אוקראינה תקפה אתמול (יום ו') את המפקדה של הצי הרוסי בים השחור, בנמל העיר סבסטופול שבחצי האי קרים. טיל אחד לפחות פגע במפקדה, ובמקום פרצה שריפה גדולה. לפי הרשויות בסבסטופול, עוד חמישה טילים שנורו למפקדה יורטו על-ידי מערכת ההגנה האווירית.
משרד ההגנה הרוסי דיווח תחילה כי חייל אחד נהרג במתקפה בסבסטופול, ובהמשך שינה את גרסתו ומסר שהחייל מוגדר נעדר. גורמים רשמיים בחצי האי קרים אמרו כי בנוסף לתקיפת מפקדת הצי הרוסי הייתה בחצי האי גם מתקפת סייבר גדולה, ששיבשה את שירותי האינטרנט באזור.
לחצי האי קרים יש חלק חשוב בלחימה הרוסית באוקראינה. בנוסף למתקפות טילים שמשוגרים מהים השחור, רוסיה משתמשת בקרים כדי להעביר אספקה שוטפת לכוחותיה בדרום אוקראינה.
במהלך המלחמה מאשימה מוסקבה את קייב בשלל מתקפות בקרים, שסופח מאוקראינה ב-2014. ברוב המקרים האוקראינים לא לוקחים אחריות ישירה על המתקפות. מפקדת הצי הרוסי בסבסטופול הותקפה כמה פעמים מתחילת המלחמה: רק בחודש שעבר פגע מל"ט בגג של המפקדה, ובמקום פרצה שריפה. באותה תקיפה לא היו נפגעים, אך בסוף יולי נפצעו חמישה בתקיפת מל"ט בחצר המפקדה.
בהודעה על המתקפה מסר הצבא האוקראיני: "ב-22 בספטמבר, סמוך לשעה 12:00, כוחות הביטחון של אוקראינה תקפו בהצלחה את מפקדת הצי הרוסי בים השחור, בחצי האי קרים שכבוש זמנית". היום עדכן הצבא האוקראיני כי עשרות רוסים - בהם מפקדים בכירים בצי - נהרגו או נפצעו.
"פרטי המתקפה ייחשפו בהקדם האפשרי. התוצאה שלה היא עשרות כובשים שנפצעו ונהרגו, בהם מפקדים בכירים". לפי הצבא האוקראיני המתקפה התרחשה "בזמן פגישה של הנהגת הצי הרוסי".
ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה, קירילו בודנוב, אמר בראיון ל-Voice of America כי תשעה נהרגו ועוד 16 נפצעו במתקפה האווירית. לדבריו, בין הפצועים יש שני גנרלים. הבכיר האוקראיני סירב לומר אם במתקפה בסבסטופול נעשה שימוש בטילים מתוצרת המערב.
גורם בצבא אוקראינה אמר ל-BBC שהטילים שתקפו את המפקדה הם טילי Storm Shadow, טילי שיוט ארוכי טווח. הם הועברו לאוקראינה מבריטניה וצרפת, ובעלי טווח של 240 ק"מ.
קרים, נזכיר, נכבש על-ידי רוסיה בשנת 2014 אחרי ההפיכה שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי של אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ'. רוסיה טענה אז כי סיפוח חצי האי הוא צדק היסטורי, משום שאוקראינה קיבלה אותו מהשלטון במוסקבה בשנות ה-50, כשהייתה חלק מברית המועצות, והוא הושאר בידיה שלא כדין כשיצאה לעצמאות בתחילת שנות ה-90. מאז מבטיחה קייב להשיב לידיה את חצי האי.
בתוך כך דיווחה אתמול רשת NBC כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שוושינגטון תספק לקייב טילי ATACMS ארוכי טווח. הדיווח מסתמך על שלושה גורמים אמריקנים רשמיים ומקור נוסף בקונגרס. קייב ביקשה את הטילים - שמסוגלים לתקוף מטרות במרחק של יותר מ-300 ק"מ - כדי לתקוף קווי אספקה, בסיסי חיל אוויר ואת מערך הרכבות בשטחים שכבשה רוסיה.
ביום חמישי, בפגישה עם זלנסקי, הבטיח ביידן שהסיוע של וושינגטון לקייב יימשך – למרות התנגדותם של מחוקקים רפובליקנים להעברת חבילות סיוע נוספות לאוקראינה, בהיקף מצטבר של מילארדי דולרים. כחלק מהסיוע שלחה ארה"ב לאוקראינה גם סוללות "פטריוט".
זלנסקי, שהגיע לכינוס השנתי של עצרת האו"ם בניו יורק ונפגש עם ביידן בבית הלבן בוושינגטון, הודה לביידן על חבילת הסיוע האחרונה שאישר הנשיא - שכוללת מערכות הגנה אווירית. "זה בדיוק מה שהחיילים שלנו צריכים עכשיו", אמר זלנסקי. חבילת הסיוע האחרונה היא בשווי 325 מיליון דולר.