זקנת חברי הקיבוצים בישראל, חיינקה גלעד מקיבוץ דפנה שבגליל העליון, נפטרה אתמול (שני) בגיל 110 ושמונה חודשים. היא הייתה ממייסדי דפנה בשנת 1939 ועבדה בענפים שונים בקיבוץ עד שהגיעה לגיל 97.
גלעד עלתה מליטא ב-1937, ולאחר הכשרה ב"גבעת מיכאל" בנס ציונה הגיעה לדפנה עם בעלה ובנה הבכור. "היא עבדה כל החיים. הייתה לולנית, עבדה במטבח ובמשך קרוב ל-60 שנה הייתה מטפלת ועסקה בחינוך", סיפר בנה, אריק גלעד. "עד גיל 97 היא הייתה קמה כל בוקר לעבודה ב-6:00 ונשארת פעילה עד 23:00 או חצות. היא המשיכה לעבוד עד גיל 97 במפעל הנעליים של הקיבוץ, עד שלילה אחד נפלה ואז החליטה לפרוש".
חיינקה עברה להתגורר בדיור המוגן בקיבוץ והפסיקה לעבוד - אך לא הפסיקה להיות פעילה. "היא הייתה מעורבת בפעילויות ללא הרף. היא ידעה הכל, זכרה הכל והמשיכה להיות הרוח החיה בכל מקום", סיפר הבן, שהוסיף כי המוטו שלה והמתכון לחיים הארוכים היו האופטימיות, שמחת החיים שלה והעובדה שאהבה את כולם. "היא מעולם לא רבה עם איש. כולם מבחינתה היו אנשים טובים".
מהתנועה הקיבוצית נמסר כי התנועה כולה אבלה על מותה. "חיינקה הייתה סמל לכולנו עת עלתה בגפה מליטא, הקדישה את מרבית חייה בקיבוץ לחינוך והסכימה לצאת לפנסיה רק בגיל 97, לאחר שהצטרפה לעבודה במפעל הנעליים בקיבוצה בגיל 63 ובנתה שושלת משפחתית מפוארת של שלושה ילדים, תשעה נכדים ו-22 נינים", אמרו. "חיינקה ידעה לשמור תמיד על אופטימיות ושמחה ונמנעה מריבים. כך האריכה ימים, יחד עם איכות החיים בקיבוץ והדאגה לוותיקים שהיא ערך עליון".
