מושל דמשק החדש, מאהר מרואן, שמונה על-ידי מנהיג הג'יהאדיסטים אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני), סיפק אמירה מפתיעה - כשקרא לארצות הברית לכונן שלום בין סוריה לישראל. "אנחנו עם שרוצה דו-קיום. רוצה שלום. לא רוצים מחלוקות. אנחנו רוצים שלום, ואנחנו לא יכולים להיות מתנגדים לישראל או מתנגדים לאף אחד", אמר בריאיון לרשת הרדיו הציבורית של ארה"ב, NPR. כמה שעות לאחר מכן, לאחר ההתנערות בסוריה מאמירותיו, הוא חזר בו.
בריאיון שקיים הוא הודה כי הוא מבין את החשדות הישראליים: "זה טבעי שהיא מודאגת מפלגים מסוימים". לדבריו, "כנראה שישראל חשה פחד, אז היא התקדמה קצת לאורך הגבול והפציצה קצת, אבל אין לנו פחד מישראל והבעיה שלנו היא לא עם ישראל. אנחנו לא רוצים לקחת חלק בשום דבר שיאיים על ביטחון ישראל או על כל מדינה אחרת". גורם אמריקני אישר כי הוא העביר את המסר של הממשל הסורי החדש לישראלים, אך מסר כי הבית הלבן לא דוחק באף אחת מהמדינות לנקוט בצעדים לכינון יחסים כעת.
כמה שעות אחרי דבריו של מרואן, לשכת התקשורת הממשלתית הסוריה התנערה מהאמירות. "ייתכן שחלק מהצהרותיו של המושל לא משקפות את עמדתה הרשמית של המדינה בענייני חוץ, שמי שמשקפים אותה הם אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) או שר החוץ אסעד א-שיבאני", מסרה לרשת הלבנונית LBCI. זמן קצר לאחר מכן, הוא הכחיש בעצמו את "הפרסום האמריקני", לפיו אמר שסוריה מעוניינת בשלום עם ישראל. "אני לא מוסמך לעניינים כאלה", אמר בסרטון שפרסם בערב אתר החדשות "קול הבירה", המזוהה עם האופוזיציה הסורית.
בין ארצות הברית למורדים מתקיים כידוע דיאלוג ישיר מאז נפל המשטר, שבשיאו הוסר הפרס בסך 10 מיליון דולר שהיה על ראשו של א-שרע עקב פעילותו הג'יהאדיסטית בעבר. בישראל אומרים שהאמריקנים אומנם מבינים את צורכי הביטחון של ישראל ודאגותיה, אך חושבים שעליה לתת יותר סיכוי למשטר החדש - כשמנגד הגישה הישראלית חשדנית בהרבה.
ממשלת המעבר בסוריה, בהנהגתו של אל-ג'ולאני, הודיעה על מספר מינויים בימים האחרונים, ביניהם גם מינויי מושלים למחוזות המדינה - שאחד מהם הוא אותו מאהר מרואן. המושלים נכנסו לתפקידם לשלושה חודשים, פרק הזמן שהוקצב לממשלה החדשה.
לפי דיווחים בתקשורת הערבית, מרואן נולד בדמשק ב-1979. הוא לקח חלק פעיל במחאות בסוריה משנת 2011 ובמהלך חייו התגורר בסעודיה, בדמשק, בעיר אל-קריתין באזור הכפרי של חומס בסוריה ובהמשך התיישב באידליב. הוא למד באוניברסיטת אידליב ועבד במשך השנים במספר מוסדות ותפקידים תחת האופוזיציה הסורית, שכעת שולטת על המדינה.
בישראל כנראה לא מתרגשים גם מהאמירה הזו של המושל החדש, לאחר שגורמים בירושלים אמרו השבוע ל-ynet כי "חובת ההוכחה היא על א-שרע ואנשיו. אסור לשכוח מה הבסיס האידיאולוגי שלהם". לטענת הגורמים, כרגע המסרים ה"חמים" מצד אנשי השלטון החדשים בדמשק, הם עדיין בגדר תעלומה, שכן איש לא יודע מה יהיו הכיוונים שייקח הממשל החדש. א-שרע ואנשיו אומרים את "הדברים הנכונים", אבל בישראל שאחרי 7 באוקטובר יש ספקנות רבה וחשש מ"מתקפת חיוכים" שמאחוריה ניסיון להתל במערב.
מושל דמשק החדש נפגש עם תושבים, השבוע
א-שרע, נציין, הוא לא איש דאעש. הוא היה פעיל באל-קאעידה, אך עזב את הארגון לפני הרבה שנים והלך לכיוונים אחרים - אמנם ג'יהאדיסטיים, אבל לא בכיוון של ארגוני הטרור הסונים הקיצוניים, אלא יותר ללאומיות הסורית. בעבר עמד גם בראש ג'בהת אל-נוסרה בימים שסונפה לאל-קאעידה, ובעצמה קיימה קשרים עם ישראל.
בישראל סבורים שאי-אפשר באמת לדעת בשלב הזה לאן מועדות פניו של א-שרע, ומה תהיה היכולת שלו לשמר את סוריה מאוחדת ודמוקרטית. תחת אסד, סוריה הייתה מאוחדת בכוח הזרוע; א-שרע רוצה "סוריה אחרת", שבה יש נציגות בפרלמנט לכל העדות. לטענתו, הוא לא רוצה עימות עם אף אחד - לא עם ישראל, וגם לא עם הדרוזים, העלאווים או הטורקים. כרגע אין חולק על כך שהוא ואנשיו מנסים להרגיע את הרוחות - בין אם מתוך כוונות אותנטיות, ובין אם באופן מניפולטיבי.
הבוקר התייחס שר החוץ גדעון סער לממשל החדש בסוריה, אותו כינה "כנופיית טרור שהייתה באידליב והשתלטה על עיר הבירה דמשק". לדבריו, "בעולם מדברים על 'חילופי שלטון מסודרים בסוריה', אבל זה לא שנבחר באופן דמוקרטי שלטון חדש ששולט היום בכל סוריה. העולם היה מאוד רוצה לראות בהם שלטון חדש ויציב כי המדינות רוצות להחזיר את הפליטים שבשטחן לסוריה. אבל זה לא המצב. יש קרבות עם העלווים ברצועת החוף. יש איומים מפורשים של ארדואן לחיסול האוטונומיה הכורדית, יש התנכלויות לקהילה הנוצרית בסוריה. זה שלטון איסלאמיסטי שינסה להגיע לשליטה אחידה בכל סוריה".
הנוכחות של צה"ל בכלל מעניינת את המורדים?
בימים אלה כידוע צה"ל פועל באזור החיץ ובחרמון סורי, שטחים שעליהם השתלט מיד עם נפילת הרודן אסד. מעת לעת ישנן תקריות מול המקומיים בכפרים באזור, שלצד שיתוף פעולה עם כוחות צה"ל ואף מסרים אופטימיים - החלו לאחרונה גם חיכוכים.
השאלה הרלוונטית מבחינת ישראל היא מהי המדיניות שתנקוט כדי לאבטח את יישובי הגבול עם סוריה. לפי שעה, בישראל רוצים שצה"ל יישאר בדיוק היכן שהוא נמצא - וממתינים לראות אילו חיבורים יהיו בתוך סוריה. ההערכה בישראל בכל מקרה היא שהמורדים לעת עתה לא כל-כך מתעניינים בשהייה הישראלית באזור החיץ, על אף שקראו לקהילה הבינלאומית לפעול נגדה.
ההנחה היא שככל שהשלטון החדש יחזק את הריבונות שלו בסוריה, השהייה הישראלית תפריע לו יותר - ואז יחל השיח על מימוש הסכם הפרדת הכוחות מ-1974. אם הכוחות הסוריים לא יירדו לדרום ולא יציבו איום בפני ישראל, יהיה קל יותר לשמר את ההסכם; למעשה, הם עשו כך במשך 50 שנים.
שר החוץ גדעון סער אמר בהקשר זה בחלק החסוי של ועדת החוץ והביטחון: "הממשלה החדשה בדמשק היא העתק של הממשלה שהייתה באידליב, אין בה את כל הקבוצות בסוריה. הממשלה החדשה של אל-ג'ולאני כוללת איסלאמיסטים קיצוניים. הם משווקים את עצמם למערב כאילו הם מתונים, ולמדינות במערב יש אינטרס לקבל את ההלבנה הזאת. בסופו של דבר הם רוצים שיהיה שם ממשל מקובל כדי שיוכלו להחזיר את הפליטים שאצלם לסוריה".
בינתיים, ישראל מנהלת שיח עם טורקיה, שלה יש אינטרסים רבים בסוריה - וגם חלק גדול בהפלת משטרו של הרודן הנמלט אסד. ההידברות מתנהלת בין שירותי המודיעין של ישראל, המוסד ושב"כ, לבין ארגון הביון הטורקי ה-MIT. על הרקע הזה, ראש הממשלה נתניהו הורה לכנס דיון על המדיניות כלפי טורקיה - שכן היחסים הפומביים בין ירושלים לאנקרה נמצאים בשפל מאז טבח 7 באוקטובר.
פורסם לראשונה: 08:10, 27.12.24
