בפתח הרמדאן ובצל החששות ממהומות חוזרות בערים המעורבות בישראל, בפרקליטות הגישו ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת שופט המחוזי בחיפה ארז פורת - שהרשיע את חסן עיד (27) שהצית את מלון האפנדי, והיה חלק ממובילי ההתפרעויות הלאומניות בעיר העתיקה, בעבירת 'היזק לרכוש' בלבד.
אז, קבע השופט פורת כי ההצתה שביצע אינה מהווה מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, וכי לא בוצעה כחלק מהתפרעויות האלימות. יש לציין כי בהמשך אותו ערב, נגרם מותו של אבי הר אבן ז"ל (84), לשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית וזוכה פרס ביטחון ישראל, שמת מפצעיו מהצתה אחרת באותו המקום.
בערעור מבקרת הפרקליטות בחריפות את פסיקתו של השופט ארז פורת שידוע בגישתו המקלה בתיקי שומר חומות, ובבית המשפט העליון הוחמרו כבר לא אחת גזרי הדין שלו. בפרקליטות טוענים כי יש להעניש את עיד בהתאם לעבירות טרור ולא בעבירת היזק שדינה חמש שנות מאסר.
המהומות ב"שומר חומות": שריפה במסעדת "אורי בורי" בעכו
גורם בפרקליטות ביקר את השופט פורת ואמר כי "עם כל הכבוד, לא ייתכן שהוא יחיה בוואקום בשעה שכל השופטים מרשיעים בנסיבות כאלו במעשי טרור. הוא מציב רף שלא מסתדר עם כוונת המחוקק ואין היגיון משפטי בהחלטתו".
כתב האישום
בכתב האישום תואר כיצד במהלך אירועי הפרעות בימי "שומר חומות" במאי 2021, הגיע עיד בסמוך למלון אפנדי בעיר העתיקה בעכו כשהוא רעול פנים, והצטרף למתפרעים אשר שהו במקום.
הנאשם יידה אבנים לעבר דלת המלון הסגורה וגרם לשבירתה. לאחר מכן שפך בנזין משני צידי דלת המלון והצית אותה. בעקבות כך פשטה האש באזור הדלת והכניסה למלון ובתוך חדר הקבלה. לאחר מכן נמלט מן המקום. בהמשך מתואר כיצד לאחר מכן ניסו גם אחרים שנמנו על ההמון המוסת להצית את דלת המלון, וכיצד בהמשך אותו לילה נכנסו מתפרעים אחרים למלון, זרעו בו הרס רב, בזזו רכוש וכן הציתו בו אש, אשר כתוצאה ממנה נגרם מותו של אבי הר אבן ז"ל, ששהה במלון באותה עת.
כלל המעשים גרמו לנזקים בשווי של כשני מיליון שקלים. לחסן עיד, בדומה לצעירים רבים שהשתתפו בפרעות, לא היה עבר פלילי. בבעלות הוריו חנות בגדים ואופנה בכניסה לשוק בעיר העתיקה בעכו. לפרנסתו הוא עבד בנהיגת סירות טורנדו לתיירים בנמל.
בפרקליטות ביקשו להאשים את עיד במעשה טרור של הצתה ובהתפרעות שסופה נזק ממניע גזעני. מנגד, השופט ארז פורת קבע כי מעשיו של עיד לא היו חלק מההתפרעות בסמוך למלון, וראה בניפוץ הדלת כמעשה נפרד ממנה, שכוון נגד רכוש. פורת קבע כי אין להגדיר את הצתת המלון כמעשה טרור, מאחר שלא הוכח כי עיד ביקש לעורר פחד או בהלה בציבור.
בערעור שהגישו תובעי המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר נטען כי במעשיו הוביל עיד להסלמה ברף המעשים של המתפרעים במקום, כאשר בהמשך אותו ערב, נגרם מותו של אבי הר אבן ז"ל מהצתה אחרת באותו המקום.
הערעור
בבקשת הערעור נטען כי עיד היה "החלוץ שלפני המחנה", שהוביל את הפריצה למלון שבו היו נצורים אורחים רבים, ניפץ את הדלת הסגורה ושפך בנזין במקום והצית את המלון. ההמון נכנס אז אל המלון והשחית אותו. בערעור לעליון אומרים בפרקליטות כי הוכח שמעשיו של עיד - "תרמו לשלהוב ההמון המוסת ובפרט עוררו את המשך תקיפת בית המלון על ידי אחרים, תקיפות אשר בסופן הובילו למותו של אדם". עוד נאמר כי "גזר הדין אינו הולם את חומרת מעשיו המופלגת".
בבקשת הערעור הוזכר כי מאחורי מעשיו עמדו מניע אידיאולוגי גזעני, בזמן שבו ישראל הייתה נתונה למתקפה של אלפי רקטות מכיוון עזה והתמודדה בחזית פנימית של התפרעויות המונים ואירועי הרס ביזה ולינצ'ים. "נדמה כי בית המשפט המחוזי כמו הפריד את מעשיו של המשיב מהנסיבות הכלליות, כאילו המשיב פעל בחלל ריק. במילים אחרות, המערערת תטען כי בית המשפט המחוזי "בודד" את מעשי המשיב, ניתק אותם לחלוטין הקונטקסט ומהרקע שלהם, ולכן הגיע למסקנות בלתי הגיוניות ובלתי מוצדקות".
בפרקליטות מאשימים בבקשת הערעור שהגישו כי השופט פורת "טעה לחשוב שאירוע כמו הצתת דלת של מלון הוא 'קטן' מכדי שיוכל לעורר פחד או בהלה בכלל הציבור, וכי אם המשיב היה פועל במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור כולו – היה מנסה להצית את המלון בשלמותו, ובכך לייצר אירוע ש-"נחרט בזיכרון הקולקטיבי".
ערעורים בתיקי השופט
אין זו הפעם הראשונה שבפרקליטות מערערים על פסיקותיו של השופט פורת, שאמון על תיקי מבצע "שומר חומות". הערעורים נגדו נדונו בבית המשפט העליון ולא אחת התקבלו תוך שהרכב השופטים מבקרים בחריפות את פסיקותיו.
באוקטובר 2022 החליטו השופטים עוזי פוגלמן, ענת ברון ודוד מינץ כי יש להחמיר בעונשו של מוחמד חג'וג' (20) מעכו, שהודה והורשע בסדרת מעשים לאומניים-גזעניים נגד יהודים וכוחות משטרה במהלך פרעות הערבים ביהודים בעכו, גם כן במהלך המבצע.
השופט ארז פורת גזר על חג'וג' פחות משלוש שנות מאסר, ובבית המשפט העליון קבעו השופטים כי "יש מקום לתת משקל מוגבר לשיקולי הרתעה ושמירה על שלום הציבור", והחמירו את עונשו מ-35 ל-47 חודשי מאסר בפועל.
על פי כתב האישום, השתתף חג'וג' במשך שני לילות ברצף באירועי אלימות והתפרעויות במאי אשתקד, יידה אבנים לעבר שוטרים וחסם כביש באמצעות צמיג בוער. הוא הודה שלקח חלק בפגיעה במסעדת "אורי בורי" בעיר שעלתה באש, שבר מצלמות אבטחה עירוניות כדי למנוע את זיהויו כשהוא מצית ספינות של יהודים בנמל, ובהמשך גם הזיק לצימר בבעלות יהודים והצית סחורה של דוכן תבלינים בבעלות יהודי בעיר העתיקה.
ראש ההרכב בעליון, השופט עוזי פוגלמן ציין בהחלטה כי עונשו של חגו'ג לא הלם את חומרת מעשיו וביקר, לא בפעם הראשונה, את השופט ארז פורת שמקל בעונשיהם של משתתפי הפרעות ביהודים, ומתייחס למעשיהם בנפרד ובמנותק לרוח הלאומנית ולהלך הקרב בידי המון מתפרע.
השופט פוגלמן קבע כי השופט פורת לא העניק משקל מספק לעקרון ההלימה, נוכח חומרת המעשים שבבסיסם מניע גזעני וכי "הפגיעה החמורה בשלום הציבור וביטחונו שנשקפת ממעשיו של המשיב מחייבת ענישה מחמירה". עוד צויין בהחלטה כי אין בעונש שנקבע כדי למצות את חומרת הדין שמלכתחילה היה צריך לגזור בעניינו של חג'וג'.
בחודש אפריל קודם לכן הגישה הפרקליטות ערעור לעליון לאחר שפורת הקל בעונשו של צעיר ערבי שנאשם בעבירות נשק. בבקשת הערעור תבעו אנשי הפרקליטות מבית המשפט העליון "להתייצב להגנתם של אזרחי מדינת ישראל, ויישובי החברה הערבית בפרט", ולממש את הנחיית בית המשפט העליון ומערכת החוק "להחמיר באופן ניכר בענישתם של מי שביצעו עבירות נשק, בפרט בעת הזו, נוכח היקף וממדי העבירות שהפכו זה מכבר למכת מדינה".
בחודש מאי 2022 בית המשפט העליון התערב, פעם נוספת, בפסיקותיו של פורת והורה להחמיר בעונשו של מוחמד חליל, שהשתתף בפרעות בחודש מאי אשתקד בעכו ובגליל. הרכב השופטים, בראשות השופט סולברג, החמירו את עונשו מ-20 חודשי מאסר שגזר עליו המחוזי ל- 32 חודשים, וביקרו את החלטת שופט המחוזי ארז פורת שהקל עם המורשע בטענה ש"עבר צינתור ב-2012 ושני הוריו חולניים". בהכרעתו בדצמבר 2021 קבע פורת כי כל האירועים האלימים שבהם השתתף חליל יוכרו כאירוע אחד בלבד ובגינו ייענש. לדברי פורת, למרות שמתחם העונש שהוא שקל להטיל על חליל עמד על 22-44 חודשי מאסר בפועל, הוא יקל יותר בעונש וזאת מאחר ש"הנאשם סובל בליבו וכי עבר צינתור בשנת 2012" ובהתחשב בכך ש"שני הוריו חולניים כשמצבה הנפשי של האם קשה".
בחודש מאי 2022 פסק השופט פורת פחות משלוש שנות מאסר על ערבי בן 20 מעכו, שהורשע והודה בחמש עבירות לאומניות-גזעניות שונות במהלך פרעות "שומר החומות". השופט פורת הסביר כי "מעשיו (של התוקף, י"ק) נעשו בשל היגררותו אחרי בני גילו ורצונו שלא ייתפס כחלש אופי".
בחודש אפריל 2022, התקבל בבית המשפט העליון ערעור נוסף של הפרקליטות נגד פסיקותיו של השופט פורת, שגזר 10 חודשי מאסר בלבד על אחמד קדורה, שהחזיק בנשק לא חוקי ובתחמושת. בעליון החמירו את עונשו ל- 18 חודשי מאסר. השופטים ביקרו את השופט פורת וקבעו כי יש לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק.
בחודש יוני 2023 גזר פורת פחות מחמש שנות מאסר נגד שלושה ערבים מהכפר זלפה שבוואדי ערה: כמיל זיתאוי, הרון ג'בארין ומחמוד קבלאן, שביצעו פיגוע ירי לעבר יהודי במהלך מהומות שומר חומות. בהכרעתו כתב כי התחשב בהודאת הנאשמים, בטענת השלושה כי הם מתחרטים על המעשים, בכך שהירי בוצע לא ממש לעבר היהודי אלא לאוויר בסמוך אליו, וכן בטענות לגבי מצבם הרפואי של שניים מהמורשעים.
בחודש נובמבר 2022 יישר השופט פורת קו עם מוסד הסולחה בחברה הערבית, וגזר עונש מאסר ברף התחתון ביותר נגד ארבעה צעירים מטמרה שביצעו לינץ' בשיר אלקלעי, תושב מצפה־אבי"ב, במהלך הפרעות במאי אשתקד. הסכם הסולחה, שנערך באופן תקדימי בין נפגע יהודי לתוקפיו הערבים, התקיים במקביל למשפט שניהלה המדינה נגד הפורעים. אף שהשופט פורת ציין שתסקירי שירות המבחן מלמדים כי השלושה אינם מזדהים עם "מלוא חומרת מעשיהם, וכי עיקר דאגתם להקל בתוצאת דינם", וגם הוסיף ש"קצרה הדרך להישנות המעשים עת יצוץ קונפליקט עתידי" – הוא קבע שיש לתת "משקל להסכם הסולחה שערכו משפחות הנאשמים עם אלקלעי", ולפיכך הוא גוזר עליהם עונשים ברף הנמוך ביותר של מתחמי הענישה המקובלים. בדומה לרבים ממשתתפי המהומות, גם במקרה הזה היו התוקפים, בתחילת שנות העשרים לחייהם, ללא עבר פלילי. הוטלו עליהם בין חמש לשבע שנות מאסר בפועל, וכן פרקי מאסר על תנאי.
כך גם בספטמבר 2022 גזר פורת עונשים מתחתית מתחם הענישה, וקנסות בסך אלפי שקלים בודדים נגד 3 מחבלים מחיפה שייצרו בקבוקי תבערה וזרקו אותם על רוכבי אופנוע יהודים שהחלו לבעור, ירו זיקוקים בכינון ישיר, השתתפו בלינץ׳ ומעשי שוד ועוד.
בחודש פברואר 2022 גזר השופט פורת שלוש שנות מאסר וחצי לתאופיק סלם אמר (29), שהודה והורשע בהצתת תחנת המשטרה בכפר קרע, בהצתת עמוד תקשורת ובייצור בקבוקי תבערה. בהחלטתו ציין השופט פורת כי למרות שתאופיק ביצע שתי עבירות שונות, יש להתייחס אליהן כעבירה במתחם ענישה אחד, זאת, לטענתו, "מאחר שהסיכון המיידי היה בעיקרו פגיעה ברכוש ובסמל שלטוני, שהיה ריק מאדם".
גלעד מורג השתתף בהכנת הכתבה
