קבינט המלחמה מתכנס הערב (יום רביעי) כדי לדון בעסקת חטופים חדשה – וגם ביום שאחרי המלחמה ברצועת עזה, על רקע ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. על הפרק עומדת הצעה קטארית חדשה, שכוללת בתוכה גם הפסקת המלחמה והגליה של ראשי חמאס מרצועת עזה. גורם ישראלי בכיר אמר על כך בפשטות כי ההצעה "אינה ריאלית", אך הקבינט דן בה בכל זאת. בחמאס דחו את ההצעה גם כן בטענה ש"אינה אמיתית".
לפי ההצעה, הלחימה תיפסק וצה"ל ייסוג מרצועת עזה כתנאי ראשון לפתיחת המו"מ. לאחר מכן תהיה הפסקה כוללת של המלחמה, כחלק מעסקה שכוללת שחרור מדורג של חטופים, תמורת שחרור אסירים. ראש המוסד דדני ברנע התקשר לראשת ממשלת קטאר כדי לבקש הבהרות, ובישראל כלל לא בטוחים שמדובר במתווה רציני. העסקה מורידה מהפרק גם את "העסקה ההומניטרית" שתכליתה שחרור 40 נשים, מבוגרים וחולים.
ישראל, נציין, מחפשת כל דרך להביא לעסקת חטופים נוספת, מתוך גישה פרגמטית, וגם מגלה גמישות. הטרגדיה היא שאת ההחלטות מקבלים החוטפים, והבעיה היא בצד של חמאס. בישראל מתקשים להגיד אם מנהיג ארגון הטרור בעזה, יחיא סינוואר, בכלל רוצה עסקה נוספת, והכדור בכל מקרה במגרש שלו.
למעשה, כאמור, נראה שההצעה הקטארית שעל הפרק מדברת על הגליית ראשי חמאס מרצועת עזה – אבל לא רק שלא מדובר בהצעה ישימה מבחינת ישראל, אלא שסינוואר עצמו לא נראה כמי שמוכן לצאת לגלות. בישראל, בכל מקרה, כלל לא בטוחים שהתשובות שמתקבלות מחמאס הן באמת של סינוואר. הבעיה היא שהמתווכים מדברים עם ההנהגה המדינית שלא נמצאת ברצועת עזה, ובראשה איסמעיל הנייה ששוהה בקטאר. לא ברור איזו השפעה יש לו על סינוואר, כשלפחות באופן רשמי חמאס לא מוכן לדבר על עסקת חטופים שלא כוללת הפסקת אש מוחלטת.
ברשת סקיי ניוז בערבית דיווחו בכל אופן שחמאס דחה בעבר הצעות דומות לזו הקטארית שהוגשה כעת, והדגיש גם כי שחרור החטופים הישראלים חייב להיות תואם לשחרור אסירים פלסטינים. אתמול אמר הנייה בקטאר כי "ישראל לעולם לא תקבל בחזרה את בני הערובה שלה אם לא תשחרר את כל האסירים בבתי הכלא", ובעמדה זו מחזיק ככל הנראה גם סינוואר.
האמריקנים, מצידם, מפעילים לחץ מאסיבי על קטאר כדי שתספק את הסחורה, והמגעים הם אינטנסיביים. משלחת ישראלית נמצאת בקהיר כדי להמשיך בשיחות. יש גם ערוץ מול קטאר שמנוהל על-ידי ראש ה-CIA ויליאם ברנס, וביידן עצמו שלח לקטאר את שליחו ברט מקגורק שהיה לו תפקיד מרכזי בעסקת החטופים הקודמת.
בלינקן, בביקורו בישראל, אמר כי מתקיימים מגעים וש"עושים הכול" כדי להגיע לעסקה. לא ברור מה מקור האופטימיות שפיזר; אולי היא נובעת מעצם זה שמדברים. בישראל, אגב, אומרים שאין כעס על הקטארים – אלא להפך. הקטארים מתאמצים מאוד ולוחצים להביא לעסקה. בלינקן מצידו מבין את הקשיים שיש בישראל.
השר בני גנץ, חבר קבינט המלחמה, אמר היום: "הדבר הדחוף ביותר הוא השבת החטופים. יש לכך קדימות על כל מהלך בלחימה. אם יש מי מהחטופים שצופים בנו כעת, חשוב שתדעו – אנחנו עושים הכול כדי שתחזרו לאהוביכם, שלא מפסיקים להיאבק עבורכם. אין ערוץ שלא עובדים בו, ואין דרך שלא צועדים בה כדי שזה יקרה". לדבריו, "אנחנו דבקים במטרות ארוכות הטווח שהצבנו לעצמנו – להחזיר את החטופים בחיים, ולהסיר את האיום של חמאס".
כשגנץ נשאל אם יש הצעה קונקרטית לעסקת חטופים על הפרק, הוא השיב: "שמעתי כל מיני שמועות על כל מיני הצעות שמגיעות. בנושא הזה יש כל הזמן תנועות פעילות ורחשים. ברגע שיהיה משהו מספיק בשל, נגיד".
"המצב ברצועה קשה, אבל אין הרעבה"
בעוד ישראל וארה"ב רואות עין בעין את הצורך הדחוף בעסקת חטופים, בכל הנוגע לשאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה הדברים מורכבים יותר, וכך גם בכל הנוגע לניהול הלחימה, מספר האזרחים ההרוגים בה ומצבם ההומניטרי. בכירים בישראל טוענים כי יש קמפיין מסולף על "הרעבה" ברצועת עזה, ואומרים כי "זה נכון שהמצב שם קשה – אבל אין הרעבה. הרבה מהכשל בהכנסת המזון נובע מהאו"ם".
גרמניה אף הציעה לישראל לפתוח את מעבר ארז להכנסת סחורות כדי להוסיף עוד סיוע הומניטרי. ישראל הבהירה שזה לא הכרחי, כי אין מבחינתה בעיה להכניס לעזה גם 400 משאיות. אפשר בקלות להגיע ל-400-300 ביום, אך המערכת של האו"ם לא עובדת בצורה משומנת.
בכל הנוגע ליום שאחרי המלחמה, האתגר של האמריקנים הוא לאפשר בשלב כלשהו החזרת תושבים לצפון רצועת עזה, אבל הם מבינים שכעת יש מערכה והדבר לא אפשרי. לכן ישראל הסכימה להכנסת משלחת של האו"ם או לצוות לימוד עובדות שינתח את המצב בצפון הרצועה.
בלבנון הדברים ממשיכים להיות מורכבים, והשליח האמריקני עמוס הוכשטיין צפוי לבקר מחר בביירות. המצב עלול להסלים או להסתיים בפתרון מדיני, כששני הצדדים נמצאים בכוננות עליונה – אבל נראה ששניהם גם לא רוצים מלחמה.
בתווך, האמריקנים ממשיכים לקדם את הנורמליזציה עם סעודיה, ואת הקמת המסדרון הקרקעי בין ישראל להודו. הסכם בין ישראל לסעודיה יכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואף לגרום לפגיעה משמעותית בחמאס – ולכן המאמצים שם נמשכים כל העת. בלינקן בשיחותיו דיבר על הצורך בשימור ממשלת האחדות כגורם יציב ורחב שעושה טוב, ייתכן שגם בהקשר הסעודי; החשש בארה"ב הוא מכך שבני גנץ יעזוב את הממשלה, ונתניהו יהיה תלוי ב"גורמים הקיצוניים" בממשלתו.