ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (חמישי) לבג"ץ כי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפיה עליו להימנע מהתערבות בשינויים במערכת המשפט בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו, אינה מקובלת עליו. נתניהו ביקש מבג"ץ לקבל 14 יום כדי למסור תשובה נפרדת בנושא לבג"ץ, בין השאר בשל טיסתו לביקור מדיני בפריז.
מלבד טיסתו לפריז, הסביר עורך דינו של נתניהו מיכאל ראבילו, כי "היועצת המשפטית לממשלה והמשנה ליועצת העבירו את המכתב אל לשכת ראש הממשלה רק בשעות הערב אתמול. בשל עיסוקיו של ראש הממשלה, הוא יכול היה לעיין במכתב רק בשעות הלילה המאוחרות".
מטעם היועמ"שית נמסר הבוקר כי היא שלחה לנתניהו מכתב "בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט". לפי ההודעה, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
"בתמצית, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
לפי היועמ"שית, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
שר המשפטים יריב לוין אמר בתגובה למכתבה של בהרב-מיארה: "אתמול שמענו דברים חמורים מאין כמוהם מפיו של עורך דין בכנס שערכה לשכת עורכי הדין (לוין מתכוון לעו"ד דוד חודק שאמר אתמול בכנס של לשכת עורכי הדין "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה - לא אהסס להשתמש באש חיה").
"אפשר היה לצפות שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל ותשמיע קול ברור בעניין זה. אבל לא", אמר השר לוין. "היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את העותרים, חברי "מבצר הדמוקרטיה", מסרה בתגובה: "אנו מביעים שביעות רצון רבה מן העובדה שבעקבות עתירתנו הגישה היועמ"ש מסמך מפורט בכל הנוגע למניעויות החלות על נתניהו, אשר אוסרות עליו לעסוק, לקדם, ליזום, להתייעץ ולפעול, הן ישירות, הן בעקיפין והן באמצעות אחרים, בכל עניין הקשור בהפיכה המשטרית שמתבצעת בכנסת".
היועמ"שית: כך תסייע המהפכה לנתניהו
היועמ"שית הסבירה במכתבה איך תסייע המהפכה המשפטית במשפטו של נתניהו. אם תבוטל עילת הסבירות כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, כתבה, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
בכל הנוגע לפגיעה ביכולת שופטי העליון לפסול חוקים, וגם את פסקת ההתגברות, אמרה היועמ"שית כי "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה היועמ"שית כי הוא "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה ואשר צפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
בהרב-מיארה הזכירה גם את חוק היועמ"שים שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיו חוות הדעת של יועמ"שים לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שכן הדבר היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט עליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.