היום (שני) ניתן פסק הדין בתביעת הדיבה של משפחת נתניהו נגד ראש הממשלה לשעבר אוהד אולמרט. השופט עמית יריב קבע כי על אולמרט לפצות את בני משפחת נתניהו בסך של 62,500 שקלים בשל התבטאויותיו הפוגעניות כלפיהם, כאשר כינה אותם "חולי נפש".
בשבוע שעבר דחה בית המשפט העליון בקשות רשות ערעור של יאיר נתניהו נגד הפסיקה שלפיה עליו לפצות את העיתונאי אבי אלקלעי ב-250 אלף שקלים בגין שיתוף פוסטים הכוללים אמירות קשות נגד אלקלעי, וכן בתשלום הוצאות משפט בגין הליכים שונים בסך עשרות אלפי שקלים.
ההכרעה בתביעת נתניהו-אולמרט
(צילום: נדב אבס, דוברות הרשות השופטת )
הפער בין הפיצוי שנפסק לטובת משפחת נתניהו לבין מאות אלפי השקלים שנפסקו נגד יאיר נתניהו מעורר דיון ציבורי, ואף ביקורת, על היעדר ההלימה בין "תג המחיר" הנמוך יחסית להתבטאויות של אולמרט אל מול הפיצוי הכבד שנאלץ יאיר נתניהו לשלם בגלל שיתוף של פוסטים.
מבחינה עקרונית, המשפט מעניק פיצוי למי שמוכיח שנגרם לו נזק. נניח למשל כי ראובן מפרסם פוסט עם דברי דיבה על שמעון, ובעקבות כך שמעון מפוטר מעבודתו - אז יכול שמעון לתבוע מראובן את הנזק הכספי שנגרם לו בעקבות איבוד מקום עבודתו. נזק יכול להיות גם נזק נפשי או נזק שאינו דווקא כספי, ובית המשפט מעניק לנזק זה "תג מחיר". אך נזק זה חייב בהוכחה בבית המשפט.
ואולם, ישנם תחומים שקשה להוכיח את הנזק הישיר שנגרם לך, ולכן המחוקק מאפשר קבלת פיצוי סטטוטורי עד תקרה מסוימת ללא כל הוכחת נזק. דוגמה לתחום שבו ניתן לקבל פיצוי שכזה הוא חוק איסור לשון הרע, המאפשר קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק ישיר מפרסום דברי הדיבה. "תג המחיר" שנקבע בחוק לדברי דיבה ללא הוכחת נזק הוא 75,000 שקלים, ובמקום שהוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע - רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור, כלומר עד תקרה של 150,000 שקלים.
הדברים שאמר אולמרט שהובילו לתביעה שהוגשה על ידי משפחת נתניהו
(צילום: דמוקרטTV)
ברוב המכריע של תביעות הדיבה התובעים אינם מוכחים נזק ישיר שנגרם להם בעקבות דברי הדיבה, והם מסתמכים על הפיצוי שנקבע בחוק ללא הוכחת נזק. לכן לרוב הפיצוי בשל לשון הרע מסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים לכל היותר לכל נפגע על כל פרסום, כפי שנפסק כנגד אולמרט.
עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם בשל תפוצה נרחבת של לשון הרע, הפיצוי הסטטוטורי יכול להגיע לסכומים נכבדים ביותר. כך למשל, נקבע לאחרונה כי עיריית חדרה תפצה קבלן בסכום של מיליון שקלים בשל הודעת דוברות שהוציאה העירייה, ובה נאמר כי הקבלן נחשד בקבלת דבר במרמה נוכח חשבונות שהגיש. הודעת הדוברות הגיעה לכלי תקשורת רבים ופורסמו בעקבותיה שמונה כתבות בכלי תקשורת שונים. בית המשפט המחוזי קבע כי משך זמן הפרסום, היקפו, תוכנו, השלכותיו וזהות הנמענים השונה מובילים למסקנה שיש לראות בכל כתבה שבה דווח על הודעת הדוברות כבר פיצוי בפני עצמו, ולכן הפיצוי הגיע לכדי מיליון שקלים ללא הוכחת נזק.
ישנם מקרים חריגים שבהם התובע מוכיח נזק ישיר שנגרם לו בגין דברי הדיבה, ובמקרים מסוג זה בית המשפט יכול לקבוע פיצוי גבוה בהרבה כמידת הנזק שהוכח. כך למשל, יולי נודלמן חויב לשלם לנתן שרנסקי פיצויים בסך חצי מיליון שקלים בשל פרסום ספר שבו כתב נודלמן דברים קשים מאוד על שרנסקי, ולפיהם הוא פעל כסוכן שירותי המודיעין הרוסיים, ייצג בחשאי את האינטרס הערבי ועוד האשמות קשות. בית המשפט קבע כי "מדובר בלשון הרע בעוצמה כבדה במיוחד, אשר פגיעתה בשרנסקי כפרט וכאיש ציבור רבה ביותר".
המקרה של יאיר נתניהו שונה בתכלית ולא קשור ישירות לדיני לשון הרע, אלא לכשלים פרוצדורליים שהובילו למתן פסק דין בהיעדר הגנה. כשתובע מגיש כתב תביעה, הנתבע חייב להגיש בתוך 60 יום כתב הגנה. ככל שלא מוגש כתב הגנה בזמן, זכאי התובע לקבל פסק דין במעמד צד אחד בהתאם לסכום המקורי בכתב התביעה, ללא דיון בגוף הטענות. בדרך כלל סכום התביעה הוא "מנופח" וגבוה בהרבה מהסכום שנפסק בסופו של הליך. כך למשל, משפחת נתניהו תבעה מאולמרט סכום של 867,000 שקלים, והפיצוי הסופי עמד על פחות מ-10% ממנו.
במקרה של יאיר נתניהו, הוא ואדם נוסף נתבעו על ידי אלקלעי בסך של 500,000 שקלים. מכיוון שנקבע שיאיר נתניהו קיבל את כתב התביעה ולא הגיש כתב הגנה ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה ומבלי לדון בגוף הטענות, ומכאן נובע הפער בין הפסיקה נגד אולמרט אל מול הפיצוי בו חויב יאיר נתניהו. סביר להניח שאם היה מתנהל משפט לגוף התביעה של אלקלעי, והיה נקבע לבסוף כי מדובר בלשון הרע, הפיצוי בו היה חב יאיר נתניהו היה נמוך באופן משמעותי.
מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי באוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.
