בזמן שעוד חטיבות יוצאות מצפון רצועת עזה לקראת הכרעת גדוד דארג' תופאח כמעוז האחרון של חמאס באזור שבו החל התמרון, צה"ל מעמיק את הלחימה באל בורייג' ובנוסיראת שבמרכז הרצועה ומוצא שם תעשיית נשק שלמה של צבא הטרור, במפעלים תת-קרקעיים.
לצד לחימה איטית בחאן יונס, בעיקר נגד בסיסי חמאס מתחת לאדמה שבהם מסתתרים הבכירים ומוחזקים החטופים, במערכת הביטחון מביטים קדימה לשתי משימות שיעסיקו את הצבא בחודשים הקרובים: החזקת פרוזדור נצרים וציר החוף שמתחבר אליו בדרום מערב העיר עזה ומגיע עד לקו הגבול הסמוך לזיקים.
למרות העמקת הלחימה, חמאס עדיין מצליח לשגר רקטות בימים האחרונים, כולל אמש לשדרות, ממקומות שבהם צה"ל פעל ופועל בחודשיים האחרונים, כמו מרכז הרצועה וגזרת ג'באליה. כדי לתחזק את ההישגים שהגיעו אליהם בצה"ל בחודשיים האחרונים, כמו השמדת בסיסי הטרור המרכזיים בצפון הרצועה והשאיפה שלא יושמשו מחדש ביום שאחרי, הפשיטות שצה"ל מתכנן לקיים בחודשים הבאים יצריכו את השארת העיר עזה, ג'באליה ועיירות כבית חאנון ובית לאהיה, ללא אוכלוסייה ומנותקות מדרומה.
מתוך כמיליון וחצי עזתים, נותרה בצפון הרצועה אוכלוסייה מועטה, שמונה כ-200 אלף נפש. ביתור הרצועה יהיה, כאמור, כורח המציאות, אך עלול להפוך לתורפה מבצעית מסוכנת, בעיקר אם הכוחות יפעלו באופן סטטי - הגם שייצאו לפטרולים ומארבים. כך גם חבריהם שיחזיקו לאותה משימה את ציר החוף בצפון הרצועה. שהיית קבע זו עלולה למקד אש פצמ"רים וזינובי גרילה של חמאס.
ניתן להניח שבפרוזדור נצרים ובציר החוף הצפוני יוקמו מוצבים ממוגנים, גם אם יוגדרו ארעיים. כבר היום "התמסדו" במרחב הפרוזדור מגננים גדודיים וחטיבתיים שהחליפו כבר מספר חטיבות. במגננים אלו, שבהם שוהים הלוחמים בין הפשיטות לצד פלוגות לוגיסטיות של תומכי לחימה, יש ערכות התרעה לפצ"מרים ומחסות מפני ירי רקטי. כיום מבצעות את המשימה שתי חטיבות בפרוזדור נצרים, אחת מהן היא חטיבת המילואים 646, שחייליה בצו 8 מ-7 באוקטובר. לחלק מהקצינים הוותיקים מזכירה האבולוציה הזו את רצועת הביטחון בדרום לבנון.
צה"ל כבר סלל ציר מבצעי שלם עם כביש חדש בפרוזדור נצרים והקים עמדת בידוק לפלסטינים, המכונה "נקז", שדרכו אין מעבר צפונה זולת אספקה הומניטרית שמגיעה באישור ישראלי חריג. לפעמים מטפטפים דרך נקז זה אזרחים עזתיים שעוד בורחים דרומה. תחילה זה היה ללא בקרה, ובחסות הברחת התושבים לדרום הרצועה נמלטו גם מחבלים רבים ללא נשקם, ואולי גם חטופים.
נקודה רגישה נוספת נעוצה בניסיונות של חמאס להשיב אוכלוסיה לצפון הרצועה, כשכפ"ץ אנושי לפעיליו שמסתתרים עדיין באזור. כוחות שמחזיקים כעת את הפרוזדור כבר צוידו באמצעים לפיזור הפגנות כדי למנוע תרחיש שכזה, שעלול לכלול הגעה של מאות אלפי אזרחים שירצו לחזור לבתיהם.
במבט רחב יותר, התמרון הקרקעי שהחל בסוף חודש אוקטובר צובר הישגים טקטיים רבים מדי יום, אך עדיין לא הביא את ישראל לעמידה במטרות המלחמה: פירוק (תחילה הוגדר על-ידי הממשלה כהשמדה – ואז צומצם) יכולות חמאס כצבא טרור והשבת החטופים. התמרון העמוק הגיע למקומות ברצועה שבהם צה"ל לא דרך או פעל גם בשנים שקדמו להתנתקות ב-2005, כמו בשכונות המרכזיות של העיר עזה, בתוך ג'באליה ובחאן יונס, ולכן מחשיבים זאת בצה"ל כלחץ כבד שתרם לעסקת חילופי חלק מהחטופים הישראלים במאות מחבלים פלסטינים ששוחררו מהכלא בתמורה, בהפסקת האש מלפני כחודש וחצי.
בפועל, מאז לא חודש המשא ומתן לעסקה וניסיון בשטח לחלץ חטופים בחיים - נכשל. בצבא מעריכים כי חלק ניכר מהם עדיין בחיים אך מוסתרים מתחת לפני האדמה. מטרה נוספת שהוגדרה לצבא וטרם צלחה היא חיסול בכירי חמאס: כמחצית מדרג המ"פים והמג"דים נפגע או סוכל, אך רוב המח"טים עדיין פעילים בצבא הטרור וכך גם ראשי ההנהגה הצבאית - מוחמד דף, מרוואן עיסא והאחים מוחמד ויחיא סינוואר.
אלו מסתתרים, לפי הערכות, עם המטה הכללי של חמאס במרכז הרצועה או בדרומה, ולכן העבודה שם יותר איטית, ממוקדת ומובלת על-ידי יחידות עילית באבטחה של שבע חטיבות צה"ל שעוסקות במקביל בפשיטות מדי יום מול מערך הגנה מבוצר של חמאס. לא בכדי הבהיר הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ש"אין קיצורי דרך ופתרונות קסם במלחמה הזו". בדבריו, התכוון לצבא טרור שהתעצם ונבנה כמעט באין מפריע במשך 14 שנים.
בצפון הרצועה, צה"ל קרוב, כאמור, להודיע על הכרעת הגדודים הצפוניים של חמאס. בכל יום מוצאים הלוחמים בין מטעי הזיתים והבתים שהם הורסים מול הצד הישראלי של הגבול אלפי אמצעי לחימה, עשרות מחבלים שמגיחים מפירים ותשתיות לחימה רבות. גם בדארג' תופאח לא יושלם הטיהור המלא מאויב בחודש הקרוב, כי רבים מהמחבלים שם ברחו כ"אזרחים" או מסתתרים עדיין בבטן האדמה.
התמרון יצא לדרך מראש בגישה של "יעילות ואבטחת כוחותינו על חשבון מהירות", בעקבות פחד שאחז בקרב מספר בכירים בקבינט בימים של אחרי 7 באוקטובר להפעיל את צבא היבשה החלוד. מספר החללים הנמוך יחסית, כ-170, בהשוואה לתמרונים קרקעיים שצה"ל ביצע בשני העשורים האחרונים, מעיד על התקדמות איטית ובטוחה של הלוחמים, תפקוד חכם של המפקדים שמזהים מלכודות של חמאס וטיפול חסר תקדים בכל הקשור לפינוי פצועים משדה הקרב.
כעת, הציבור הישראלי כבר נחשף לתמונות של לוחמי מילואים רבים שסוף סוף יצאו הביתה אחרי שחטיבותיהם שוחררו בתום שלושה חודשי לחימה, אך זוהי תמונה חלקית של המצב וחיילי מילואים רבים עדיין מגויסים תחת צו 8. תאריכי שחרור עפים ביעף, מתחלפים תדיר והקצינים כבר חוששים מלפזר הבטחות. דבר אחד הם יודעים: לא יחלפו יותר מארבעה חודשים עד לצו הבא, לתעסוקה מבצעית בגזרת עזה, באיו"ש או בצפון.
אלו מספרים שצה"ל לא חווה מאז שנות מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. לעומס הזה הצטרפו 90 ימים של המלחמה ועוד חודש-חודשיים לפחות שצפויים לאורך 2024. כך למשל, אחד הלוחמים קיבל בשבוע האחרון אישור חריג מהמח"ט שמתמרן בין צרות חייליו לנסוע מדיון ישירות לנתב"ג, לטוס לארה"ב כדי לא להחמיץ גיוס הון לסטארט-אפ שלו, רגע לפני קריסתו. לאחר מכן, הוא ישוב לאוהל בקדמית לקראת שנת לחימה שלמה.