קצינות המבצעים המיוחדים של אוגדת איו"ש הסתגלו למציאות החדשה ביהודה ושומרון מאז תחילת מבצע "שובר גלים": פעילות מסביב לשעון, אלפי מעצרים ומניעת פיגועים, שלא עוצרת גם כשהן סוף-סוף יוצאות לנוח בבית בסוף השבוע. בכל רגע הן יכולות לקבל טלפון ממפקד החטיבה או מרכז שב"כ.
"יצאתי חמשוש וישבתי עם חברים על שפת הכינרת", מספרת סגן ט', קצינת מבצעים מיוחדים בחטמ"ר יהודה, "עשינו פויקה, הכל היה נינוח, אווירה ממש מגניבה. פתאום ראיתי התראה בסלולר - 'חשד לפיגוע ירי ביישוב כרמל'. באותו הרגע ידעתי שאת הלילה הזה לא אסיים בבית. מיד התחילו הודעות בקבוצות והבנתי שאני צריכה להגיע לבסיס כמה שיותר מהר. מהכינרת להר חברון זו נסיעה רצינית. כל הדרך אני מנסה להבין מה קרה באירוע, והטלפון שלי לא מפסיק לצלצל. הגעתי באחת בלילה ישר לחפ"ק שנפתח. ידעתי שיגיעו יעדים למעצר, זה תמיד ככה אחרי פיגוע. רכז שב"כ העביר לי 25 יעדים והתחלנו לתכנן את המעצרים. זה נמשך כך עד שבת בצהריים, אז תפסנו את המחבל ויכולתי ללכת לישון".
הפעילות במבצע שובר הגלים החלה בתגובה לגל פיגועי הטרור באביב של השנה שעברה. פעילות צה"ל הייתה בחלקה הגנתית - חיזוק קו התפר ועיבוי כוחות ביהודה ושומרון. החלק משמעותי היה התקפי. במהלך התקופה חיסל צה"ל כ-150 מחבלים ביהודה ושומרון וביצע יותר מ-3,000 מעצרים.
כל מעצר כזה הוא בין היתר תוצאה של עבודת קצינות המבצעים המיוחדים של אוגדת איו"ש ובקעת הירדן. פגשנו אותן ושמענו על הפעילות התובענית מאחורי הקלעים. "התפקיד שלנו הוא לתכלל את כל הגופים שפועלים בזמן מעצר", מסבירה סגן נ', קצינת המבצעים של חטמ"ר שומרון, "זו פעילות שלוקחים בה חלק מסתערבים של מג"ב, גדודי חי"ר, שב"כ ויחידות מיוחדות. אני צריכה לתאם בין הכוחות, לפני הפעילות ובמהלכה, להכין תוכנית מעצר מסודרת".
סגן ג', קצינת המבצעים של חטמ"ר בנימין, מתארת את השירות שלה בממלכת אי הוודאות. "התחושה הכי קשה היא שכל הזמן אתה חי בתוך הלא נודע", היא אומרת, "מעצר שתכננת היטב כמה ימים מול המון כוחות יכול להיזרק לפח ברגע. מצד שני, לעיתים אני נדרשת לתאם סדר כוחות גדול, 300 לוחמים, תוך שעות בודדות".
ג' אומרת ש"אחרי שעצרו את המחבל שביצע את פיגוע המטענים בירושלים, ידענו שיש עוד מטענים בשטח שרק מחכים שמישהו יפעיל אותם. זה היה מרוץ נגד הזמן. הייתי בכלל במקלחת, והתקשר אליי רכז שב"כ ואמר שיש יעדים להלילה. לא האמנתי שאפשר להוציא מבצע מעצר של שבעה יעדים במקביל בתוך שלוש שעות, אבל זה מה שקרה. אני כל הזמן חייבת להיות עם היד על הדופק".
פניהן של הקצינות, מטבע הדברים, אסורות לפרסום. במהלך פעילותן הן נחשפות מדי יום למידע מודיעיני רגיש מאוד. למרות שהן צעירות יחסית בחפ"ק גברי, מפקדי החטיבות מקשיבים להן. "בסוף אנחנו מכירות את התהליך ויש לנו ראייה אחרת", אומרת סגן א', קצינת המבצעים של חטמ"ר עציון, "לא פעם קרה שמצאתי פתרונות למח"ט מהסלון בבית. קצינת מבצעים טובה, ששולטת בפריסת הכוחות, כמעט אי אפשר להחליף. פעם הכנתי מעצר עם טלפון ביד אחת וכוס יין של קידוש לשבת ביד השנייה".
אחד הפיגועים הקשים שהתרחשו לאורך התקופה היה באזור התעשייה של אריאל, שבו נרצחו מיכאל לדיגין, תמיר אביחי ומוטי אשכנזי זכרם לברכה. "זה אירוע שלא אשכח", אומרת סגן ל', קצינת המבצעים של חטמ"ר אפרים, שמספרת על המצוד אחר המחבל. "היה כאוס. הטלפון שלי התפוצץ משיחות. תוך כדי האירוע כבר ידענו להגיד את מי אנחנו מחפשים. כלומר, כבר כשהמחבל היה בכביש 5 עם כלי רכב ידענו שזה הוא. אבל היה למשל צריך לברר מי הביא אותו לזירה, מה ידעו או לא ידעו בני משפחה שלו".
הקצינות נמצאות בתפקיד כבר יותר משנה. הן בהחלט יכולות להסביר מה השתנה בגזרת יהודה ושומרון בתקופה זו. "זה לא דומה לעבר, הזירה שונה לגמרי, יותר אלימה", אומרת סגן ע', קצינת המבצעים של חטמ"ר מנשה, "גם עוצמת הכוחות שלנו גדלה באופן משמעותי".
סגן ט', סגנית קצינת המבצעים של אוגדת איו"ש, אומרת ש"אין ספק שגזרת איו"ש שינתה את פניה. כמות המעצרים רק הולכת וגדלה וגם השטח מגיב ביותר אגרסיביות. בעבר היינו מתכוננים להפרות סדר עם ידויי אבנים, היום זה ירי ומטענים. בג'נין יש לחימה בכל לילה".