אני בעד נורמליזציה עם סעודיה. מי לא? אבל יש למהלך הזה תג מחיר. הדיווחים התקשורתיים מנופפים בתמורות שרוצה סעודיה - גרעין אזרחי (בשלב הראשון), כנראה התקדמות עמומה מול הפלסטינים וחימוש אמריקני. כזכור, חימוש אמריקני ניתן למצרים אחרי הסכם השלום עימה וגם לאיחוד האמירויות אחרי הסכמי אברהם. ברור שיש פה עסקה, כפי שהייתה עסקה מול המרוקנים, שנתנו שלום וקיבלו מהאמריקנים הכרה בנושא הסהרה. ככה עובד השלום. זאת לא פנטזיה של וולט דיסני אלא עסק לכל דבר שנמכר בעטיפת צלופן של שקל וחצי על חומוס בדמשק ושכשוך במלון בורג' חליפה בדובאי. זה בסדר, ככה עובד העולם.
אבל התמורה במקרה הנוכחי אינה רק הטבות טקטיות לסעודיה, אלא מהלך אסטרטגי. מי שרוצה לגזור קופון על עניין הנורמליזציה הם האמריקנים, וליתר דיוק, ממשל ביידן, בעל הניחוח של ממשל אובמה. ופה קבור הכלב האמיתי, כי האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון אינם משיקים לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל.
הפער הזה הוא גם הסיבה העיקרית לכתף הקרה שמפגין הנשיא ג'ו ביידן כלפי בנימין נתניהו. אל תתבלבלו - זאת לא הרפורמה המשפטית ולא חשש ערטילאי מהחקיקה. הדמוקרטיה הישראלית תוססת פי כמה מזו האמריקנית. זה האינטרס שהשתנה לחלוטין בהשוואה לתקופת ממשל טראמפ. גם אז רצו האמריקנים להסתלק מהאזור, והדרך שלהם לעשות זאת הייתה באמצעות שני מהלכים. הראשון היה בניית מסגרת הסכמי אברהם כקואליציה של מדינות תוך נכונות להעצים את כוחה, כולל באמצעות נשק אמריקני חדיש.
השני היה להוריד את האייתולות לרצפה באמצעות סנקציות כלכליות שנועדו להבטיח שגם אם איראן תהיה מדינה שיכולה לפתח נשק גרעיני, היא תישאר נחשלת, עלובה, ענייה ובלתי מפותחת. כמו צפון קוריאה. או במילים אחרות – היא לא תהיה מעצמה, כי מעצמות הן מדינות שיש להן גם עוצמה צבאית וגם כלכלית. כמו ישראל.
הגישה הזו השתנתה אצל ביידן. מבחינתו, צריך הסכם עם איראן גם אם המשמעות שלו היא הרסנית במונחים אזוריים. זה מקור המתח הבסיסי עם נתניהו, וביידן שמבין זאת החל לגלגל מהלך מתוחכם שימכור לישראל את הסכם הגרעין עם איראן תמורת פיתוח והרחבת הסכמי אברהם, קרי נורמליזציה עם סעודיה ואולי עם מדינות מוסלמיות נוספות, למשל אינדונזיה.
ד"ר דורון מצאלמעשה, ביידן והממשל שלו לא רק שהפכו את מדיניות קודמם ביחס לאיראן, אלא הפכו גם את הסכמי אברהם והרחבתם לבני ערובה של הסכם גרעין חדש. רוצה לומר - נביא לכם את סעודיה תמורת הסכם עם איראן. זה הפרס הגדול שישראל צריכה לתת לאמריקנים, ולעומתו נושא התביעה לגרעין סעודי מחוויר כמו קיר לבן.
לישראל, צריך לומר, אין הרבה ברירות. אחרי שהובהר שלא יהיו די טייסים שיהיו מוכנים להגן על המולדת כי חלקם לא מגדיר עוד את הארץ הזו במונחים הללו, ובהינתן שהחברה הישראלית בכללותה, ההדוניסטית ושונאת הסיכון, אינה בנויה למערכה מול איראן על שלל זרועותיה מדרום ומצפון - הדיל שמציע ביידן הוא הרע במיטבו. לדיל הזה יש מחיר: איראן תהיה מעצמה לכל דבר ועניין. ישראל תהיה כבולה בידיה ולא תוכל לתקוף גם אם תרצה. הגרעין של איראן, ולא של הסעודים, כמו גם שחרור הכלכלה שלה, יהפכו את טהרן למפלצת גרועה הרבה יותר ממה שהיא כיום. הדבר היחיד שיכול להציל את ישראל מתרחיש שכזה הוא בעיטה איראנית בדלי.
- ד"ר דורון מצא הוא מזרחן, מרצה במכללת אחוה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
