בג"ץ דחה היום (חמישי) פה אחד את עתירות ארגוני השמאל וזכויות האדם לאלץ את ישראל להרחיב את הסיוע ההומניטרי הרחב, שהכניסה ישראל לרצועת עזה עבור האוכלוסייה המקומית בזמן המלחמה. נשיא העליון השופט יצחק עמית קבע כי ישראל עמדה בחובותיה כלפי הדין הבינלאומי ולכן יש לדחות את העתירה.
השופט נעם סולברג כתב כי "התמונה העובדתית האמיתית שאליה נחשפנו, שונה מזו שמבקשים העותרים להציג. להתגייסות של צבא ההגנה לישראל לצורך הבאת סיוע הומניטרי אל תוככי עזה, בד בבד עם פעילות מלחמתית עצימה, אין אח ורע בצבאות העולם".
3 צפייה בגלריה
משאיות משאית סיוע תקועות ב מצרים ליד מעבר רפיח אחרי הפסקת הכנסת סיוע הומניטרי ל עזה
משאיות משאית סיוע תקועות ב מצרים ליד מעבר רפיח אחרי הפסקת הכנסת סיוע הומניטרי ל עזה
משאיות סיוע לעזה, ארכיון
(צילום: AP Photo/Mohamed Arafat)
בית המשפט קבע כי ״דיני התפיסה הלוחמתית״ אינם חלים על ישראל בנוגע לעזה מאחר שאינה מחזיקה ביכולת להפעיל סמכויות שלטוניות ברצועה, וחמאס לא איבד את יכולתו להפעיל סמכויות שלטוניות.
הנשיא עמית הדגיש כי ישראל לא מספקת בעצמה טובין הומניטריים אלא מאפשרת את הכנסתם, וכי ארגוני הטרור משתמשים באוכלוסייה האזרחית ומשתלטים על הסיוע. נקבע כי התנהלות המשיבים לאורך התקופה אינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית, כאשר המשיבים הבהירו שלא הוטלו הגבלות כמותיות על היקפי וסוגי הסיוע, ונקטו צעדים רבים לשיפור התשתיות והמנגנונים להעברת הסיוע.
השופטים סולברג ומינץ הצטרפו לעמדת הנשיא עמית. השופט סולברג כתב כי ישראל העבירה סיוע הומניטרי והשקיעה בכך מאמצים רבים הרבה מעבר לנדרש, ואף עשתה זאת על חשבון עניינים מבצעיים ותוך סיכון לוחמים. "במקביל לניהול המאמץ המלחמתי, עסקו הגורמים הבכירים בצה"ל, בּתִּכלוּל הצרכים הלוגיסטיים והביטחוניים, על מנת לאפשר שינוע סיוע הומניטרי תדיר – במגוון נרחב, בהיקף עצום ורב – לרצועת עזה״, כתב.
״רבים וטובים, חיילים ומפקדים, עסקו בדבר הזה יום וליל; כך עשו, גם לפנַי ולפנים משורת הדין, גם על חשבון הפעילות המבצעית. להוותנו, גם היו נפגעים מקרב כוחותינו, פועל יוצא מרִשעוּתו הזדונית של חמאס שלעיתים לא בחל במטחי ירי, גם לנקודות ריכוז והֵערכוּת של הסיוע ההומניטרי".
עוד כתב כי "ידו הרצחנית של חמאס גם הייתה במעל, בהשתלטות עוינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם, נ״ב) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע "הומניטרי" שמגיע כפרי בשל לידי חמאס, הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה, אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל".
3 צפייה בגלריה
ברצועת עזה חזרו לשגרה בחסות הפסקת האש
ברצועת עזה חזרו לשגרה בחסות הפסקת האש
רצועת עזה, בחסות הפסקת האש
השופט דוד מינץ הצטרף אומנם לפסק דינו של השופט עמית, אך חלק בכך שלישראל כלל אין חובה לספק סיוע הומניטרי לעזה וכי הסוגיה מסורה לשיקול דעת הדרג המדיני והביטחוני ואל לבית המשפט להתערב בה.
"אף בהינתן בסיס בדין למתן אפשרות לספק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת בלחימה, אין מדובר בחובה לאפשר אספקת סיוע נרחב ובלתי מוגבל או סיוע ׳דו-שימושי׳ שעלולים להגיע לידי האויב ואף לשמש בידיו ללחימה נגד ישראל״, כתב. ״בענייננו צה"ל והמשיבים עשו מעל ומעבר כדי לאפשר אספקת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, אף תוך נטילת סיכון כי הסיוע שהועבר יגיע לידיו של ארגון הטרור חמאס וישמש בידיו ללחימה נגד ישראל. בעניין זה מסכים אני עם דברי חברי השופט סולברג. וכפי שנאמר לעיל, עצם מתן הסיוע, אופן והיקף הסיוע מסור לשיקול דעתם הרחב של הממשלה ושל צה"ל, ואין כל עילה להתערבותנו בעניין זה".
הארגונים העותרים מסרו בתגובה: ״פסק הדין מהווה שיר הלל למדינת ישראל ולצבאה בתקופה החשוכה ביותר בתולדותיהם. בג"ץ נמנע מקיום ביקורת שיפוטית ואימץ באופן מלא את עמדת המדינה, תוך התעלמות מתמונת המצב ותוצאותיהן של פעולות המדינה ברצועת עזה.
״הקביעות השיפוטיות מתבססות על עמדת המדינה ועליה בלבד ואינן מתמודדות כלל עם טענות העותרים ועם הפרשנות המקובלת בקרב מומחים למשפט בינלאומי בעולם כולו. יותר משנה נמנע בית המשפט מלהכריע בעתירה, בין היתר בשל שינויים במצב העובדתי. ובכל זאת, בחרו השופטים לפרסם את פסק דינם דווקא כאשר מדינת ישראל חוסמת לחלוטין את מעבר הסיוע ההומניטרי – כולל מזון, מים ותרופות – מאז 2 במרץ, תוך התעלמות מהמידע שהוצג בפניהם, הן על-ידי העותרים והן על-ידי המדינה, ומההשלכות החמורות שיש לכך על האוכלוסייה״.