סורים שברחו ממולדתם במהלך מלחמת האזרחים חגגו בתחילת השבוע ברחבי אירופה את הפלת משטר אסד. בהמשך שמחתם התחלפה בדאגה, כשביבשת החלו להישמע קריאות לגרש אותם בחזרה לארצם כעת, כשהמלחמה הסתיימה. ביום שני, יום אחרי נפילת הרודן, הודיעו מדינות רבות ביבשת כי הן משעות את הטיפול בבקשות המקלט של הסורים עד שתמונת המצב בסוריה תתבהר. סורים שקיבלו מעמד של פליטים חוששים מאפשרות שיידרשו לשוב למולדתם ההרוסה, אחרי שהשתקעו באירופה והחלו בחיים חדשים.
כמעט עשר שנים חלפו מאז שאנאס מודמאני הגיע מדמשק לגרמניה, והצטלם עם הקנצלרית דאז אנגלה מרקל. מודמאני, כיום בן 27, עזב את סוריה בגלל שלא רצה שיגייסו אותו לצבא. "עברתי בסוריה דברים איומים, איבדתי חברים, בני משפחה שלי מתו בגלל המשטר", הוא אומר.
אחרי הפלת בשאר אסד: הוצת קבר אביו חאפז
הסלפי עם מרקל ב-2015, שנת משבר המהגרים באירופה, סימל את המדיניות האדיבה של ממשלת גרמניה כלפי הפליטים – מדיניות שבהמשך חיזקה את הימין הקיצוני ואת ההתנגדות לקליטת מהגרים ופליטים. כיום למודמאני יש תואר בלימודי תקשורת ודרכון גרמני. הוא חי בברלין עם ארוסתו האוקראינית, שהגיעה לגרמניה מעט לפני הפלישה הרוסית לארצה. "יש לי דירה נהדרת, אישה יפה, יש לי כל מה שאני צריך", הוא מספר.
ביום ראשון, כשסורים יצאו לרחובות ברלין וחגגו את התבוסה של אסד, אמרה אליס ויידל – מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" – שלכל מי שחוגג כעת את שחרורה של סוריה כבר אין הצדקה לחיות כפליט, והוא "צריך לחזור לסוריה מיד". כמו סורים אחרים שקיבלו מקלט מגרמניה, גם מודמאני חושש כעת מהקריאות להחזיר את הסורים לארצם. הוא לא רוצה לשוב. "ברלין הפכה לבית השני שלי, אני בהחלט אישאר כאן", הוא אומר.
הקואליציה בגרמניה קרסה, הבחירות מתקרבות והממשלה נמצאת תחת לחץ הולך וגובר להפחית את מספר המהגרים הלא-חוקקים ששוהים במדינה. חלק מחברי האופוזיציה קראו להתחיל כבר עכשיו בתהליך החזרת הסורים לארצם. ינס שפאן, פוליטיקאי בכיר מהאגף השמרני, הציע ביום שני לממשלה "לומר לכל מי שרוצה לחזור הביתה לסוריה שאנחנו נשכור מטוסים בשבילם, והם יקבלו מימון ראשוני של 1,000 אירו". שפאן ציין ייקח זמן לפני שיהיה ברור אם המצב בסוריה יציב מספיק כדי לבצע את המהלך. מודמאני אמר שהוא מזועזע מההצעה של שפאן לשלם 1,000 אירו תמורת עזיבה. "אני חושב שזה רעיון נורא", הוא אומר. "המצב בסוריה עדיין מסוכן כפי שהיה".
מודמאני נכלל בין הסורים שהשתלבו בהצלחה בגרמניה. יוליאנה זייפרט, סגנית שר הפנים, אמרה שלסורים שהגיעו למדינה יש כישורים מעל הממוצע, וציינה שבהם יש רופאים רבים. יואכים הרמן, שר הפנים של מדינת בוואריה, אמר שלשום שפליטים סורים רבים הם כיום חלק אינטגרלי מגרמניה וחיוניים לשוק העבודה, אך יש גם אחרים. "ברור שיש גם אנשים שנמצאים כאן 10 שנים ושאין להם עבודה ולא השתלבו טוב, ולכן זה נכון לעזור להם לחזור למולדתם אם המצב בסוריה יתייצב".
מספר הסורים שקיבלו אזרחות גרמנית עלה מ-6,700 ב-2020 ל-75,500 אשתקד. בגרמניה, מדינה של 83 מיליון תושבים, חיים קרוב ל-975,000 סורים. רובם חיים כפליטים או בעלי מעמד אחר שמעניק להם מקלט. ביום שני, יום אחרי הפלת המשטר והשלמת ההשתלטות של המורדים על סוריה, הודיעה גרמניה כי בשלב זה היא מקפיאה את הטיפול בבקשות המקלט של סורים שטרם התקבלה הכרעה בעניינם. מדובר ביותר מ-47,000 בקשות מקלט. שרת הפנים ננסי פייזר אמרה כי כרגע זה הדבר הנכון לעשות, ואמרה שכרגע מוקדם מדי לדון באפשרות שסורים יידרשו לחזור למולדתם.
באסיל חליל, כורדי-סורי בן 26, הגיע לגרמניה ביום שני. הוא חצה את הגבול מטורקיה לבולגריה, ומשם המשיך לגרמניה כשהוא נמצא בתא מטען של משאית. בתשע השנים האחרונות הוא היה פליט בטורקיה. הוא הגיע לגרמניה בגלל שחשש שאנקרה תגרש אותו בחזרה לארצו. "הגשתי בקשת מקלט בגרמניה בגלל שפחדתי שבסוריה אני אקבל צו גיוס", הוא אמר ל-AP. "אבל אם ממשלת גרמניה תגרש אותי אני מניח שאני אחזור", אמר חליל. "אנחנו, הסורים, סבלנו כל כך הרבה, כל מה שאנחנו רוצים זה לשרוד". כאמור, בשלב זה הטיפול בבקשת המקלט שלו בהקפאה.
7 צפייה בגלריה
חליל. הגיע השבוע לגרמניה, מחשש שטורקיה תגרש אותו לסוריה
(צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
טארק עלאווס, דובר ארגון Pro Asyl המסייע לפליטים, ברח מדמשק ב-2015 ולפני שלוש שנים קיבל אזרחות גרמני. "באופן טבעי יש הרבה סורים שרוצים לחזור ולקחת חלק בשיקום של ארצם, אבל אסור להכריח אותם לעזוב את המדינה", אומר עלאווס בן 35. הוא אומר שסורים רבים בגרמניה מוטרדים מהקריאות שנשמעות בציבור להחזיר אותם לארצם בשלב כה מוקדם, כשסוריה נמצאת בחוסר יציבות. "אף אחד לא צריך את הדיונים האלה בשלב הזה".
ימין מולחם שהגיע לפני עשור, מרגיש אותו דבר. ימין, בן 39 ואב לארבעה ילדים, מנהל מסעדה בברלין ואומר: "כל המשפחה שלי עזבה את חלב, והמצב בסוריה בדרך כלל מאוד לא יציב". ימין ממתין לקבל דרכון גרמני, ומספר בגאווה שאחד מילדיו כבר קיבל דרכון. "הם לא יכולים לגרש את המשפחה שלנו, הבן שלי גרמני". הוא אומר שהגרמנים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם שוקלים לגרש את הסורים שעובדים, משלמים מיסים ו"מתניעים את הכלכלה". "הסורים לא רק ישנים כאן", הוא מוסיף.
נאג'ם אל-מוסא היה מאושר מהבשורה על הפלת משטר אסד, וצפה בעדכונים מסוריה בדירה הקטנה שלו באתונה. לאחר מכן החל לחשוש: האם המשמעות של נפילת המשטר היא שמשפחתו תגורש בחזרה למדינה ההרוסה שממנה ברחה לפני תשע שנים? כמו מדינות אחרות באירופה, גם יוון השעתה את הטיפול בבקשות המקלט של הפליטים.
"לא מדמיינים את הילדים בונים לעצמם עתיד בסוריה"
"מבחינתי החיים שלי כאן, לא רק שלי אלא גם של הילדים שלי", אומר אל-מוסא, עורך דין בהכשרתו שעובד כטבח. "את החיים שיוון סיפקה לי המדינה שלי לא הייתה מסוגלת להציע". אל-מוסא ורעייתו בושרה ברחו מדמשק ב-2015 אחרי שבנם השני נולד. הם הגיעו ליוון אחרי מסע של שנתיים שבמהלכו שהו בסודן, איראן וטורקיה. כעת יש להם חמישה ילדים, דוברי יוונית שוטפת. אף אחד מהם לא מדבר ערבית. "אני לא יכולה לדמיין את הילדים שלנו בונים לעצמם עתיד בסוריה", אומרת בושרה.
זאהר נחאס, בן 34 מחלב, קיבל מקלט מבריטניה. הוא אומר כי הוא היה מבוקש בסוריה אחרי שהשתתף בהפגנה נגד המשטר. סבא שלו היה בכלא במשך 13 שנים, ורבים מחבריו נעצרו או עברו עינויים. נחאס חושש כעת מאפשרות של גירוש, במיוחד כשאשתו בהריון. "האפשרות שהרשויות בבריטניה יבטלו בצורה עיוורת חלק מההחלטות ללא כל שיקולים פרטניים מדאיגה", הוא אומר. "אנחנו נמצאים במערבולת של מחשבות, דאגות וחוסר ודאות".
