חוק העמדה לדין של מחבלי הנוחבה העצורים בישראל יוצא לדרך: יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הניחו הבוקר (שני) הצעת חוק שתאפשר העמדה לדין של רוצחי הנוחבה שהשתתפו ביום הטבח ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר. כך נודע ל-ynet. עם השלמתו, יוקם "בית דין מיוחד" לשיפוט בעבירת רצח עם.
הצעת החוק מגיעה לאחר שמאמציהם במהלך השנה האחרונה לבקש מהממשלה להורות על העמדה לדין של הרוצחים עלו בתוהו. על פי הידוע, מי שעיכב את ההעמדה לדין הוא הקבינט המדיני-ביטחוני.
נימוקי הקבינט הם, בין היתר, החשש שההעמדה לדין של רוצחי הנוחבה תחבל במשא ומתן להחזרת החטופים ובטיפול חמאס בהם. בנוסף, קיימת הערכה לפיה חלק מהמחבלים הכלואים כיום בישראל יוחזרו לעזה ולחמאס במסגרת עסקת חילופי שבויים. כמו כן, יש קשיים במישור הפלילי בהעמדה לדין, שכן קשה לחבר בדיוק הנדרש במשפט הפלילי בין מחבל מסוים - לבין פשע שבוצע.
רוטמן ומלינובסקי, ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה, החלו לטפל בנושא באינטנסיביות בוועדת החוקה מיד לאחר הטבח. רוטמן אף הקים בדצמבר אשתקד ועדת משנה, שפעלה תחת מעטה סודיות וזימנה לדיון את שר המשפטים יריב לוין ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בוועדה דובר בעיקר על הקשיים המשפטיים בהעמדה לדין וכן בפורום ההעמדה לדין – אם יוקם בית דין מיוחד שבו ייערך מעין "משפט ראווה", או הרכב בבית המשפט המחוזי.
לפי רוטמן, "על-פי מתווה זה יוקם 'בית משפט מומחה' לנושא רצח עם, להבדיל מבית משפט למקרה מיוחד עם סמכות לשפוט עבירות נוספות שבוצעו במסגרת רצח העם". לדבריו, באמצעות תיקון החוק יתאפשר להעמיד לדין פלילי תחילה חלק מהמחבלים שייבחרו. כמו כן, יתאפשר להשאיר במאסר כל מחבל נוחבה לאחר בירור מנהלי קצר.
אלו קווי המתאר של הצעת החוק:
• אירועי 7 באוקטובר יוגדרו כ"מעשי רצח עם ביוזמת חמאס".
• חקיקה המבוססת על עיקרון "חוק לוחמים בלתי חוקיים" אשר הגדיר את טבח 7 באוקטובר כ"רצח עם ביוזמת חמאס".
• הקמת טריבונל מנהלי שתפקידו להכריע בשאלת ההשתתפות בטבח על בסיס ראיות מנהליות (יותר קלות להוכחה מראיות פליליות רגילות, ט"צ), במסגרתו ניתן יהיה להגדיר מחבל בהגדרה מיוחדת.
• תוקם ועדת תביעה שתורכב מנציג שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ. הוועדה תכריע מי מהקבוצה יועמד לשיפוט פלילי בעבירת רצח עם.
• ייקבע שכל מי שהשתתף בביצוע תכנון קשירת קשר או הסתה לאירועי הטבח ייחשב לוחם בלתי חוקי. המחבלים יחולקו לשתי קבוצות: "לב"ח לנצח" וקבוצה שתואשם בפשעי השמדת עם, בהתאם לחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע - השמדת עם.
• לאחר מכן יוקם בית דין מיוחד לשיפוט בעבירת רצח עם, עם צוות משפטי וצוות ייעודי בעל מומחיות לשפיטה בעבירה זו.
• לטריבונל יהיו סדרי דין מיוחדים שייקבעו על-ידי שר המשפטים, בהתאם למאפיינים המיוחדים של אירועי רצח העם ב-7 באוקטובר, הצורך להגן על נפגעי העבירה ועל משפחותיהם ועוד, וכן יכריע בעניין העמדה לדין בעבירה זו כקבוצות או פרטים.
ח"כ רוטמן התייחס להצעת החוק ומסר כי "עם ישראל כולו מחכה שהצדק ייעשה. לא ניתן לקבל מציאות שלמעלה משנה חלפה ואף לא אחד ממבצעי הטבח הנפשע מועמד לדין. הצעת החוק תייצר את המסלול המתאים ביותר כדי שהצדק ייעשה ויראה".
ח"כ מלינובסקי הוסיפה כי "ההעדפה שלי היא לקדם את הצעת החוק ביחד עם הממשלה, אבל אם אראה שזה לא קורה בזמן הקרוב אקדם את זה בתוך הכנסת ואבקש פטור מחובת הנחה. זמן המשחקים נגמר. מצפה משר המשפטים, מהיועמ"שית ומפרקליט המדינה לפעול. אם תגיע הצעת חוק ממשלתית - מצוין. במידה ולא, הצעת החוק הפרטית שלנו תקודם בכל הכוח. החוק הזה צריך להתחיל ולעבור עוד במושב החורף. חייבים להעמיד לדין את מחבלי ה-7 באוקטובר הארורים".
בתוך כך, ב-ynet פורסם על הצעת חוק נוספת שהגיש ח"כ רוטמן, שמטרתה לשלול את "זכות העמידה" של הרשות הפלסטינית ושלוחיה. משמעות החוק היא שהרשות הפלסטינית לא תוכל להגיש עתירות לבג"ץ או תביעות לבתי המשפט בישראל. להצעת החוק, המהווה תיקון לחוק יסוד: השפיטה ושלילת זכות עמידה למתגמל טרור, יש תמיכה רבה מצד הימין וחלק מסיעות המרכז.
בדברי ההסבר לתיקון נכתב: "מטרת החוק היא לתקן עיוות שלפיו גורמים עוינים למדינת ישראל, לרבות כאלה הפועלים במישרין ובאופן מוצהר לפגיעה באזרחיה באמצעות מעשי טרור, נחשבים כבעלי זכות עמידה בבג"ץ בבואם לעתור כנגד מדיניות ממשלת ישראל".