ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית אמר היום (שלישי) בריאיון לתכנית "הפליליסט" עם לירן לוי ב-ynet radio כי יש כוונה ברורה להקים ועדת חקירה לפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע. "אנחנו לא שותקים בנושא, אנחנו מדברים על זה כל הזמן ויש קונצנזוס רחב. לא נאפשר לטיוח הזה לקרות ואנחנו מתכוונים להילחם בכל הכוח - גם דרך ועדה פרלמנטרית", אמר הח"כ. כהן אף רמז למעורבות של שב"כ בפרשה, אך אמר כי "זה נושא נפיץ, אז אני אומר את זה בזהירות".
ח"כ כהן התייחס בריאיון למעורבות של ארגונים נוספים מלבד שב"ס בסרסור בסוהרות: "זו פרשה מזעזעת. אני מכיר את ההיקפים שלה. אני מכיר עוד בעיות שהיו שם בדרך, גם ברמה של ארגונים אחרים שעובדים בתוך שב"ס". כשנשאל האם הוא מדבר על שירות הביטחון הכללי, השיב "כן", והוסיף: "תשמע, זה נושא שהוא באמת נפיץ כן? אז אני אומר את זה בזהירות. צריך שיהיו גבולות גזרה מאוד ברורים בהפעלה של מקורות, בייחוד בנושא אסירים. אנחנו כמדינה מחויבים לחקר האמת, מחויבים להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. בעיניי זה מקרה מכונן בתולדות מדינת ישראל. תהיה לנו תמיכה הרבה יותר רחבה ממה שאתה משער להקמת הוועדה".
זו אינה הפעם הראשונה ששירות הביטחון הכללי סופג ביקורת על פרשת הסרסור בסוהרות. גורמים שונים טענו בעבר כי השב"כ יודע על כל מה שמתרחש בכלא גלבוע. אחד מהם הוא תת גונדר בדימוס שלמה טוויזר, בכיר שב"ס לשעבר, שבריאיון ל-ynet radio מתח ביקורת חריפה על התנהלות הארגון, בטענה כי "שום דבר לא מתבצע אצל האסירים הביטחוניים בלי שב"כ". לדבריו, "שב"כ מתערב בהכול. אם האסירים הביטחוניים שובתים – שב"כ מתערב. אם הם רוצים ביקורים פתוחים – שב"כ מתערב". גורמי ביטחון דחו אז את טענותיו.
2 צפייה בגלריה
תת גונדר בדימוס שלמה טוויזר: "שב"כ מתערב בהכל - ידם נמצאת בסיפור הזה"
(צילום: מבקר המדינה, EPA)
טוויזר הדגיש באותו ריאיון כי "לשב"כ יש מעורבות בכל פרט והיבט. אני חושב שמי שידע על הפרשה הוא אחראי האזור של שב"כ, שכנראה היה מתואם עם קצין המודיעין המחוזי, הארצי והמקומי, בנוגע לכוונה להכניס את הסוהרות לאגפים כדי שינסו לדלות מידע מהאסירים הביטחוניים. צריך להקים ועדת חקירה ולברר את האמת עד הסוף".
הגונדר בדימוס הטיח כי בכירי שב"ס ידעו בזמן אמת על סרסור הסוהרות בכלא גלבוע. "ידם של שב"כ נמצאת בסיפור הזה. לא ייתכן שקצין מודיעין לוקח סוהרת ומכניס אותה לאגף ביטחוני בכלא כדי לסרסר אותה", אמר. טוויזר הרחיב: "אין דבר כזה שבמשך כל האירוע עם האסירים הביטחוניים, אותו קצין מודיעין לא דיווח לקצין המודיעין במחוז, וקצין המחוז היה מדווח לקצין המודיעין הראשי, שכפוף ישירות לנציבת שב"ס. הם חייבים לדווח לה הכל. אם לא דווח – ואכן אני יודע שכן דווח והם ידעו ולא טיפלו – זה חמור מאוד. זה לא מקרה אחד, מדובר בחמש או בשש סוהרות".
ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" נודע כי ב-2020 פנה האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה לנציגים של שב"כ ודרש מהם לשנות את כתב האישום שהוגש נגדו - מעבירות מין לעבירות אלימות. בשב"כ טוענים כי סירבו לדרישתו, אלא שזמן קצר לאחר מכן גם הפרקליטות ביקשה מהסוהרות המתלוננות להסכים להקלה באישומים, אך הן סירבו. בין עטאללה לשב"כ היה קשר רציף, שאף הקנה לו מעמד מול קציני הכלא עד לחשיפת הפרשה ביוני 2018, אז הופסק הקשר עימו. אלא שבנובמבר 2020, מסיבה לא ברורה, חידש שב"כ את הקשר עם האסיר למרות האישומים נגדו, וזמן קצר לאחר מכן התקיימה בכלא פגישה שבה ביקש כאמור מרכזי שב"כ לשנות את כתב האישום.
בהמשך, בחודש מרץ 2021, פנתה פרקליטות מחוז צפון לסוהרות שהתלוננו נגד עטאללה ולפרקליטה שמייצגת אותן, עו"ד קרן ברק, והציעה להן לוותר על עדויותיהן בבית המשפט ולהגיע לעסקת טיעון עם עטאללה, שבמסגרתה סעיפי האישום נגדו יומרו לתקיפת עובד ציבור - בדיוק כפי שהוא ביקש משב"כ. הסוהרות סירבו בכל תוקף, ובפרקליטות הוחלט לדבוק בכתב האישום המקורי.
בכך לא בא הסוף לעלילה: גורמים בפרקליטות אמרו כי ההצעה לשינוי סעיפי האישום לא הגיעה משב"כ אלא מהשופטת לילי גופר, במסגרת ניסיון להליך גישור שניהלה בין עטאללה לסוהרות. גורם משפטי בכיר מסר בתגובה כי השופטת גופר אינה זוכרת שהעלתה הצעה כזו. מעבר לכך, ברשות השופטת סירבו להתייחס באופן רשמי לשאלות של ynet ו"ידיעות אחרונות".
משב"כ נמסר: "כפי שנאמר בתגובה לפרסומים זהים בעבר - הנושא נבדק מול עובדי שב"כ שנכחו בפגישות, מהם עלה כי אין בידי שב"כ, ולא היה, מידע כלשהו הנוגע לחשדות בעבירות מין המיוחסות לאסיר, מעבר למידע אשר היה קיים ברשות הרשויות באותה העת. בניגוד לנטען, אנשי שב"כ הדגישו כי במסגרת הקשר עימו לא נמסר להם מידע כלשהו על ידי האסיר בנושא. משביקש האסיר סיוע משב"כ בנושאים פליליים, הובהר לו מיידית שלא נעסוק בשום אופן בנושא החשדות הפליליים נגדו".
בנוסף, גורמי ביטחון ששוחחנו עימם דחו את הטענה ש"שב"כ יודע כל מה שקורה בכלא", וציירו תמונה שונה לגמרי לגבי נוכחות אנשי שב"כ בתוך הכלא. הגורמים הדגישו כי הכיסוי המודיעיני של שב"כ התמקד רק מול התרעות פח"ע היוצאות מהכלא החוצה. מדובר על כמות ביקורים ספורדית במהלך שנה, המבוצעת ע"י מספר קטן וחד ספרתי של אנשי שב"כ מול כל בתי הכלא הביטחוניים.
