למרות הבטחותיה של מוסקבה להפחית משמעותית את המתקפות שלה באזור בירת אוקראינה קייב והעיר הנצורה צ'רניהיב שמצפון לה - כדי לתת סיכוי למשא ומתן בין הצדדים - גורמים באוקראינה טענו לקראת הצהריים (רביעי) כי המתקפות הרוסיות באזורים הללו נמשכות, גם אם בשטח ישנם סימנים מסוימים לנסיגה. אולכסיי ארסטוביץ', יועצו של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי התוכנית הרוסית כעת היא להעביר כוחות מהחזית הצפונית, כלומר מאזור קייב, אל עבר מזרח אוקראינה, ולנסות לכתר שם את הצבא האוקראיני - שעיקר כוחותיו מוצבים באזור הזה ונלחמים שם במורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס.
גורם אוקראיני אחר, ואדים דניסנקו שמייעץ לשר הפנים האוקראיני, אמר הבוקר ל-CNN כי למרות ההבטחות הרוסיות, אזעקות נשמעו הלילה באזורים רבים במדינה - גם בקייב עצמה, שם יורטו לטענתו כמה טילים רוסיים. "אנחנו יכולים לומר שכן, יחידות מסוימות וציוד אכן מועברים לבלארוס. אבל זה נראה יותר כמו רוטציה וליקוק הפצעים מאשר השעייה אמיתית של פעולות האיבה", הוסיף. בתוך כך, זרם הפליטים הבורחים מאוקראינה נמשך כל העת, והבוקר הודיע האו"ם כי כבר יותר מ-4 מיליון אוקראינים ברחו מארצם. מדובר בכמעט עשירית מאוכלוסיית אוקראינה, ובמשבר הפליטים החמור ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• הבליץ שנכשל, ההתשה שנמשכת | תמונת המצב בחזיתות השונות
• בלי נאט"ו, עם האיחוד האירופי: "התקדמות גדולה במו"מ"
• רוסיה: מפחיתים פעילות ליד קייב. אוקראינה: ישראל עשויה לערוב
• זו יחידת הרחפנים שעצרה את השיירה הרוסית
• חשד שאברמוביץ' הורעל, "5,000 הרוגים במריופול"
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
מוסקבה, נזכיר, הצהירה אתמול בתום המשא ומתן עם נציגי קייב באיסטנבול כי החליטה להפחית משמעותית את הפעילות הצבאית שלה סביב קייב וסביב צ'רניהיב, שהייתה נתונה להפגזות כבדות בשבועות האחרונים ודיווחה על משבר הומניטרי הולך וגובר. סגן שר ההגנה הרוסי, אלכסנדר פומין, אמר כי הפחתת הפעילות נועדה לשמש צעד בונה-אמון וליצור תנאים מתאימים להמשך המשא ומתן ולהשגת המטרה הסופית – חתימה על הסכם.
אולם ההצהרה הרוסית באה בשעה שצבא רוסיה ממילא תקוע ואינו מצליח להתקדם לעבר קייב, ולפי דיווחים בימים האחרונים הוא ספג באזור הבירה אבדות ונהדף מהעיר אירפין. צבא אוקראינה דיווח כי אכן זיהה נסיגות של הרוסים סביב קייב וצ'רניהיב, אולם דובר הפנטגון ג'ון קירבי אמר אמש כי ייתכן שמדובר רק בפריסה מחדש של הכוחות, ולא בנסיגה של ממש.
הבוקר דיווחו הרשויות בקייב כי העיר לא הופגזה בלילה האחרון, אך הדגישו כי ניתן היה לשמוע ממנה הפגזות באזורים שמסביב. במקביל, הרשויות בצ'רניהיב טענו כי הן לא מבחינות בהפחתה של המתקפות הרוסיות על העיר. "האם אנחנו מאמינים להבטחה? ברור שלא", אמר המושל המקומי וייצ'סלב צ'אוס. "'הפחתת הפעילות' בצ'רניהיב הופגנה במתקפות האויב על העיר ניז'ין, שכללו הפצצות אוויריות, ולאורך כל הלילה הם תקפו את צ'רניהיב", הוא טען.
לפי ההערכות במערב, רוסיה מבינה כעת כי איבדה את היוזמה בחזית שבאזור קייב, וכי לא תצליח עם הכוחות הנוכחיים שלה שם לכתר את הבירה כפי שקיוותה. במודיעין הבריטי העריכו אמש כי ההצהרה הרוסית היא למעשה הכרה בפועל במציאות בשטח, ומסרו גם הם כי רוסיה צפויה כעת לנסות להעביר כוחות אל עבר מזרח אוקראינה, בחבל דונבאס שעל חלקים נרחבים ממנו חולשים אותם בדלנים פרו-רוסים. מוסקבה כבר הצהירה בסוף השבוע כי מעתה תמקד את פעילותה באוקראינה בניסיון לסייע להם לכבוש שטחים נוספים במחוזות לוהנסק ודונייצק, שמרכיבים יחד את דונבאס.
הבוקר פרסם המודיעין הבריטי עדכון נוסף, ולפיו יחידות רוסיות נאלצו בשל אבידות כבדות לסגת חזרה לרוסיה או חזרה לבלארוס, בעלת הברית הקרובה של רוסיה שממנה פלשו הכוחות הרוסיים אל עבר אזור קייב. "פעילות שכזו יוצרת לחץ נוסף על המערך הלוגיסטי הרוסי המתוח ממילא, ומעידה על הקשיים של רוסיה בארגון מחדש של יחידותיה באזורים קדמיים בתוך אוקראינה", הוסיף המודיעין הבריטי. לדבריו, רוסיה צפויה כעת "לפצות" על נוכחות מופחתת בשטח באמצעות הרחבת ההפגזות ומתקפות הטילים שלה.
פסימיות בנוגע להצהרות הרוסיות השמיע כבר אמש הנשיא האוקראיני זלנסקי, בנאום המוקלט שהוא מפרסם מדי לילה. "אנחנו יכולים לקרוא לסימנים הללו שאנחנו שומעים במשא ומתן חיוביים. אבל הסימנים הללו לא משתיקים את פיצוצי הפגזים הרוסיים", הוסיף, תוך שהוא מכריז: "העם האוקראיני לא נאיבי". לדברי זלנסקי, ממשלתו תאמין ותסמוך רק על שינויים ותוצאות בשטח, ולא על הבטחות. לאזרחיו קרא להמשיך לעמוד על המשמר: "לצבא הרוסי יש עדיין יכולת משמעותית להמשיך לתקוף את המדינה שלנו. יש להם עדיין ציוד רב ומספיק אנשים שנשללו מהם כל הזכויות, שאותם הם יכולים לשלוח אל תוך קדרת המלחמה. המצב לא נהיה קל יותר, היקף האתגרים לא פחת".
גם במערב קראו לשמור על סקפטיות בכל הנוגע להצהרות הרוסיות. "אנחנו נראה, אני לא רוצה לתת לזה משמעות עד אשר אראה מהן הפעולות שלהם", אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן. מזכיר המדינה שלו, אנתוני בלינקן, ניפק הצהרה דומה – ולפיה יש הבדל גדול בין דבריה של מוסקבה לבין פעולותיה: "מה שרוסיה עושה הוא להמשיך בהתאכזרות לאוקראינה". בלינקן טען כי ייתכן שהעדויות על נסיגה כלשהי מאזור קייב הן ניסיון מצד הרוסים "להונות אנשים ולהסיט תשומת לב". גם סגן ראש ממשלת בריטניה, דומיניק ראב, הביע ספק באמינות ההצהרות הרוסיות: "הדלת לדיפלומטיה פתוחה תמיד, אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים להאמין למה שיוצא מהפה של מכונת המלחמה של פוטין".
הקרמלין מצנן: "אין עדיין משהו מבטיח במו"מ"
למרות החשש במערב מתעלול רוסי או מניסיון של מוסקבה למשוך זמן על מנת לארגן מחדש את כוחותיה, נציגי שני הצדדים – האוקראיני והרוסי – הביעו אתמול אופטימיות זהירה בתום סבב השיחות הראשון באיסטנבול. בתום השיחות הללו, שנמשכו כשלוש שעות, מסרו נציגי אוקראינה ורוסיה פירוט נרחב ביותר על הצעותיהם: בין היתר, לפי הצד האוקראיני, אוקראינה הסכימה לקבל על עצמה מעמד של מדינה ניטרלית מבחינה צבאית, כלומר לא להצטרף לנאט"ו כפי שחתרה לעשות במשך שנים, לא להצטרף לבריתות צבאיות אזוריות אחרות ולא לארח בשטחה בסיסים צבאיים זרים.
בתמורה, לפי ההצעה, אוקראינה תקבל ערבויות ביטחוניות, וסוכנות רויטרס דיווחה כי ייכללו בהן ערבויות דומות לסעיף 5 באמנת נאט"ו, הסעיף הקובע שחברות הברית יראו בכל התקפה על אחת מהן התקפה על הברית כולה. לפי רויטרס, האוקראינים אמרו כי שלוש מהמדינות שיכולות לתת לקייב ערבויות כאלה הן ישראל, טורקיה וקנדה, אך לא פירטו מה תהיה בדיוק תרומתן לאוקראינה במקרה של מימוש הערבות. לפי ההצעה, ערבויות אחרות יכולות להתקבל מארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה ורוסיה עצמה. אחד הדברים שקייב דורשת בתמורה לוויתורים שהציעה הוא שרוסיה תסיר כל התנגדות שלה להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.
לפי האוקראינים, בשיחות הם הציעו גם להכריז על "תקופת התייעצות" בת 15 שנה שבה יידון מעמדו של חצי האי קרים, זה שרוסיה פלשה אליו וסיפחה אותו אליה מידי אוקראינה בשנת 2014. גורלו של חבל דונבאס במזרח אוקראינה, שהמורדים הפרו-רוסים שולטים כאמור בחלקים גדולים ממנו, יונח לעת עתה בצד ויידון בהמשך בין מנהיגי רוסיה ואוקראינה. כך או כך, לפי ההצעה האוקראינית כל הסכם כזה יהיה חייב לקבל אישור במשאל עם באוקראינה.
הבוקר אמור היה להתחדש המשא ומתן, אך טורקיה הודיעה כי בעקבות ההתקדמות שנרשמה לכאורה אתמול הצדדים החליטו לחזור להתייעצויות בארצותיהם. בצהריים שפך הקרמלין שפך מים צוננים על הטענות להתקדמות בשיחות, ומסר כי נותרה עוד "עבודה רבה" עד שניתן יהיה להגיע להסכם, וכי אין שום פריצת דרך. דמיטרי פסקוב, דוברו של הנשיא ולדימיר פוטין, מסר אמנם כי העובדה שהצד האוקראיני בשיחות החל לנסח את הצעותיו על הנייר, באופן רשמי, היא התפתחות חיובית, אך הדגיש כי בכל שאר ההיבטים, "אין שום דבר מבטיח".
הוא הוסיף כי ראש צוות המשא ומתן הרוסי ולדימיר מדינסקי יציג היום בפני פוטין את ההצעות, וצפוי למסור בהמשך היום התייחסות מפורטת יותר לתוצאות השיחות אתמול באיסטנבול. מדינסקי עצמו הדגיש כבר אתמול כי ההבטחה להפחית את הפעילות הצבאית סביב קייב איננה הכרזה על הפסקת אש, וכי יש עוד כברת דרך ארוכה לעשות עד שיושג הסכם כולל בעניין אוקראינה.
הפגזות קשות במזרח, תיעוד מהחורבן במריופול
ואכן, הקרבות בשטח נמשכים ביתר שאת, בעיקר במזרח אוקראינה: המושל האוקראיני במחוז לוהנסק דיווח כי העיר ליסיקאנסק ספגה בשעות הבוקר הפגזות קשות. "מספר רבי-קומות נפגעו. אנחנו מאמתים מידע על נפגעים", מסר סרגיי גאידי. "בניינים רבים קרסו. המחלצים מנסים להציל את מי שעדיין בחיים", הוסיף. גם במחוז השכן, דונייצק, דיווחו הרשויות האוקראיניות על קרבות קשים: המושל שם אמר כי המצב "קשה", וכי יישובים לכל אורך קו המגע מול הבדלנים הפרו-רוסים מופגזים.
הבוקר דיווחו גם הרשויות במחוז חמלינצקי שבמערב אוקראינה על שלוש מתקפות רוסיות נגד מתקנים תעשייתים באזור. שריפות פרצו שם, אך טרם ברור אם יש נפגעים. אתמול בבוקר גם הותקף בניין הממשל האזורי בעיר מיקולאייב שבדרום, ולפחות 14 נהרגו. "זה נורא", אמר המושל המקומי ויטאלי קים, ולטענתו הרוסים "חיכו שאנשים יגיעו לעבודה" לפני שתקפו. "ישנתי יותר מדי, אני בר מזל", הוסיף.
במקביל, הרוסים ממשיכים במצור שמוטל כבר יותר מחודש על עיר הנמל מריופול, בדרום-מזרח אוקראינה. חשיבותה עבורם רבה: נפילתה תאפשר ליצור קו יבשתי רציף בין חבל דונבאס לבין חצי האי קרים, והיא גם חלק ממחוז דונייצק שהבדלנים הפרו-רוסים רוצים לכבוש במלואו. לפי הערכות במערב, הקרבות שנערכים כעת בעיר – ממש במרכזה – מונעים גם שחרור של חיילים רוסים לשם הוצאה לפועל של אותה תוכנית לכיתור צבא אוקראינה באזור דונבאס. בעיר מתחולל כעת משבר הומניטרי כבר ביותר: רבבות התושבים שנותרו בה נאלצים להתקיים ללא חשמל וחימום, אף שבלילה הטמפרטורה צונחת אל מתחת לאפס, וגם המזון והמים שלהם הולכים ואוזלים.
לפי הרשויות, קרוב ל-5,000 בני אדם כבר נהרגו במריופול. כ-90% מהבתים בעיר ניזוקו וכ-40% נהרסו לגמרי. עדויות חדשות לחורבן שם הגיעו הבוקר מצילומי לוויין עדכניים, ובהם נראים רחובות שלמים שפשוט נמחקו בהפגזות הרוסיות. בתים אחרים שרדו אותן, אבל איבדו את גגותיהם. לא רק הרס נראה בצילומי הלוויין החדשים של חברת מקסאר, אלא גם הניצולים בעיר: באחת מהן, במערב מריופול, נראים מאות בני אדם מחכים בתור למזון מחוץ למרכז גדול, שהגג שלו מנוקב בשל המתקפות הצבאיות.
נקמת הגז של פוטין
בתוך כך, הבוקר הודיעה גרמניה על היערכות לאפשרות של מחסור באספקת הגז הטבעי, בצל הדרישה שמשמיעה כעת רוסיה לשלם לה על הגז שהיא מזרימה לאירופה ברובל ולא בדולר – כתגובה לסנקציות הקשות שהטיל עליה המערב. שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק אמר כי הופעלה כעת רמת כוננות ראשונה, מתוך שלוש שקיימות, ובמסגרתה יוקם צוות חירום במשרדו שיעקוב מקרוב אחר אספקת הגז.
האבק הוסיף כי המהלך נעשה על מנת להיערך לאפשרות של "הסלמה" מצד רוסיה, כיוון שזו ממשיכה להתעקש לקבל את התשלום על הגז ברובל, חרף הסירוב לכך מצד מדינות אירופה. הוא הדגיש שכעת אין מחסור באספקה, וציין שהקיבולת במחסני הגז של ארצו עומדת על 25%. למרות זאת, הוא ביקש מהאזרחים הגרמנים ומחברות גרמניות לצמצם את היקף צריכת החשמל שלהם: "לכל קילוואט-שעה יש חשיבות".
גרמניה, נזכיר, תלויה בגז הרוסי יותר מכל מדינה אירופית אחרת, ובשנים האחרונות כ-55% מהגז שהיא מייבאת מגיע מרוסיה, וזאת עוד לפני שצינור הגז הישיר מגרמניה, "נורד סטרים 2", החל לפעול (הפעלת הצינור שבנייתו כבר הושלמה הוקפאה כחלק מהסנקציות על רוסיה). כחצי מ-41 מיליון בתי האב בגרמניה זקוקים לגז כדי להפעיל את מערכות החימום שלהם, והוא משמש גם תעשיות רבות. כעת, בצל המתיחות העצומה מול רוסיה, גרמניה פועלת לצמצם את התלות שלה בגז הרוסי, אך הבהירה כי מדובר בתהליך הדרגתי שלא יסתיים עד 2024, לכל הפחות. נכון לרבעון הראשון של 2022, היא ייבאה 40% מהגז שלה מרוסיה. בין היתר, פועלת כעת גרמניה להקים מסופים חדשים בנמלי הים שלה לקליטת גז טבעי שקורר לצורת נוזל, כך שניתן יהיה לייבא אותו במכולות.
גם מדינות אחרות באירופה תלויות בגז הרוסי, ובמידה פחותה יותר בנפט ובפחם שמייצאת רוסיה, וגם הולנד קראה היום לאזרחיה לצמצם את השימוש בגז. 20% מהגז שהולנד מייבאת מגיע מרוסיה. "ככל שנשתמש בפחות גז, כך נייבא פחות גז", אמר טים ואן דייק, דובר משרד הכלכלה ההולנדי. הוא הדגיש כי בניגוד לגרמניה, ארצו טרם מפעילה את תוכנית החירום שלה, ותעשה זאת רק במקרה של מחסור אמיתי בגז או איום ממשי באפשרות שכזו.
התלות האירופית ברוסיה, נזכיר, היא שמונעת כעת ממדינות היבשת להטיל חרם על תעשיית האנרגיה הרוסית, שמספקת לממשלה במוסקבה רווחי עתק. זו כעת דורשת בתגובה לסנקציות הקשות שהוטלו עליה לקבל תשלום רק ברובל. המנגנון שאמור להסדיר את השינוי הזה אמור להיחשף מחר, ומכאן כנראה האזהרה שפרסמה היום הממשלה הגרמנית. יו"ר הפרלמנט הרוסי, וייצ'סלב וולודין, אמר היום כי ייתכן שרוסיה תדרוש תשלום ברובל גם בעבור מכירות של נפט, פחם, תבואה, מתכות, דשן וקורות עץ.
במקביל לאזהרה הגרמנית, לקראת הצהריים הודיעה פולין על תוכנית לעצמאות משלה מנפט ומפחם רוסיים. פולין, שחוששת כי תהיה הבאה בתור אחרי אוקראינה בתוכניותיו התוקפניות של פוטין, מובילה כעת קו נוקשה ביותר נגד רוסיה, וקוראת שוב ושוב לאירופה להחריף את הסנקציות עליה. כעת הכריז ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי כי כבר בחודש הבא, או בחודש מאי, תטיל ורשה איסור מוחלט על רכישת פחם רוסי, ולדבריו ממשלתו "תעשה הכול" על מנת שעד סוף השנה ייפסק גם לחלוטין ייבוא של נפט רוסי. הוא קרא לאיחוד האירופי להטיל מס על כל מוצרי האנרגיה הרוסיים, על מנת להפוך את המסחר בתחום הזה ל"צודק".
פורסם לראשונה: 10:38, 30.03.22