פריסה רחבה של חדרים אקוטיים במרכזים רפואיים ברחבי הארץ משמעותית למלחמה באלימות מינית. נשים וגברים שהותקפו לא אמורים לנסוע זמן לא קצר כדי להגיע אליהם ולקבל טיפול ראשוני, רפואי ומשפטי, אחרי האירוע הקשה שחוו. ואולם בישראל פועלים היום בסך הכל שבעה חדרים כאלה – בטבריה, חיפה, ירושלים, חדרה, חולון, באר שבע ואילת.
חדר אקוטי הוא חדר בבית חולים הנותן כאמור את הטיפול הראשוני לנפגעי תקיפה מינית. הוא מספק טיפול רפואי, מניעתי, נפשי, חברתי, משפטי ומשטרתי לנפגעות אונס. כל המענים הללו ניתנים במקום על ידי גורמי מקצוע שהוכשרו לכך.
לפני כחצי שנה פנה הלובי למלחמה באלימות מינית למשרד הבריאות בבקשת חופש מידע, בעזרת התנועה לחופש המידע, על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של המענים שנותנים החדרים האקוטיים. רק בעקבות פנייה לבית המשפט שוחררו הנתונים.
"לחדרים האלה יש חשיבות לאומית בסילוק עברייני מין מהרחוב", אומרת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, "משרד הבריאות לא עושה מספיק כדי לגרום לזה לקרות".
3 צפייה בגלריה
גורמי מקצוע במשרד הבריאות התחייבו להקים 4 חדרים תוך שבועיים. השר הורוביץ
(צילום: יריב כץ)
הנתונים שמפורסמים מציגים את מספר מקרי האונס שטופלו בכל החדרים האקוטיים בבתי החולים השונים, ומספר ערכות האונס שנפתחו בכל טיפול. מהנתונים ניכר כי המקרים המטופלים בחדרים גדלים מדי שנה. למרות העומס, בתל אביב למשל אין חדר אקוטי.
"המספרים עולים לאורך השנים, אך כמות החדרים לא עולה בהתאם", מסבירה שרר, "המודעות לנושא, שעלתה בשיח הציבורי, מעלה את הביקוש, וצריך להדביק את הפער. יותר ויותר אנשים יודעים מה לעשות אם הם עוברים תקיפה, והמענים צריכים לעלות בהתאם, לא לרדת".
נתון מטריד נוסף נמצא בפער בין הנפגעים המגיעים לחדרים האקוטיים לבין הבדיקות שמגיעות למשטרה. כמות הבדיקות שמועברת למשטרה היא נמוכה משמעותית. מדובר באנשים שעוברים תקיפה מינית, מגיעים לבית החולים לעבור בדיקה לא פשוטה, פיזית ונפשית, ולמרות זאת מוותרים על השימוש בה להרשעת מי שפגע בהם.
ח"כ פורר באוגוסט: "דורשים תקציב לפתיחת חדרים אקוטיים"
(צילום: שחר גולדשטיין)
"הנתון הזה מעיד על בעיה ידועה של אמון ברשויות, אנשים לא סומכים על המערכת ומעט מדי מגישים תלונה למשטרה", מסבירה שרר. "השוטרים מגיעים לחדרים, ולנפגעים הרבה פעמים קשה להתמודד עם הסיטואציה. אדם במדים, שאת לא מכירה, יכול להיות מאיים. בנוסף, בתוך החדר הנפגעים לא תמיד נמצאים במצב נפשי שמאפשר לפעול בצורה מושכלת. הרבה פעמים דוחים את התלונה לשלב בו יוצאים מההלם, בתקווה למצוא את הכוחות להמשיך את ההליך הפלילי".
שכחו את המספרים
הנתונים מציגים גם מציאות עגומה בה אנשי צוות מעטים בבתי החולים עוברים את ההכשרה המתאימה כדי לבצע בדיקות קליניות בחדרים האקוטיים. משנת 2017 ועד היום מדובר בשניים בבית החולים הדסה, שישה בסורוקה, אחד בהלל יפה (שנפתח בשנה שעברה), אחד בפוריה, שניים בבני ציון ושלושה בוולפסון, שם הועברה הכשרה נוספת.
המשמעות היא שביצוע הבדיקות בחדר תלוי באנשים אלה ובנוכחות שלהם בבית החולים. אם הם נעדרים – אין אפשרות לבצע אותן. בחלק מבתי החולים יבצעו אותן אנשי צוות שלא עברו את ההכשרה. בגלל היעדר מיומנות, משקל הממצאים יהיה נמוך יותר בבית המשפט ועלול לפגוע בסיכויי ההרשעה.
מ-2017 נוהלה רק ישיבה אחת על ידי משרד הבריאות בנושא שמירת ערכות אונס. פעם אחת בארבע שנים. מהנתונים עולה עוד שמשרד הבריאות לא יודע לספק פילוח של האנשים שמגיעים לחדרים האקוטיים: בגירים לעומת קטינים, גברים לעומת נשים, תושבי ישראל לעומת תיירים ואזרחים זרים.
"המדינה לא מבצעת מחקר כדי לתת מענה טוב יותר לאנשים שעברו פגיעה מינית", אומרת שרר. "גבר ואישה שונים אחד מהשנייה, קטין ובגיר שונים, ורופאים שונים צריכים לתת להם מענה טיפולי. לא בודקים מיהם הפונים, לא בוחנים תקופות עמוסות יותר, ימים עמוסים יותר, ולכן לא יודעים איפה לפתוח חדרים נוספים. אנחנו יודעים למשל שיש עלייה בפניות אחרי פורים, יום העצמאות ול"ג בעומר. אלה אירועים שקבועים בלוח השנה, אפשר להיערך אליהם".
שכחו את הילדים
בנושא קטינים נפגעי אונס פנתה לאחרונה המועצה לשלום הילד למשרד הבריאות במטרה להסדיר את הטיפול בהם.
"לעובדה שאין חדרים אקוטיים מותאמים לילדים יש משמעויות מרחיקות לכת לגביהם", מסבירה עו"ד ליה קוק, מנהלת המרכז לליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. "במצבים כל כך רגישים הדבר עלול להוביל לפגיעה בשיקום שלהם אחרי הפגיעה הקשה".
קוק אומרת שהמדינה כבר הכירה בקשיים הייחודיים שחווים ילדים נפגעי עבירה ובצורך להעניק להם שירות ייחודי, רגיש ומותאם: "נוהל משרד הבריאות המסדיר את הטיפול בנפגעי עבירה בחדרים האקוטיים לא רק שאינו מיישם את ההמלצות הקוראות להעברת הטיפול האקוטי למרכזי ההגנה, המעניקים מענה מיטבי ומותאם לילדים, אלא שגם אינו מביא לידי ביטוי את מצבם הרגיש ואת הצרכים הייחודיים שלהם".
הצורך בהרחבת פריסת החדרים האקוטיים הוא לא נושא חדש. בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הקודמת התחייב משרד הבריאות להקים חמישה חדרים נוספים, אך הדברים נשארו כפי שהם. אתמול קיימו חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן ומיכל רוזין פגישה עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות, ואלה התחייבו לצאת במכרז להקמת ארבעה חדרים אקוטיים תוך שבועיים מהיום. השתיים נפגשו גם עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר.
"בעקבות הלחץ שהפעלנו נראה שמשרד הבריאות הולך לגמור את הפארסה הזו ולהקים בהקדם האפשרי עוד חדרים אקוטיים", אמרה אתמול ח״כ תומא סלימאן, "לא נרפה עד שהחדרים יוקמו".
שרר סיכמה: "הנתונים מראים את החשיבות בפיזור חדרים אקוטיים בארץ. העומס גובר, וכל חדר נוסף שנפתח מקבל מיד מספר גדול של פניות. הפריפריה בישראל גם ככה מוזנחת מבחינת נגישות לטיפולי חירום. היכולת של המדינה לאסוף ראיות ולפעול כדי לתפוס ולהרשיע עברייני מין נפגעת. זו משימה לאומית, וחבל שפער תקציבי זעום מונע אותה".
ממשרד הבריאות נמסר: "נתוני הביקורים במרכזים האקוטיים נאספים על-ידי המרכזים האקוטיים ומועברים למשרד אחת לתקופה לשם מעקב. אנו בוחנים דרכים לקבלת מידע אגרגטיבי לא מזוהה מהמרכזים באופן ממוחשב. ההכשרות שצוינו הינן הכשרות ייעודיות לצוותי המרכזים האקוטיים. בהכשרות אלו נדרשה נציגות מכל מרכז. ערכות האונס משמשות כממצא פורנזי וזו תכלית איסופן. לכן האחריות להן נמצאת במשרד המשפטים. למעט דיון במשרד הבריאות ב 2017, כל הדיונים התקיימו בהובלת ובאחריות משרד המשפטים ובהשתתפות נציגי המשרד".
