בעוד ישראל בעיצומו של גל פיגועים, יממה בלבד לאחר הפיגוע בבאר שבע, אישרה הממשלה הקמה של חמישה יישובים נוספים בנגב בשלב ראשון, מתוך 10 שהוגשו לאישור ויעלו לדיון בהמשך. המהלך הוביל לקרב פוליטי ולשאלה: האם מדובר בציונות שבליבה תרומה משמעותית לנגב, או שמא בהסטת משאבים שתפגע ביישובים הקיימים? יצאנו לבדוק את ההשלכות התכנוניות, הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של הקמת יישובים נוספים בגזרה הדרומית.
ראש העיר דימונה ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב מתנגד נחרצות למהלך וכבר הכריז שיפעל לסיכול ההחלטה. "במקום לעבות את דימונה, ירוחם וערד למה ללכת להקים יישובים של 100-200 משפחות במיליארדי שקלים?", תהה ראש העיר בני ביטון. "כבר קיבצו אנשים בעומר, להבים, ומיתר באשכול 9 (דירוג סוציואקונומי גבוה ליישוב). באר שבע מתפתחת, דימונה מכפילה את עצמה. חתמנו על הסכם גג ל-30 אלף יחידות דיור. אתם רוצים לקחת לי את האוכלוסייה החדשה? הם יכולים לאשר את הקמת היישובים בממשלה - זה ייתקע להם בוועדות".
6 צפייה בגלריה
הכניסה לדימונה. "הם יכולים לאשר את הקמת היישובים בממשלה - זה ייתקע להם בוועדות"
(צילום: בראל אפרים)
"החלטות הממשלה מהוות צעד משמעותי בחיזוק ההתיישבות בנגב ובדגש על מזרח הנגב, אשר מהווה מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית", הדגישה שרת הפנים איילת שקד שהובילה את התוכנית ביחד עם שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, והציתה את הלהבות. שרי מרץ ובראשם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג התנגדו למהלך וזו הכריזה: "ההחלטה הזו היא פשוט שיגעון. פשוט השתגענו לגמרי - כלכלית חברתית, סביבתית ואסטרטגית".
"עולה יותר להקים יישוב חדש מלחזק קיים"
האם באמת בעל הבית השתגע? אם מסתכלים על המיזם מבחינה תכנונית, לדברי רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע, אסף זנזורי – הוא מנוגד למדיניות התכנון הארצית. "מבחינה סביבתית, אקולוגית, כלכלית וחברתית, יש עדיפות ברורה במדיניות התכנון הארצית להרחבה ועיבוי של יישובים קיימים, על פני הקמת יישובים חדשים", מסביר זנזורי. "יוזמות מסוג זה של הקמת יישובים חדשים, פוגעות בציבור בנגב, לוקות בחוסר יעילות כלכלית, וגורמות לפגיעה ביישובים הקיימים באותו המרחב".
אחת הבעיות המרכזיות היא שהקמה של כל יישוב חדש מצריכה השקעה בהקמה של עוד הרבה תשתיות חדשות, במיוחד כשהתוכנית מדברת על הקמת יישובים מפוזרים. "צריך כבישים, קווי חשמל, תאורה - כל פיתוח כזה מוביל להקמת תשתיות", מדגיש זנזורי וזה לא נגמר בזה. "יש לזה גם השפעות שוליים. צריך לזכור שהתוכניות האלה הן לבתים צמודי קרקע, זה לא יישוב עירוני שקם פתאום. תחשבו על באר שבע - תגובת הנגד שלה ליישובי הלוויין הייתה הקמה של שכונות צמודי קרקע כדי למשוך את האוכלוסייה החזקה. ואז גם הערים הופכות לבזבזניות מבחינת קרקע. אפשר להתווכח האם זה נכון או לא. ההיגיון שלנו כמתכננים לא עובד מול ראשי ערים. הם רואים את האוכלוסייה בורחת ולכן מקימים שכונות שהן מעין יישוב כפרי".
יעל דורי, ראש תחום תכנון בארגון "אדם טבע ודין" מסבירה כי "עלות הקמת יישובים חדשים היא פי כמה וכמה מאשר חיזוק של יישוב קיים והתחדשות עירונית". לדבריה, "ההחלטה שהתקבלה היא לגמרי פוליטית, החלטה ארכאית אפשר לומר. זו החלטה שתגרום לפגיעה חברתית וכלכלית ובזבוז משאב הקרקע. זה עול כספי על הציבור".
אבל יישובים חדשים הם גם פתח להגדלת ההיצע מול מחירי הדיור המשתוללים – האם כאן המיזם אולי ייתן מענה? "תנועת אור" שמה לה למטרה לקדם את ההתיישבות בנגב ובגליל וקמה על יסוד הקמתם של יישובים חדשים – אך לאחרונה שינתה כיוון. "הקמה של מספר יישובים קהילתיים, בבתים צמודי קרקע, לא תוכל לפתור את משבר הדיור", טוען רז סופר, מנהל מרכז המידע של התנועה, שמתרכזת כעת יותר במהלכים של התחדשות עירונית. "גם בפריפריה חוו עליית מחירים ניכרת. הסיפור של מחירי הדיור הוא קטר פה".
תחושת חנק במרכז – ועליות מחירים בדרום
סופר מתאר כי מאז הקורונה עלתה כמות הפניות להתיישבות בנגב. "הקורונה יצרה לאנשים במרכז תחושת חנק. הם רוצים יותר קהילה וקרבה לטבע. יחד עם ההשתוללות נטולת הרסן של מחירי הדיור בארץ אנשים פונים יותר ויותר למקומות שהם לאו דווקא היו שוקלים בעבר לעבור אליהם. שוקלים גם מה נכון יותר עבור הילדים. גם בנגב ובגליל המחירים עולים - אבל זה לא באותה פרופורציה. ערים כמו נתיבות ואופקים הכפילו עצמן במספר האוכלוסייה, והן אלה שעושות את השינוי".
6 צפייה בגלריה
נתיבות. "ערים הכפילו עצמן במספר האוכלוסייה - והן אלה שעושות את השינוי"
(צילום: צביקה טישלר)
טרם אישור ההחלטה להקמת היישובים, עשרות אקדמאים מאוניברסיטת בן גוריון וראשי ארגוני סביבה ותכנון פנו לראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בקריאה למנוע את המהלך: "זה מחליש את חוסנם של היישובים הקיימים, המשוועים לתוספת אוכלוסייה וחידוש תשתיות. יישובים חדשים אינם מספקים פתרון למשבר הדיור, וגם לא למשבר המשילות בנגב".
עוד ציינו כי "אין ספק שהנגב זקוק וראוי לכל השקעה ממשלתית בו, אולם יישובים חדשים אינם הפתרון. להיפך, הם מושכים אליהם השקעה ממשלתית שהייתה יכולה להתמקד ביישובים הקיימים. אם ממשלת ישראל רצינית בכוונותיה לחזק את הנגב יש דרכים רבות אחרות לעשות זאת".
אחת מהדרכים לחיזוק הנגב היא השקעה בהתחדשות עירונית בערים כמון דימונה, ערד, ירוחם, אופקים, שדרות, מצפה רמון ובאר שבע. "בכולם שכונות ותיקות שמשוועות לחידוש והחייאה", כתבו.
6 צפייה בגלריה
מצפה רמון. בערים רבות בדרום יש שכונות ותיקות שמשוועות לחידוש והחייאה"
(צילום: אליה שקד)
לא רק הערים הולכות להיפגע – אלא גם הסביבה והטבע. פרופסור נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון ונשיאת האגודה הגיאוגרפית אומרת: "אנחנו נמצאים בעידן של שינויי אקלים מזעזעים שמאיימים להכחיד את האנושות. ההתעלמות מזה והקמת יישובים חדשים כדי להגשים יעד קצר מועד היא טעות נוראית. הנגב פגוע סביבתית בצורה בלתי רגילה. זה להוסיף חטא על פשע. בנוסף, מדובר בהסעת משאבים יומיומית אל יישובים חדשים, זה לאלץ אנשים לחיות על הרכב, דברים שאבד עליהם הכלח".
"אין תשתיות מספקות של חינוך, בריאות ותחבורה"
אז נניח שיוקמו יישובים חדשים ויעברו תושבים שיזרימו גם דם חדש למדבר – אבל האם בעצם יש תשתיות מספקות של חינוך, בריאות ותחבורה עליהן יוכלו להישען? "הנגב נמצא בתת-תקצוב מוחלט, הן בשירותי תחבורה, בריאות וגם פערי חינוך", מסבירה פרופסור אלפסי. "כל אלה לא מטופלים ברגע שמדברים על הקמת עוד חמישה יישובים. זה פופוליזם זול בעיניי. זה אומר שהכספים ותשומת הלב העמוקה שצריכים להקדיש כל משרדי הממשלה לשיקום של הסביבה ולטיפול בחברה העירונית בנגב, תשומת הלב הזו הולכת לאיבוד כי מתכתשים על הקמת יישובים חדשים".
עוד הוסיפה פרופ' אלפסי כי "יש אינספור תוכניות לסייע לנגב. כמו הקמת שדה תעופה בינלאומי בנבטים, טיפול בתחבורה הלקויה בתוך היישובים ובין היישובים. איפה ההשקעות האלה? רוצים להפריח את הנגב? אדברא. יש פערים חברתיים עצומים. צריך לטפל בתשתיות".
ראש המגמה לתכנון ערים בבן גוריון מדגישה גם את הצורך בהשקעה בביטחון האישי בנגב. "האוכלוסייה הבדואית נמצאת בסכסוך עם המדינה. צריך לפתור את בעיית הביטחון האישי. גם אם יאשרו את הקמת היישובים האלה - אני לא מאמינה שיקימו אותם. העלות היא עצומה ואני לא רואה את מדינת ישראל מקימה את היישובים האלה בשביל כמה מאות משפחות. יש בזה משהו לא סביר. אני מאמינה שמישהו יתעשת. קשה לי להאמין שיוציאו לפועל תוכנית כזו".
