נציב התלונות על השופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, הגיש היום (שלישי) את דוח הנציבות לשנת 2022 לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. מהדוח עולה הרעה החולה של המערכת - התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות פסקי דין. ביחס לשנת 2021, מספר התלונות בנושא הוכפל אשתקד.
כמו כן, הדוח חושף עלייה דרמטית בחלק היחסי של תלונות על עיכובים מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות - מ-28% ב-2021 ל-46% ב-2022. הנציב שהם ציין כי חלק מהעלייה יש לזקוף לעובדה כי חסרים במערכת המשפט עשרות שופטים מאחר שהוועדה לבחירת שופטים לא התכנסה כבר יותר משנה. לדברי שהם, העובדה שלא מונו שופטים חדשים הגבירה את העומס הרב שממילא מוטל על בתי המשפט.
בסך הכול הוגשו 880 תלונות על שופטים ודיינים בשנת 2022, וניתנו החלטות ב-885 תלונות. חוץ מעיכוב הליכים ופסקי דין, 22% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של שופט, 22% נוספים עסקו בליקויים בניהול המשפט, ו-10% עסקו ב"פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי", שמשמעה פגיעה בהליך התקין.
"אפילו לא תיקנה את המילה קטינה לקטין"
אחת מהתלונות שנמצאו מוצדקות הייתה על החלטה של שופטת בבית משפט מנוער להאריך צווי הוצאה ממשמורת של בנה הקטין של אישה - שקטעים שלמים בה הועתקו מהחלטה של שופטת אחר בתיק אחר, עם עובדות שונות. לדברי הנציב, הקטעים המועתקים לא הפנו למקור ולא הוצגו כציטוט - ובעצם הוצגו כ"כתיבתה, יצירתה ופרי הכרעתה השיפוטית של השופטת שדנה בתלונה".
שהם הוסיף כי "ההעתקה לא נעשתה אך ורק במישור המשפטי, אלא גם במישור העובדתי של פסק הדין המועתק, לרבות עצם ההכרעה שהיתה בו בדין, כל זאת כשמדובר בשני מקרים שונים, ברקע עובדתי שונה, בקטינים שונים ובאימהות שונות. העתקת הקטעים מהחלטת השופטת האחרת היא כה גלויה לעין, עד כי בשני מקומות הועתקה המילה 'קטינה' מבלי לתקנה לקטין". בהתאם לסמכותו, המליץ הנציב לשר המשפטים להגיש קובלנה על השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים.
3 צפייה בגלריה
השופטים אורי שהם ואסתר חיות ב-2020. התלונות לא פסחו גם על העליון
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
מקרה נוסף שהוביל לתלונה שנמצאה מוצדקת היה חתימתו של דיין-עמית בבית הדין הרבני האזורי על "פשקוויל" שכלל השמצה על אדם המועסק ב"חברא קדישא". לטענת הדיין, הוא צירף את חתימתו כיון שסבר שהדבר ישקיט מריבה עם האדם שהושמץ. אולם, הנציב קבע כי לא ניתן להשלים עם מצב בו דיין יתערב בנושא ציבורי במהלך כהונתו, במיוחד לאור העובדה "שייתכן שלבסוף הסכסוך עם המתלונן יידון בבית הדין בו מכהן הדיין".
תלונה מוצדקת נוספת על בית הדין הרבני התקבלה בעקבות החלטה לחייב עו"ד שהתלוננה על אב בית הדין לנציבות התלונות על השופטים בתצלום הוצאות אישיות. המתלוננת, שייצגה את אחד הצדדים בהליך שהתקיים בבית הדין, הגישה תלונה לנציבות בה נטען, בין היתר, כי יש לה חשש בדבר קשר פסול בין בא כח הצד שכנגד בהליך לבין אב בית הדין.
3 צפייה בגלריה
לאחר דחיית התלונה, קבע בית הדין הרבני כי המתלוננת צריכה לשלם הוצאות אישיות
(צילום: משה גלנץ)
לאחר שהנציב דחה את התלונה, קבע בית הדין כי על המתלוננת לשלם הוצאות אישיות בסכום של 7,000 שקלים. הנציב הבהיר כי חיוב בתשלום הוצאות בשל הגשת תלונה יכול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובזכויותיו של המתלונן, ואף עלול להביא לידי הרתעת הציבור מלהגיש תלונה על שופט או דיין .
התלונות המוצדקות לא פסחו גם על בית המשפט העליון, וכללו תלונה על התרועעות שופט עליון עם "גורם מפוקפק". מבדיקת התלונה עלה שבנו של השופט ייצג את הגורם, והשניים פגשו בו מספר פעמים בבית קפה.
התברר כי אותו גורם נחקר על ידי המשטרה יחד עם אחיו במסגרת חשד בפרשה חמורה, אך למרות זאת השופט לא ביקש להוסיף אותו לרשימת ניגודי האינטרסים שלו. בדוח נכתב כי הסברי השופט הניחו את דעת הנציב, אך הוא העיר לו שעליו להיזהר תמיד באשר לאנשים איתם הוא מתרועע.
מערך הדוברות וההסברה של הרשות השופטת מסר בתגובה לדוח: "יש להדגיש כי בשנת 2022 נפתחו כ- 860,000 תיקים במערכת בתי המשפט – גידול של כ- 20,000 תיקים ביחס לשנת 2021. כמו כן, הוגשו למעלה 2.7 מיליון בקשות, וכן החריף המחסור בשופטים. למרות העומס והיעדרר התקינה, בשנת 2022 התקיימו מעל מיליון דיונים, נסגרו 874,505 תיקים – ובעצם יותר תיקים נסגרו מאשר תיקים שנפתחו".
עוד נמסר כי "בהתחשב באמור, ואף שאין להקל ראש בצורך לזרז ולקדם את הטיפול בתיקים הממתינים להכרעה, מספר התלונות שהוגשו ובוודאי מספר התלונות המוצדקות וההערות על עיכובים, הוא זניח לעומת כמות התיקים המטופלים על ידי מערכת בתי המשפט.
"חשוב לומר כי הרשות השופטת מייחסת חשיבות רבה לדוח נציב תלונות על השופטים, לומדת אותו בכובד ראש ומפיקה ממנו את הלקחים הנדרשים. החלטות הנציב נדונות באופן שוטף לאורך השנה בין נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט במטרה לבחון אלו צעדים יש לנקוט בעקבותיהן, וכל החלטה נבחנת בהתאם לנסיבות הקונקרטיות. כמו כן, מנהל בתי המשפט מפרסם באופן עיתי לכלל השופטים פרפרזות של החלטות חשובות של הנציב שהן בעלות השלכות רוחב מערכתיות".
