ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו צפוי לתמוך עם הרכבת הממשלה בחקיקת "פסקת התגברות", שתעניק לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. בכך הקואליציה תוכל "להתגבר" על החלטות שמתקבלות בבית המשפט העליון, כלומר - לבטל אותן.
ביטול חוקים על ידי בג"ץ החל בשנות ה-90 ונעשה לעיתים נדירות, כשישנה התנגשות בנסיבות מסוימות ביניהם לבין חוקי יסוד. עד היום בג"ץ ביטל בסך הכול 22 חוקים וסעיפי חוק, מתוך אלפי חוקים שנחקקו.
8 צפייה בגלריה
נתניהו נרתע מפסקת ההתגברות, אבל החרדים חברו לסמוטריץ' כדי לאלץ אותו לתמוך בה
(צילום: אלי מנדלבאום, שאול גולן)
בניגוד לדמוקרטיות אחרות שבהן יש חוקה מלאה שמהווה תשתית לחוקים במדינה, כמו ארצות הברית וצרפת למשל, בישראל אין חוקה אלא שורת חוקי יסוד שנחקקו במהלך השנים. ב-1950 ניתנה "פשרת הררי" שבה הוסכם כי "החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק-יסוד בפני עצמו וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".
הצעה זו אושרה בכנסת ובמהלך השנים נחקקו 14 חוקי יסוד, בהם חוק יסוד הכנסת (1958), חוק יסוד ירושלים בירת ישראל (1980), חוק יסוד חופש העיסוק (1992), חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992) והאחרון הוא חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, הידוע בכינויו "חוק הלאום", שנחקק ב-2018. חוקים אלו שונים מחוקים רגילים מכיוון שיש להם מעמד גבוה בהיררכיית החוקים. בולט בהיעדרו הוא חוק יסוד החקיקה, שאמור היה להסדיר את היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון, אך לא נחקק עד היום.
על אף שטרם ברורה עד הסוף הצעת החוק המסתמנת, נראה שפסקת ההתגברות המיועדת נוגעת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בחוק זה כבר היום קיימת "פסקת ההגבלה", שקובעת כי ניתן לחוקק חוק שמתנגש עם זכויות שנובעות מחוק היסוד הזה, "כל עוד החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל, שהוא נועד לתכלית ראויה, במידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". אולם אין בה פסקת התגברות (שכן קיימת בחוק יסוד אחר: חופש העיסוק), שמאפשרת לכנסת לעקוף את בג"ץ אם אכן החליט לפסול חוק שלא עומד בקריטריונים הללו.
לאחר חקיקת חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו התקבל פסק דין מזרחי, פסק דין פורץ דרך שבו נקבעה הלכה (פסק דין מנחה) ולפיה הכנסת בעלת סמכות מכוננת ועל כן היא רשאית לחוקק חוקי יסוד שהם במעמד נורמטיבי עליון, וחשוב מכך - שבית המשפט מוסמך לבחון אם החוק עומד בפסקת ההגבלה, ואם לא הוא יכול לבטל אותו.
ביטול חוקים על ידי בג"ץ תמיד עורר מחלוקת ומתח בין הכנסת לבית המשפט העליון. תהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, בעקבות חקיקתם של חוקי היסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, זכה לכינוי "המהפכה החוקתית" שהוביל נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, ובקרב מתנגדיו ישנה ביקורת רבה על עצם פסילת החוקים.
במרוצת השנים בוטלו חוקים שעוסקים בתחומים שונים - דת, התנחלויות, תוכנית ההתנתקות, מיסוי של דירות ועוד. אז אילו חוקים בוטלו עד היום? להלן רשימה של מרביתם, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה:
חוק הפונדקאות (2021)
בג"ץ קבע כי תוך חצי שנה יבוטלו ההגדרות הקבועות בחוק, שהתיר פונדקאות לנשים יחידניות אך לא לגברים יחידנים ולזוגות חד מיניים.
חוק ההסדרה (2020)
בית המשפט קבע כי החוק מ-2017, שנועד להכשיר בדיעבד בנייה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון שנעשתה על קרקע פרטית פלסטינית - אינו חוקתי. מדובר בחוק שהיה אמור "להסדיר" בדיעבד את מעמדם של כ-2,000 בתים בהתנחלויות. בג"ץ נימק זאת בכך שהחוק פוגע באופן בלתי מידתי בקניין, בשוויון ובכבוד של התושבים הפלסטינים. אף שבית המשפט אישר ש"התכלית האנושית" בחוק היא ראויה, הוא הוסיף כי הפגיעה בקניין, בשוויון ובכבוד היא פגיעה קשה ביותר. החוק לא עומד במבחן המידתיות משום שהיו אמצעים מידתיים יותר שהיו משיגים את התכלית, תוך פגיעה פחותה בזכויות.
8 צפייה בגלריה
בג"ץ קבע כי בנייה בלתי חוקית ביו"ש על קרקע פרטית פלסטינית היא לא חוקתית
(צילום: Topview)
חוק מס דירה שלישית (2017)
עם אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים הוגשה עתירה לבג"ץ נגד אופן החקיקה ומהות החוק. לאחר שקיבל את העמדה שלפיה "נפל פגם מהותי" בהליך החקיקה, בג"ץ פסל את החוק שנועד להטיל מס על דירה שלישית. השופטים קבעו כי יש להחזיר את הדיון לוועדת הכספים של הכנסת, אולם החוק לא נחקק מחדש. נשיאת בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור, קבעה כי "במקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים".
שוויון בנטל - חוק הגיוס (2017)
עתירה טענה כי הסדר הגיוס של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" פוגע קשות בשוויון, ובאופן המקיים פגיעה בזכות החוקתית בכבוד האדם. שופטי בג"ץ קבעו כי ההסדר בלתי מידתי ובלתי חוקתי, ודינו להתבטל.
חוק החרם (2015)
הרכב מורחב של בג"ץ קבע כי סעיף בחוק החרם, הקובע פיצויים ללא הוכחת נזק למי שקורא לחרם על ישראל, אינו מידתי.
מלגת לימודים לאברכים בלבד (2014)
בג"ץ קבע כי תשלום מלגת הלימודים לאברכים לחמש שנים פוגע בשוויון, אינו משרת את תכלית המטרה ואינו עומד במבחני המידתיות. ארבע שנים קודם לכן, ב-2010, בג"ץ קבע כי סעיף בחוק התקציבים שהעניק הבטחת הכנסה לאברכים פוגע פגיעה שאינה מידתית בעיקרון השוויון, שכן התקציב מתקצב אך ורק ישיבות.
ב-2013 בג"ץ ביטל את ההסדר שנקבע בחוק למניעת הסתננות, שאפשר החזקה במשמורת של מסתננים חסרי מעמד בישראל לתקופה של שלוש שנים. ב-2014 בג"ץ ביטל שוב תיקון לחוק שקבע משמורת לשנה, וב-2015 העליון קבע כי תקופה של 20 חודשים ב"מרכז השהייה למסתננים" היא בלתי מידתית, ובג"ץ שחרר לאלתר את כל מי ששהה במתקן "חולות" במשך יותר משנה - ואלה היו רוב השוהים. ב-2020 בג"ץ קבע כי החוק המחייב לנכות 20% משכרם של המסתננים, לשם יצירת פקדון על ידי המדינה ולשם עידוד יציאתם מהארץ, אינו חוקתי.
איסור שלילת הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק ברכב (2012)
נפסל סעיף בחוק הביטוח הלאומי השולל גמלת הבטחת הכנסה מאדם המחזיק או משתמש ברכב.
חיוב המדינה בקריטריונים להנחות במס הכנסה ליישובים (2012)
בג"ץ קבע כי מנגנון הטבות המס, הכולל רשימת יישובים הזכאים להנחות במס הכנסה, פוגע בשוויון באופן בלתי חוקתי היות ולא נקבעו קריטריונים ברורים לתנאי הזכאות והיקפם.
מעצר ביטחוני ללא הבאה לפני שופט (2010)
בג"ץ קבע שההוראה, שמאפשרת דיון בהארכת מעצר של חשוד בעבירות ביטחוניות שלא בנוכחותו, בשילוב עם החוק הקיים שמאפשר גם שלילת פגישה עם עורך דין, אינה מידתית.
איסור הפרטת בתי הסוהר (2005)
בג"ץ נעתר לעתירה נגד בתי הסוהר וביטל הקמת בית סוהר (במתכונת פיילוט) שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה. הוא נימק זאת בשל הפגיעה הבלתי מידתית בכבודם ובחירותם של אסירים.
חוק יישום תוכנית ההתנתקות הגביל את זכות המפונים לפיצוי. בג"ץ קבע כי גם מפונים צעירים שגילם פחות מ-21 זכאים למענק אישי, וקבע כי יש לבצע שינויים נוספים בחוק.
שידורי רדיו ללא רישיון (2002)
הכנסת הכשירה תחנת רדיו, ערוץ 7, שפעלה עד לאותו מועד ללא רישיון וללא זיכיון על פי חוק בזק. בג"ץ קבע כי החוק בטל, היות והוא פוגע בחופש העיסוק שבבסיסו מצוי חופש התחרות בין גורמים שונים, וכי יש להקפיד על עקרון השוויון בין מתחרים.
מעצר צבאי (1999)
בג"ץ קבע כי הוראה בחוק השיפוט הצבאי, שהתירה מעצר של חייל למשך ארבעה ימים בטרם הבאתו בפני שופט, פוגעת בזכות לחירות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וביטלה אותו.
ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר: "בהשוואה בינלאומית של תדירות פסילת הוראות החוק בשנה, שערכתי יחד עם פרופ' יובל שני, מצאנו שבית המשפט העליון בישראל אינו פוסל הוראות חוק בקצב גבוה מזה של בתי משפט עליונים וחוקתיים אחרים. תדירות פסילת הוראות החוק בישראל היא נמוכה באופן יחסי לבתי המשפט העליונים האחרים שבדקנו. ישנן אינדיקציות לכך שבשנים האחרונות בית המשפט אף נעשה זהיר יותר בפסילת הוראות חוק".
קרוב ל-130 חברות וחברי סגל בבתי הספר והפקולטות למשפטים ברחבי הארץ חתמו על עצומה שבה הם מזהירים מפסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, שלדבריהם "תפגע פגיעה קשה בהגנה על זכויות אדם בישראל ותהיה בכייה לדורות". בעצומה נכתב שהם "מכירים בסמכותה של הכנסת לערוך שינויים במערכת המשפט, אך מבקשים להזהיר משינויים קיצוניים". לדבריהם, "מבלי לשקול בכובד ראש את התוצאות ארוכות הטווח שלהם, ומבלי שהוכנסו במסגרתם איזונים ובלמים חיוניים כבכל מדינה דמוקרטית אחרת".
ב"ידיעות אחרונות" פורסם כי ראש הממשלה המיועד נתניהו, שנרתע בתחילה מלהכניס את פסקת ההתגברות באופן מפורש להסכמים במשא ומתן הקואליציוני, הסכים לבסוף לצרפה בהסכם קואליציוני "רזה", ולא מפורט, בלחץ החרדים ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'.
במוצאי השבת האחרונה הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף המזוהה עם ש"ס, התייחס באופן חריג לפסקת ההתגברות וקרא למפלגות החרדיות "לנצל את ההזדמנות" כדי לקדם את הנושא. הרב יוסף, שמפאת תפקידו מנוע מכל עיסוק או התבטאות בנושאים פוליטיים, טען במהלך שיעור התורה השבועי שהוא מוסר בירושלים כי בית המשפט מעכב כבר כמה שנים מינוי רבני שכונות, בגלל דרישת ארגוני הרפורמים והקונסרבטיבים לשוויון, ולכן "צריך לעשות חוק התגברות, כמו שעושים עכשיו, חוק שאין דבר כזה בג"ץ קובע".
