"עד כאן, אני נכנס לאירוע": נאום נתניהו שעורר סערה
(צילום: לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב בצהריים (ראשון) על העתירה לפיה הוא ביזה את בית המשפט בנאום "אני נכנס לאירוע" שנשא לפני כשבוע וחצי, אז הודיע כי ייכנס לעובי הקורה בנוגע להשגת פשרה במהפכה המשפטית, ובכך לטענת העותרים הפר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם. "עם כל הכבוד לכל הסדר ניגוד עניינים, כאשר יש נושא שנשיא המדינה מודיע שלדעתו הוא עלול להוביל חלילה למלחמת אחים, ראש הממשלה חייב מתוקף תפקידו לנהל את הנושא ולהיות מעורב בו", כתב נתניהו בתגובתו - וקרא לדחות את העתירה על הסף.
• לתגובת נתניהו המלאה - לחצו כאן
נתניהו הודה לראשונה כי המהפכה המשפטית הינה נושא ש"משפיע על ביטחון המדינה וכלכלתה", וכן כינה את התקופה הנוכחית "משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל". לכן, לדבריו, "ראש הממשלה מחויב לפעול לטובת העם כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה, ביטחונה ויציבותה הכלכלית של המדינה, ושמירה על יחסי החוץ של המדינה".
4 צפייה בגלריה
לאחר שהודיע על פיטורי גלנט, נתניהו מודה: "למהפכה המשפטית השפעות ביטחוניות"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נתניהו התייחס בין היתר שוב לאזהרות שקיבל גם ממנהיגים בעולם, בהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: "כאשר נשיא ארה"ב ומנהיגי העולם מביעים בנושא עמדה ומשוחחים עליו עם ראש הממשלה, הוא חייב להיות מעורב בו - ואין לכך שמץ של קשר לענייניו האישיים. זו המשמעות של תפקיד ראש הממשלה, וזו המשמעות של בחירת אזרחי מדינת ישראל".
בתגובתם של עורכי הדין מיכאל ראבילו ורועי שכטר בשם ראש הממשלה הם ציינו כי פסק הדין, במסגרתו נחתם הסכם ניגוד העניינים, לא אסר עליו לדון בוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, ציינו: "נתניהו עצמו הודיע והוא חוזר ומודיע שוב מפורשות שהוא מסכים לכך שלא יהיה שופט חדש שיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים שיהיה מעורב בעניינו".
לגבי הסדר ניגוד העניינים נכתב בתגובה כי "ראש הממשלה מקבל על עצמו את המגבלות שנקבעו בהסדר ניגוד העניינים משנת 2020 בדבר חקיקה העשויה להשפיע על עניינו הפלילי במישרין. אולם, אין בהליכי החקיקה בקשר עם הרפורמה המשפטית, ובפרט ביחס להחלטות עקרוניות באשר לוועדה לבחירת שופטים, בכדי להשפיע על עניינו הפלילי או תוצאותיו ואין הם מקימים 'חשש סביר' ברמה ההסתברותית הנדרשת ובוודאי שלא 'חשש ממשי' - ולכן אין להגבילו מעיסוק בסוגיות אלה".
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, פסקה לפני שבוע בדיוק כי על נתניהו ועל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להגיב תוך שבוע לעתירת התנועה לאיכות השלטון בנושא. הנשיאה חיות כתבה בהחלטתה כי בעתירה ידונו שופטי ההרכב המקורי שדן בנושא, אך במקומם של שניים משופטי ההרכב שכבר פרשו - חנן מלצר וניל הנדל - ימלאו שופטי העליון יצחק עמית ועוזי פוגלמן.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נכתב כי "ממעשיו של נתניהו עולה תמונה מבהילה לפיה ראש הממשלה בישראל עושה דין לעצמו - תוך שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שנערך לו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, וחמור מכך - מפר בזדון וביודעין את פסק דינו החלוט של בית המשפט".
הפנייה בנושא הוגשה יומיים לאחר מכתבה של היועמ"שית, שבו כתבה כי הצהרתו של ראש הממשלה הייתה בלתי-חוקית, והוא הפר פסק דין של העליון. התנועה לאיכות השלטון ביקשה מבית המשפט "לחייב את נתניהו לציית לפסק דינו, וכן להטיל עליו קנס, מאסר, או כל סנקציה נדרשת אחרת".
באותו נאום נתניהו אמר כי הוא לא מתכנן לעצור את חקיקת המהפכה המשפטית - וכמה ימים לאחר מכן הודיעה על השהייתה בעקבות גל מחאה ספונטני וחסר תקדים שהגיע לאחר פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, שקרא לעצור את החקיקה והזהיר מסכנות ביטחוניות ממשיות. הצהרת נתניהו הגיעה לאחר אישור החוק שימנע את הוצאתו לנבצרות: "עד כאן. אני נכנס לאירוע. אני שם בצד כל שיקול אחר ולמען העם שלנו והמדינה שלנו אעשה כל מה שביכולתי כדי להגיע לפתרון".
