסקרים צופים נכון לעכשיו קרב בין מרין לה פן לאיש הימין הקיצוני אריק זמור - יהודי שמתנגד נחרצות להגירה ולהתבדלות של קהילות מיעוטים בתוך צרפת - על הזכות לעלות לקרב מכריע מול מקרון בסיבוב השני. שניהם צפויים להפסיד למקרון, שטרם הכריז רשמית שיתמודד על כהונה נוספת - אך ההערכות הן שיעשה זאת בקרוב.
בחודש שעבר בחרה מפלגת הרפובליקנים, המפלגה השמרנית הגדולה ביותר של צרפת, בוולרי פקרז, מושלת אזור פריז ושרה לשעבר, כמועמדת שלה לנשיאות. גם מנהיג השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון כבר הודיע שיתמודד על התפקיד, ועבורו זו תהיה הריצה השלישית לנשיאות. מועמדים אחרים שהכריזו על התמודדותם הם ראשת העיר פריז אן הידלגו, שהיא אשת שמאל, ופעיל גרינפיס לשעבר יניק ז'אדו, איש המפלגה הסוציאליסטית.