חודשים וחצי לאחר פרוץ מחאת החיג'אב שמטלטלת את איראן, משטר האייתוללות החליט לפרק את משטרת המוסר שלה. כך טען אמש (יום שבת) התובע הכללי של איראן מוחמד ג'פאר מונטאזרי, לפי דיווח שהובא הבוקר בסוכנות הידיעות האיראנית איסנ"א. "למשטרת המוסר אין שום קשר למערכת המשפט, והיא פורקה על ידי אלו שיצרו אותה", אמר לפי הדיווח בכנס דתי שבו השתתף בעיר קום.
מחאת החיג'אב תביא לשינוי בחוק האיראני?
(צילום: אסף חן)
5 צפייה בגלריה
שוטרת מוסר מתשאלת אישה שעוטה חיג'אב צבעוני וחופשי יחסית בטהרן, ארכיון. הנשים אתגרו לאורך השנים את החובה לכסות את ראשן
(צילום: AFP)
לדיווח, שפורסם בהמשך על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, לא ניתן אישור נוסף לפי שעה, ואיראן לא הכריזה באופן רשמי על מהלך של פירוק משטרת המוסר. מהלך שכזה ייתפס כוויתור דרמטי למפגינים, הדורשים בין היתר את ביטול חוקי הצניעות של הרפובליקה האיסלאמית. משטרת המוסר, נזכיר, עומדת במוקד המחאה שפרצה אחרי ששוטריה בעיר טהרן עצרו את הצעירה הכורדית-איראנית מהסא אמיני, בטענה כי "התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה – ובכך הפרה את חוקי הצניעות. היא מתה ב-16 בספטמבר, ימים אחדים אחרי המעצר, ובני משפחתה טוענים שספגה אלימות מצד שוטרי המוסר. המשטר האיראני הכחיש זאת.
מדבריו של התובע הכללי מונטאזרי לא ברור אם כללי הצניעות שעליהם אמונה משטרת המוסר ימשיכו להיאכף באמצעים אחרים או על ידי גופי ממשל אחרים. כלי תקשורת איראניים כבר דיווחו שעונשי מוות והליכים משפטיים הקשורים לענייני "מוסר" ימשיכו להתנהל. כך או כך, ניכר שאיראן מנסה לפייס בצורה מסוימת את המפגינים, ומוקדם יותר אתמול הודיע מונטאזרי כי החוק המחייב נשים לעטות כיסוי ראש ייבחן מחדש. "הפרלמנט ומערכת המשפט עובדים על הנושא הזה", אמר – וציין כי נבחן אם יש צורך לשנות סעיפים בחוק. הוא לא פירט על השינויים האפשריים בו. מונטאזרי הוסיף כי הצוות שבוחן את החוק נפגש ביום רביעי עם ועדת התרבות בפרלמנט האיראני, "ויראה את התוצאות בתוך שבוע או שבועיים".
החוק המדובר נאכף באיראן מאז 1983, ארבע שנים אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979. למרות החובה לכסות את ראשן, עם השנים אתגרו את החוק יותר ויותר נשים איראניות שהעזו להתלבש במכנסי ג'ינס צמודים ובכיסויי ראש רופפים וצבעוניים. אנשי הדת השמרנים לא רואים זאת בעין יפה, והנשיא איברהים ראיסי, איש דת קיצוני, קרא רק ביולי האחרון לכל מוסדות המדינה לאכוף את חוק כיסוי הראש.
5 צפייה בגלריה
המנהיג העליון עלי חמינאי. אחד האתגרים הגדולים ביותר למשטר מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית
(צילום: EPA / IRAN SUPREME LEADER OFFICE)
תיעוד עימותים ממחאה בכראג', בחודש שעבר
אף שהחוק נאכף כבר עשרות שנים, משטרת המוסר עצמה, המכונה באיראן "גאשת-אה ארשאד" ("יחידות ההכוונה"), הוקמה רק ב-2006 על ידי הנשיא האולטרה-שמרני הקודם מחמוד אחמדינג'אד. מטרת הקמתה הייתה אז "לקדם תרבות של צניעות וחיג'אב". היחידות של המשטרה הזו מורכבות מגברים שלובשים מדים ירוקים ומנשים שעוטות צ'אדור, לבוש איסלאמי שמכסה את האישה מהראש ועד הרגליים.
מחאת החיג'אב מסתמנת כאחד האתגרים הגדולים של משטר האייתוללות מאז עלייתו לשלטון במהפכה האיסלאמית. המונים יצאו לרחובות בעקבות מותה של מהסא אמיני, תחילה במחוז כורדיסטן שממנו הגיעה ובהמשך בכל רחבי המדינה, ונשים רבות תועדו בהפגנות ללא כיסוי ראש, כשחלקן אף הצית את החיג'אב שלהן. מה שהחל כמחאה על החובה לעטות חיג'אב הפך במהרה למחאה נרחבת נגד דיכוי חירויות הפרט ונגד המנהיג העליון עלי חמינאי. המפגינים משמיעים שלל קריאות נגדו, בראשן "מוות לדיקטטור".
ההפגנות באיראן הובילו להתנגשויות קשות בין פעילי מחאה לבין כוחות הביטחון, ולפי דיווחים של ארגוני זכויות אדם כ-450 בני אדם נהרגו בהן. במשך זמן רב לא דיווחה איראן על מספר ההרוגים במחאה, ורק בשבוע שעבר אישרה ש-300 נהרגו בה, ולדבריה בין ההרוגים גם אנשי כוחות הביטחון. איראן מקפידה לכנות את המפגינים במדינה "מתפרעים", וטוענת כי מדינות אויב – בהן ארה"ב וישראל – אחראיות להתססת השטח. אלפי מפגינים נעצרו במסגרת הדיכוי של השלטונות, ועל כמה מהם נגזרו עונשי מוות.
