כך זה נראה: תיעוד מרדף המשטרתי בדצמבר 2020
(צילום: משרד המשפטים )
נתחיל מהסוף: ההחלטה על סגירת התיק נגד השוטרים בפרשת מותו של הנער אהוביה סנדק היא ממש לא סוף פסוק. כבר כעת שוקדים עורכי הדין בארגון "חוננו" על הגשת ערר על ההחלטה, ומכינים את עצמם לניהול התיק באישום שיוגש נגד הנערים וקשור ישירות להתנהלות השוטרים.
פרשת מותו של סנדק בן ה-16 לא מתחילה במרדף בציר 458 בבנימין, ב-21 בדצמבר 2020. היא התחילה כמה שעות קודם לכן, עת נמצאה גופתה של אסתר הורגן ביער ריחן שבצפון השומרון. הפיגוע הקשה שבו תפס המחבל את אסתר והכה בראשה, הדהד בכל בית בישראל. פרקטיקה ידועה ומוכרת לגורמי הביטחון היא העובדה שלאחר אירועים לאומניים מתרחשים ביהודה ושומרון אירועי "תג מחיר".
10 צפייה בגלריה
אהוביה סנדק, וזירת האירוע. המרדף הסתיים בהתהפכות קטלנית
(צילום: דוברות איחוד הצלה, באדיבות המשפחה)
הפגנה אמש בגשר המיתרים, במחאה על סגירת התיק נגד השוטרים
(צילום: נחמן גונן, חדשות כל העולם)
באותו בוקר חזרו בלשי ימ"ר של משטרת מחוז ש"י מפעילות לתפיסת אמצעי לחימה באזור. הם קיבלו דיווח כי רכב ובו נערי גבעות משוטט בכבישי הגזרה ומשליך אבנים על רכבים פלסטיניים. הם החליטו לבצע מחסום - ולעצור את רכב הנערים. אחת הסוגיות שטרם הוכרעה היא מי נהג ברכב. לפי גרסת הנערים אהוביה היה הנהג. הוא גם מתועד נוהג ברכב כמה ימים קודם לכן באחד היישובים הסמוכים.
במח"ש לא יודעים לקבוע בוודאות מי נהג במכונית של הנערים. כך או כך, הרכב חמק מהמחסום והמרדף החל. במהלכו טיפס רכב הנערים לכביש המוביל לבעל חצור, הגבוה שבהרי בנימין. בין כלי הרכב הייתה התנגשות וכתוצאה ממנה התהפך רכב הנערים מספר פעמים. חבריו של סנדק נפצעו. הוא, שככל הנראה לא היה חגור, נזרק מהרכב וגופתו נמצאה כ-40 דקות לאחר מכן.
כבר מההתחלה נורות האזהרה דלקו. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שהגיע למקום נחסם על ידי המשטרה. הנערים הפצועים נלקחו על ידי כוחות הרפואה לבית החולים כשכל הזמן השוטרים שהיו ברכב וחבריהם מפקחים עליהם. בתמונות שהופצו מבית החולים נראים הבלשים מעבירים הודעות טקסט ומדברים בנייד.
"זרקו אבנים, פוצצו פה איזה רכב": הדיווח למוקד 100 על הרכב החשוד
(צילום: דוברות איחוד הצלה, באדיבות המשפחה)
כאן למעשה החלה שרשרת אירועים שמעידים לכל הפחות על זיהום חקירתי. רק שעות אחרי התאונה מתקבלת הידיעה במח"ש כי השוטרים מעורבים בתאונה וכי יש לחקור אותה. צוות מוקפץ לזירה ומתחיל לחקור. במסמך שחשפנו בתחקיר "7 ימים" מצוטטים החוקרים כך: "במח"ש התרשמו שהשוטרים 'מרחו' את הזמן בכתיבת הדו"חות, שהתבקשו בצהריים אך לא התקבלו עד הערב. נוסף על כך, עלה חשד לרשלנות, לאחר שגופת המנוח נמצאה בזירה רק בחלוף כשעה. כמו כן, היו דיווחים בתקשורת, בסביבות השעה שלוש בצהריים, על טענה שהרכב המשטרתי נגח ברכבם של הנערים, וחוקר מח"ש שהיה בזירה, דיווח שראה את מוקד הפגיעה ברכב, ושיש פגיעה ומעיכה בחלק האחורי של הרכב שבו נסעו הנערים".
חוקר אחר במח"ש יצא מהמשרד בסביבות השעה חמש אחה"צ, וכשחזר לשם בשעה שמונה בערב, וראה שדו"חות הפעולה של השוטרים טרם הגיעו, החליט לזמן את השוטרים לחקירה באזהרה בגין שיבוש, מתוך חשד כי השוטרים מתאמים גרסאות כדי לשבש את החקירה. החוקר הדגיש כי לולא היה עיכוב בהגעת דו"חות הפעולה של השוטרים, לא היה עולה חשד לשיבוש והוא לא היה מזמן את השוטרים לחקירה.
גלי המחאות, וההחלטה התמוהה לשחרר מהר את השוטרים
למעשה במסמך מפרט החוקר מדוע יש צורך לחקור את השוטרים שעות אחרי התאונה. אלא שאז מתרחש אחד המהלכים התמוהים ביותר בתיק. הבלשים כבר מגיעים למח"ש אחרי שכבר בילו עם הנערים בבית החולים וחלקם היו בזירה - ואז מחליטה ראש מח"ש קרן בר-מנחם לשחרר אותם הביתה. כך הסבירה את הדברים, במסמך בדיקה פנימי של מח"ש: "בעוד השוטרים היו מצויים במשרדי מח"ש, התקבלו דו"חות הפעולה של האחרונים ואף התברר כי מקורו של השיהוי, בין היתר, בפעילות אשר השוטרים ביצעו, במסגרת תפקידם, בטרם הגעתם לתחנה, שם כתבו לבסוף את דו"חות הפעולה. לפיכך, בזמן אמת, ודאי לאחר שהתקבלו כל דו"חות הפעולה ונבחנו על ידי הצוות החוקר, הוסר החשד לשיבוש.
"בנוסף, נוכח טענותיהם של הנערים בחקירותיהם באזהרה, כמו גם מתוכן דו"חות הפעולה שערכו השוטרים, לא נמצא, אותה עת, חשד לביצוע עבירה פלילית אשר הצדיקה את חקירתם של השוטרים לאלתר. בנסיבות אלה, הוחלט על דעת כל הגורמים המקצועיים במח"ש, ביניהם מ"מ ראש צוות החקירה, על שחרורם של השוטרים".
באותם ימים מתחילות מחאות רבות לשטוף את רחבת מח"ש ירושלים ושטחי יהודה ושומרון. הטענות על כך שהשוטרים ביצעו מעשה שגרם למותו של סנדק התפשטו בכל הארץ. במקביל, משגרים עורכי הדין הדין מנשה יאדו ועדי קידר מטעם ארגון "חוננו" בקשה לחקור את השוטרים.
רק אז מחליטה ראש מח"ש בר-מנחם לזמן את השוטרים לחקירה. הם מגיעים למשרדים, מוסרים גרסה מהודקת ומשוחררים. מאז אוספים החוקרים עדויות ודו"חות של בוחני רכב. בסך הכול, בתיק הוגשו שלושה דו"חות של בוחנים. שניים של המשטרה והפרקליטות ועוד אחד של המשפחה שנחשף גם הוא ב-ynet.
אין ספק כי המחאות של נערי הגבעות והציבור הרב שסחפו, בנוגע להתנהלות חקירת מותו של סנדק, הדהדו בחדרים הפנימיים של מח"ש ופרקליטות המדינה. כחלק מהטיפול בתיק הודיעו בפרקליטות על עבודת חקירה של יצור כלאיים שלא היה קיים עד אז במח"ש: צוות חקירה משותף של ימ"ר מרכז יחד עם מח"ש, כדי שיחקרו את השוטרים ואת הנערים בשיתוף פעולה. החלטה תמוהה נוספת.
במהלך כל החודשים שחלפו מאז החקירה התגברו, בגלים, המחאות בחוץ. בחלקן התרחשו פעולות "תג מחיר" בהפרות סדר אלימות ברחבי יהודה ושומרון. נערי הגבעות יצאו למאבק ברחובות שהפך לעתים לאלים מאוד. משפחתו של סנדק המתגוררת ביישוב בת עין שבגוש עציון נרתמה למאבק. הוריו אברהם ואיילת, אנשי חינוך, מנהלים קמפיין לחקר האמת. בתחילה ביקשו להקים ועדת חקירה ממלכתית, למנות שופט חוקר ולהקים צעקה. לאחרונה הם גם הקימו אתר אינטרנט שנותן ייעוץ לאנשים שנפגעו ממח"ש.
10 צפייה בגלריה
ח"כ איתמר בן גביר בהפגנה בדרישת "צדק לאהוביה" בירושלים, בחודש שעבר
(צילום: יואב דודקביץ')
גם אתמול בערב הפגינו כ-150 בני אדם מתחת לגשר המיתרים בירושלים, יחד עם ח"כ איתמר בן גביר ומשפחת סנדק עצמה, נגד ההחלטה לסגור את התיק נגד השוטרים. המפגינים ניסו לרדת לכביש אך נבלמו על ידי כוחות משטרה, שעצרה שלושה בני אדם. אבן הושלכה על ניידת משטרה, ושמשתה נסדקה.
החלטת היועמ"ש, והבקשה מהמפכ"ל: "תפיקו לקחים"
בסופו של דבר ההחלטה אתמול של היועמ"ש לא הפתיעה הרבים. בהחלטתו שלא להגיש כתב אישום כותב אביחי מנדלבליט כי "אין ביסוס בחומר הראיות לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ('לנגח') את הרכב הנמלט". בהודעה שפורסמה זמן קצר לפני תום כהונתו של מנדלבליט נכתב עוד כי "לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה".
ההודעה נמסרה טרם פרסומה לבאי כוחה של משפחת סנדק וכן לבאי כוחם של השוטרים החשודים. עוד נמסר כי לצד סגירת תיק החקירה, "היועמ"ש ביקש ממפכ"ל המשטרה לקיים תהליך הפקת לקחים סדור בארגון, שבמסגרתו גם ייבחן הצורך בשיפור או הבהרה של ההוראות המבצעיות הרלוונטיות נוכח הסכנה המובנית הטמונה במרדפים רכובים".
מטעמו של מנדלבליט נמסר כי החלטתו התמקדה בשאלה משפטית אחת, והיא האם התשתית הראייתית שנאספה בחקירה מלמדת על אחריות פלילית של מי מהשוטרים המעורבים במותו של סנדק. "מחקירת המקרה עלה חשד כי סנדק וארבעה צעירים נוספים יידו אבנים בשעת צהריים באזור היישוב מעלה מכמש ופגעו ברכב פלסטיני, תוך סיכון חיי הנוסעים בו", כתב היועמ"ש. "לאחר מכן הם נמלטו ברכבם כשהם רעולי פנים. שוטרים שהיו בקרבת מקום הקימו מעין מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכבם לרוחב הכביש, אך הרכב הנמלט, ירד לשול הכביש בנתיב הנגדי ונמלט".
10 צפייה בגלריה
עורך הדין של המשפחה טוען: היועמ"ש היה יכול להעמיד לדין על עבירות נוספות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הפגנה בנובמבר במחאה על מות סנדק והתנהלות החקירה
(צילום: גיל יוחנן, דוברות המשטרה)
משפחת סנדק מחתה על ההחלטה, וטענה כי מדובר ב"ליקוי מאורות מוסרי, חקירתי ומשפטי ממעלה ראשונה". עורך דינה של המשפחה, אריאל עטרי, אמר כי על היועמ"ש היה לחקור ולבדוק סעיפי עבירה נוספים. "במהלך התנהלות החקירה מנדלבליט העדיף לא להיות בשטח כשזה יקרה והוא יודע היטב מדוע", אמר עטרי. "הניגוח ברכב בו נסע אהוביה ז"ל אינו האירוע היחיד שלגביו היה מקום לשקול העמדה לדין של השוטרים. נזכיר שלפי ההחלטה, כתוצאה מהתהפכות הרכב אהוביה 'נפלט החוצה מן הרכב' שהיה במרחק כ-20 מטרים מהשוטרים. הן החוק והן המוסר הבסיסי ביותר דורשים מכל אדם, במצב כזה, לגשת לרכב ולחלץ כל פצוע".
"השוטרים ראו את הרכב ההפוך ולא פעלו להציל את אהוביה שלפי ההחלטה היה מחוץ לרכב. אם היו עושים זאת - אהוביה היה חי בינינו היום. המחוקק הישראלי קבע בחוק העונשין עבירה של המתה באדישות שדינה מאסר עולם ועבירה של המתה בקלות דעת שהעונש הקבוע בצידה הוא 12 שנות מאסר. עיון בחוות הדעת שפרסם מלמד, למרבה התדהמה, שמר מנדלבליט כלל לא בחן אפשרות להעמיד את השוטרים לדין בנושא זה ושהוראות חוק אלה נעלמו מעיניו", טען עו"ד עטרי.
