הפאב של קיבוץ ניר עוז נפתח היום (שבת) לראשונה מאז טבח 7 באוקטובר, כדי לארח את חגיגות שחרורם של שגיא דקל חן, סשה טרופנוב ויאיר הורן שנחטפו מהקיבוץ.
יאיר הורן עצמו שימש אגב כמנהל הפאב עד לחטיפתו. מעבר להיותו מקום בילוי, לפאב ישנה חשיבות היסטורית שכן הוא הוקם בסככה שבה הוכרז על הקמת ניר עוז ב-1955.
החגיגות בפאב בניר עוז
(צילום: גיל יוחנן, אילנה קוריאל)
יאיר הורן, שגיא דקל-חן וסשה טרופנוב מגיעים לכוחות צה"ל
(קרדיט: דובר צה"ל)
מי שהפעיל את הפאב היום הוא איתי דקל, בן דוד של אביטל דקל חן, אשתו של שגיא. דקל סיפר כי אתמול זכה לחגוג עם המשפחה את החזרה הצפויה: "רקדנו ושמחנו בכרמי גת. כל המשפחה הגיעה, ישבנו ביחד, צחקנו ודיברנו. פתחנו שמפניה חדשה. לא ידענו אף פעם מתי שגיא הולך להשתחרר אבל ידענו שזה מתקרב והרגע הכי מאושר הגיע. הוא יפגוש את הבת שלו שנולדה בזמן שהיה בשבי. אני בטוח שהוא יהיה הכי מאושר בעולם. זה מה שנתן לו את הכוח - הוא ידע שמחכים לו. הוא הגן על הבית, על כל השכונה, אבל אנחנו לא שוכחים שיש עוד משפחות וגם הן צריכות לחוות את זה. גם הן צריכות לראות את היקרים שלהם חוזרים הביתה".
חברת הקיבוץ דלית רם אמרה: "זו שמחה שלא נראתה מזמן פה בניר עוז. אנחנו נותנים לעצמנו לשמוח היום. השמחה עצומה ולצד זה צריך לזכור שעדיין יש חטופים שצריכים לחזור אלינו. ירדן אומנם חזר, אבל שירי ביבס היא חברה אישית שלי, והיא והילדים היו אמורים להשתחרר בפעימה הראשונה, ואנחנו לא יכולים עם חוסר הוודאות הזה".
דורין ראי הרימה צ'ייסר לכבוד שובו של יאיר: "כשהייתי מגיעה לפאב, יאיר היה אומר: 'אני יודע מה את רוצה: תה ומים'. לא הייתי שותה צ'ייסרים. הבטחתי שכשיאיר יגיע אני ארים צ'ייסר. הרמתי צ'ייסר של בריזר, מקווה שזה יעבור. שגיא הוא השכן שלי, דלת מול דלת, באותו יום כל כך דאגתי לו וגם לסשה. הוא ילד כה מהמם. נראה כמו הרקולס, אבל הבפנים שלו כל כך רך. שלושתם מאוד אהובים ובלתי נתפס שלא היו כאן. אני שמחה שהם כאן, אבל זה לא נגמר. יש עוד חטופים וכולם צריכים להיות פה וכמה שיותר מהר".