נוכח ההזדמנות לקדם הסכם שלום/נורמליזציה ישראלי-סעודי, התקשר אליי ידיד אמריקני ובפיו שאלה מפתיעה: כיצד שמעון פרס היה מטפל באתגר? התפתיתי להשיב לו. פרס, שיום הולדתו ה-100 חל היום (רביעי), האמין בפוטנציאל הגלום במשברים. בראייתו, הצירוף בין המשבר החוקתי לסיכוי להסכם מדיני מהווה רקע מושלם לעסקת חבילה שתכליתה משולשת: גם לאחות את הקרע בציבור, גם לשנות כליל את יחסינו עם העולם הערבי והמוסלמי, וגם לעצור את גלישתה של ישראל למציאות של מדינת אפרטהייד דו-לאומית.
הסכם עם סעודיה - מעצמת הנפט המופקדת על שני המקומות המקודשים ביותר לאסלאם - היא תפנית היסטורית. הוא ימחיש את קבלתה של ישראל באזור שרובו שולל את עצם קיומה, ויעניק לגיטימציה למדינות מוסלמיות נוספות, לא רק ערביות, לא רק במזרח התיכון, למשל מלזיה ואינדונזיה, לנרמל את יחסיהן עימה.
הסעודים, שחרף ההסכם שלהם עם איראן עדיין חוששים ממנה, דורשים כחלק מן העסקה הסכם הגנה עם ארה"ב. התייצבות אמריקנית לצד סעודיה טובה לישראל הן כי היא תבודד את איראן ותחליש אותה, והן כי ייבלם תהליך השחיקה במעורבות ארה"ב באזור, מה שיצמצם את הוואקום האסטרטגי שקורץ לגורמים בלתי ידידותיים לישראל.
הסעודים דורשים גם לקבל סיוע אמריקני בהקמת פרויקט גרעין אזרחי. פרס היה טוען שעדיף שהבלתי נמנע יהיה בפיקוח אמריקני, אחרת, רוסיה או סין או פקיסטן יגשימו את מאווייה של ריאד. דומני שהוא גם לא היה נחרד מבקשותיה של סעודיה להצטייד באמצעי לחימה מתקדמים. הוא היה בוטח בפיקוח שתטיל ארה"ב וגם במחויבותה לשמור על היתרון האיכותי של ישראל.
נותר, אם כן, הנושא הפלסטיני. הסעודים זקוקים לתמורה ישראלית כדי שלא תתערער יומרתם להנהיג את העולם הערבי והמוסלמי. הם עייפים מן הפלסטינים, אך ערים לרגשות שגורלם מעורר ברחוב הערבי. מה עושים?
פרס היה פועל לרתום את צורכיהם של השחקנים השונים למטרתו. הנשיא ג'ו ביידן שואף להפגין הישג נוכח הפעלתנות הסינית המוגברת במזרח התיכון, והסכם ישראלי-סעודי בתיווכו יעניק לו נקודות זכות לקראת פתיחת קמפיין הנשיאות 2024. אך כדי להיענות לדרישות של סעודיה, הממשל זקוק לסיועו של בנימין נתניהו בריכוך איי-התנגדות בקונגרס. שיתוף הפעולה שיידרש בין וושינגטון לירושלים (ובכלל זה היערכות למניעת ניסיונות איראניים לחבל בהסכם), יסמן תפנית חיובית ביחסים בין המדינות, שצורמים קשות מאז כינון ממשלת הימין.
לתמורה הישראלית הנדרשת בנושא הפלסטיני יש תפקיד משולש: היא מהווה עלה תאנה עבור הסעודים, היא תעזור לגיוס תמיכתם של גורמים ספקניים במפלגתו של ביידן, והחשוב מכול בעיניו של פרס, היא תבלום את תהליך סיפוח הגדה המערבית. פרס היה חותר לתמורה ישראלית מספיק "מרגיזה" כדי להרחיק את בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מן הממשלה, למשל התחייבות לעקרון חלוקת הארץ, או הגבלת ההתנחלות לאזור הגושים בלבד.
כדי לאפשר את כל אלה פרס היה רוקח חבילה פוליטית פנים-ישראלית: ממשלת אחדות שתתנהל בראשות נתניהו עד לבחירות הבאות (שאחריהן יפרוש נתניהו מן החיים הפוליטיים כשהוא נישא על ההישג המדיני), דחיית כל שינוי חוקתי לכנסת הבאה, תחילת מהלך לכינונה של "חוקה רזה", והפסקת ההליכים המשפטיים נגד נתניהו כחלק מתוכנית חנינה כוללת לכבוד יובל ה-75.
אבי גילאנה מורייןכן, כדי להציל את ישראל היהודית והדמוקרטית היה פרס רוקם לנתניהו מצנח זהב נטול קלון שינחיתו הישר אל הבמה שבה מוענק פרס נובל לשלום. הוא היה מתגבר על משקעי עבר וסולל נתיב שיאפשר לנתניהו להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שמנע מלחמת אחים והשיג הסכם אדיר בחשיבותו עם סעודיה.
הידיד האמריקני שלי הרהר לרגע, מנסה לאתר לשווא את הדמות שתדע לתפור את העסקה היומרנית ואז פלט: "איפה שמעון פרס כשכל כך צריך אותו?".
- אבי גיל היה מנכ"ל משרד החוץ, וכיום עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI). ספרו "צומת טורונטו" יצא לאחרונה בהוצאת "שתים"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
