קורבן נוסף בסכסוך ממושך: מאמון רבאח (48) מג'דיידה-מכר נרצח אחר הצהריים (יום שישי) ביריות ביישוב שבו התגורר. הוא פונה תחילה לבית החולים בנהריה, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. המשטרה פתחה בחקירה ובסריקות אחר היורים, ובין היתר נבדק החשד שהירי קשור לרצח של וסים כיאל (18) מג'דיידה-מכר, שנורה למוות שלשום בפארק בנהריה. מאמון הוא אביו של ויסאם רבאח (20), שנרצח ב-1 בינואר 2021, כשגם אז החשד היה שנורה בעקבות "נקמת דם" בין המשפחות כיאל ורבאח.
בעקבות רצח מאמון החלו מהומות בג'דיידה-מכר, שכללו קטטה, יידוי אבנים והצתה של בניין בן שתי דירות וכלי רכב, כשברקע נשמעו גם קולות ירי. עשרות שוטרים ולוחמי מג"ב ויס"מ הגיעו למקום בפיקוד מפקד תחנת הגליל המערבי, סגן-ניצב יניב רונן. הרצח אחר הצהריים היה השלישי מתחילת השנה בג'דיידה-מכר, כששניים מהמקרים היו על רקע אותו סכסוך.
המהומות בג'דיידה-מכר
לצד וסים כיאל, שנרצח השבוע כאמור בנהריה, היו שני צעירים נוספים ממשפחתו המורחבת - שנפצעו באורח בינוני מהירי. קרוביהם התפרעו בבית החולים שאליו הם פונו, והתעמתו עם שוטרים. מחקירה ראשונית עולה כי נפגעי הירי, כולם תושבי ג'דיידה-מכר שמוכרים למשטרה, עמדו בפארק ציבורי ברחוב שז"ר בנהריה, ואז הגיח לעברם רכב - שממנו לפחות שני בני אדם ירו לעברם. גם במקרה זה, החשד הוא לנקמת דם בשל סכסוך בין המשפחות. המשטרה פתחה במצוד אחר הרכב שבו היו החשודים בירי, ובהמשך הוא נמצא שרוף ליד היישוב כליל בגליל המערבי.
תיעוד: ההתפרעויות בבית החולים נהריה אחרי רצח וסים כיאל
"עד היום אני לא יודע את הסיבות לרצח"
ויסאם, צעיר נורמטיבי לחלוטין שלא היה מוכר למשטרה, נורה למוות בעת שהיה ברחוב ביישוב מגוריו, בלילה הראשון של שנת 2021. טרם נעצרו חשודים במעשה. "מאז שבני נרצח אנחנו במצב נפשי קשה, מלאים בעצב ובכאב", סיפר מאמון בחודש אוקטובר בשנה שעברה ל-ynet. "הפשע הזה הרס את לנו את החיים וגורם לנו לסבל קשה בכל פעם שאנחנו חושבים על הבן היקר שאיבדנו תוך שניות. עד היום אני אפילו לא יודע את הסיבות לרצח בני, שנרצח בדם קר. כולם יודעים מי ביצע את הפשע, אבל הפושע עדיין מסתובב חופשי והמשטרה לא מצליחה לעצור אותו. ליבנו קרוע ואנחנו לא יכולים להתמודד עם המצב שנקלענו אליו".
האב סיפר כי בנו ויסאם "היה אהוב מאוד, כולם הכירו אותו בשל הנימוסים הטובים שלו והתנהלותו הטובה. הוא מעולם לא חשב לפגוע באף אחד. שבוע לפני שנרצח התכוננו לארגן לו אירוסים, וכמה שמחנו. הוא אמר לי: 'אבא, כמה אני שמח כשאני רואה אותך מחייך'. מבחינתי הוא היה לא רק בן, אלא גם חבר יקר. מאז הרצח אשתי ואני לא יכולים לחזור לביתנו והיום אנחנו גרים עם אמא שלי, כי אני לא יכול לגור בבית שבני לא נמצא בו בגלל שנרצח".
על הפשיעה המשתוללת ללא הפסקה בחברה הערבית אמר האב: "מצער מה שעובר על החברה הערבית מבחינת מקרי הרצח המתועבים. בכל פעם שאני שומע על רצח אני מרגיש שבני נרצח מחדש. אני לא יודע מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעצור את הטבח הבלתי פוסק הזה. אנחנו חיים בתקופה שאין לנו שליטה עליה. נמאס לנו מכל הנאומים והסיסמאות כי הם רק נועדו להרגיע והוכחו כלא מוצלחות. אנו רוצים חיים בטוחים ושלווים כדי שכולם יוכלו ליהנות מהביטחון שאנו מתגעגעים אליו.
"אף אחד לא מרגיש בכאב הגדול חוץ מהמשפחות השכולות. אני לא רוצה שאף משפחה תעבור את מה שעובר עלינו. שום דבר לא יכול לפצות אותנו על הדבר הכי יקר שאיבדנו. נערים וצעירים נרצחים ואנחנו לא יודעים מה הסיבה, ואני חושש שמספר הקורבנות יעלה. אני פונה לכל מי ששומע ואני מבקש: בלי אלימות. תלחצו ידיים ותפתרו את הסכסוכים באמצעות דיאלוג".
