מים שקופאים בברזים, חשמל מנותק ועשרות תושבים תקועים בכבישים - תסריט הבלהות הזה ליווה את סופת השלגים הכבדה שפקדה את ירושלים בדצמבר 2013. גם היום (רביעי), במסגרת הסופה "אלפיס", צפוי להיערם שלג בירושלים, ואף שהוא לא צפוי לגרום לשיבושים קשים כמו אז - הירושלמים עדיין זוכרים היטב כיצד לא ציפו לסערה שהגיעה, ומצאו עצמם תקועים.
במשדר של אולפן ynet סיפרה עמית פאל: "גרתי ב-2013 בגבעת זאב שסמוכה לירושלים. זמן מאוד קצר אחרי שהתחילה סערת השלגים קרס החשמל וקרסה הקליטה הסלולרית. גרתי בעליית גג כך שהיה לי גג מעץ והיה קור משמעותי. לא הייתה לי שום דרך להתחמם, גם לא היה לי גז, ובעצם קפאתי בדירה. התלבשתי עם כל מה שיכולתי. היו לי שמיכות אבל זה לא עזר לי להתמודד עם הקור".
סיוון שמחי הייתה מנותקת מחשמל במשך חמישה ימים: "היו לי ילדים ממש קטנים, בני 3 ושנה. אפילו לא היה לנו מה לאכול. אני לא יודעת איך עברנו את זה. היה לי אקווריום עם מלא דגים והם קפאו למוות. הילדים היו אפתיים, אפילו לא יכלתי לקחת אותם למיון. זה היה סיוט, פשוט סיוט. בעלי לקח מן מנגל כזה והצלחנו להכין צנימים מלחם שהיה במקפיא. זה היה טראומתי".
דרור, בן 30 מתל אביב, התגורר בירושלים בזמן הסערה הגדולה. "ב-2013 עבדתי במתחם האולפנים בנווה אילן", סיפר. "בעקבות התחזית הגעתי למשמרת ערב ביום חמישי מתוך ידיעה שאני עלול 'להיתקע' בעבודה, אבל לא היה לי מושג שזה יימשך כל כך הרבה זמן. תוך כדי המשמרת שלי התחיל לרדת השלג ובסוף המשמרת לא הייתה אפשרות להחזיר אותנו לירושלים, שכל הכניסות אליה היו חסומות".
"בלילה הראשון פינו את העובדים לבית המלון בנווה אילן", הוסיף. "עם זאת, אספקת החשמל למלון נותקה ובבוקר כבר אזל הדלק בגנרטור. בלילה השני כבר ישנו על מזרנים במשרדים. בסופו של דבר ביליתי בעבודה שני לילות וכמעט שלושה ימים, עד שהדרכים נפתחו במוצאי שבת ויכולתי לחזור הביתה".
שחיין העבר ושדרן הספורט משה גרטל סיפר לאולפן ynet כיצד החליט לשחות כרגיל - למרות הסערה: "יצאתי מהבריכה והלכתי בשלג כאחד האדם. אפשר לשחות במשך דקות ארוכות אפילו שהמים בטמפרטורה מקפיאה. אם המים קצת יותר חמים זה יותר קל. לא להיבהל שיורד שלג. אני כל בוקר שוחה. אם צוות הבריכה מגיע - גם אני".
גליה אביחיל, בעלת קפה אביחיל, הייתה באותו היום בעבודה כשהשלג החל להיערם ברחבי העיר. "סגרנו את בית הקפה כדי שכל העובדים יוכלו לחזור הביתה", היא נזכרת ומציינת שמדובר במזל שהם לא נתקעו בכבישים.
למרות המזל של גליה, לאבא שלה, דני אביחיל, היה פחות מזל והוא נתקע בשלג כשחזר מירושלים לביתו במבשרת ציון. "אבא שלי התחמם כל הלילה בחימום של הרכב, מזל שהדלק הספיק. אני לא רוצה לחשוב על תסריט שהוא היה נתקע בלי".
מי שנשאר בביתו בירושלים לא הצליח להימלט מההשלכות של הסופה. בחלקים רבים של הבירה נפלה רשת החשמל – ובתים רבים נשארו ללא חשמל במשך שעות רבות. "אני זוכרת שדיברו על סופה, אבל לא נתנו לה כותרת מפוצצת, משמע לא הכינו אותנו לממדים כאלה", סיפרה שחף שניאור. "בתור ירושלמים אנחנו יחסית מתורגלים להווייה של שלג, אז לא עשינו מזה אישיו. אבל התבדינו, זה נצרב לי בזיכרון".
השלג הסוער שהחל לרדת בחמישי בערב, ונערם משמעותית בתוך שעות בודדות, גרם לכשלים ברשת החשמל באותו הלילה וביום שלמחרת. "לצערנו השארנו את כל התריסים החשמליים מוגפים, כך שכל הבית היה חשוך לחלוטין. לא היו שום אמצעי חימום, לא היו מים חמים. אני לא אשכח שכל השכנים הגיעו אלינו וכולם עם נרות מאולתרים שנדלקו לפני שבת. זו הייתה אווירה טראומטית ומדכאת".
כיום, כאמא לשני ילדים קטנים, שניאור מקווה שהסופה לא תגרום לטראומה כמו זו של 2013. "אני מקווה שזה יראה אחרת, כי עם ילדים דבר כזה מקבל ערך מוסף אחר של דאגה. אנחנו חוששים ומקווים שהתשתיות יותר חזקות ושיש מי שדואג לנו".
גם דוד חיים סעידוב חווה את הסיוט של סופת השלגים. תשעה חברים וקרובי משפחה שנותקו מחשמל הגיעו להתארח אצלו כדי להתחמם קצת, עד שהחשמל נותק גם ב"דירת הפליטים" שלו. "כולם כבר היו במיטות, אני התכסיתי בשמיכות על הספות בסלון. כמעט ונרדמתי, אני זוכר את הקור, כשפתאום חזר החשמל לבית".
לירן וקארין איילון כמעט ביטלו את החתונה שלהם בגלל אותה סופת שלגים. החתן התעורר ביום החגיגי לערימות שלג שמכסות את הכבישים והמכוניות. "נכנסתי לדיכאון, זה אמור להיות היום הכי שמח בחיי, והשלג תפס אותנו לא מוכנים".
למרות הכל, בני הזוג לא ויתרו על החתונה והיא התקיימה כמתוכנן. "התארגנו ברכב והגענו ברכב ארבע על ארבע לגן אירועים בסמוך לבית החולים הדסה עין כרם, שם עבודות הפילוס היו מצוינות".
פורסם לראשונה: 08:04, 26.01.22