מבין כל האתגרים הביטחוניים של ממשלת ישראל, האתגר הפלסטיני הוא כנראה המסועף והרגיש ביותר. מול ערעורה של הרשות הפלסטינית, שפוגע בקשב של צה"ל להתמודד עם אתגרים גדולים ומשמעותיים אחרים, בוחנים בתקופה האחרונה במערכת הביטחון שורת החלטות אסטרטגיות - החלטות שאישורן עלול להיתקל במאבק פוליטי.
לפי שעה לא ברור אם יצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגיבוי שר הביטחון יואב גלנט, ראש המל"ל צחי הנגבי וצמרת מערכת הביטחון, לשכנע את שרי הקבינט לאשר תוכנית כזו, חשובה ככל שתהיה. הגרעינים הקשים לפיצוח הם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שמתנגדים באופן כמעט קבוע לצעדים כאלה שנועדו לחזק את הרשות הפלסטינית.
בנוסף לייצוב המצב הביטחוני בזירה הנפיצה, צעדים כאלה יכולים לקדם נורמליזציה עם סעודיה. בוושינגטון ובריאד מסתכלים בעין בוחנת אחר החלטות הממשלה בנוגע לרשות הפלסטינית, שישפיעו במידה רבה על תהליכים אסטרטגיים חשובים שעשויים לשנות את פני המזרח התיכון. ל-ynet ו-"ידיעות אחרונות" נודע כי הצעדים שאותם בוחנים בישראל נוגעים בכל תחומי הממשק בין ישראל לפלסטינים, וכל זאת בתיאום עם הממשל האמריקני שמצפה לראות שינוי משמעותי בשטח, משני הצדדים. אלו הצעדים שנמצאים על השולחן:
צעדים ביטחוניים
אחד הנושאים המרכזיים שמעלים הפלסטינים בפני האמריקנים הוא צמצום כניסת צה"ל לפעילויות מבצעיות בשטחי A. במערכת הביטחון מזהים פעילות מתמשכת של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בצפון הגדה, ומבינים את הצורך לאפשר למנגנונים הללו לפעול במרחב. חרף הדרישה הזו, במערכת הביטחון מבהירים שישראל תפעל לסכל כל חוליית טרור שתתכנן לפגוע באזרחים ישראלים ובכוחות הביטחון, בכל מקום. רק ביממה האחרונה עצר צה"ל 21 מבוקשים בשטחי יהודה ושומרון, תוך החרמת מטענים מאולתרים, אקדחים וכספי טרור שאותרו בידי הכוחות. זאת המציאות היומית המורכבת של מערכת הביטחון בשטחים - לסכל טרור מדי לילה, במחנות הפליטים ובערים הפלסטיניות, תוך כדי שמאפשרים למנגנונים הפלסטיניים לפעול בשטחם עד כמה שניתן.
נושא נוסף שעומד בליבת המחלוקת הישראלית-פלסטינית הוא המערכה על שטחי C. המינהלת שהוקמה בממשלה הנוכחית בידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמונה על הסוגיה, אחרי שהועברו אליה סמכויות שהיו בעבר של שר הביטחון. בהיעדר תוכניות בנייה מאושרות בשטח C, נמשכת בנייה בלתי-חוקית של מתיישבים יהודים ופלסטינים. בימים אלה המינהלת של סמוטריץ' מגבשת ביחד עם אנשי שר הביטחון והיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים את סדרי העדיפויות לאכיפת בנייה בלתי-חוקית בשטחים, אירוע שאחריו עוקבים בדריכות בבית הלבן ובמחלקת המדינה האמריקנית.
הנושא השלישי שמעלים הפלסטינים, כמו גם האמריקנים והאירופים, הוא המאבק בפשיעה הלאומנית. בחצי השנה האחרונה כמות אירועי הפשיעה הלאומנית הוכפלו לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לצד הפרעות חסרות התקדים שאירעו בחווארה ובתורמוס עיא, מדי שבוע מתקיימים עימותים בין יהודים לפלסטינים, כשרק בסוף השבוע האחרון החיכוך הזה גבה את חייו של צעיר פלסטיני מהכפר בורקה.
במערכת הביטחון מזהים עלייה בהיקף המאחזים הישראליים הלא-חוקיים שמוקמים בשטח - לא אחת באישור הדרג המדיני - מה שמגדיל את החיכוך בין האוכלוסיות ומערער את המציאות הביטחונית המורכבת בשטח. בציבור הפלסטיני מותחים ביקורת קשה על מנגנוני הביטחון של יו"ר הרשות אבו מאזן נוכח ריבוי אירועי הפשיעה הלאומנית - שכן אלו לא מצליחים, לתפיסתם, להגן עליהם מפני הפורעים שנכנסים לכפרים ולערים הפלסטיניות.
צעדים אזרחיים-כלכליים
במערכת הביטחון זיהו שסגירת המעברים בתקופות מתוחות משפיעה באופן דרמטי על המצב בציבור הפלסטיני, שרובו המוחלט אדיש להתערערות הביטחונית בשנה האחרונה. לכן, במערכת הביטחון פועלים לצמצם עד כמה שניתן את סגירת המעברים ולאפשר כניסה ויציאה של משאיות עמוסות סחורה מישראל לשטחי הרשות ובחזרה, קשרים עסקיים בין אזרחים משני צידי המעברים, וכמובן כניסה של יותר מ-150 אלף עובדים פלסטינים מדי יום לעבודה בישראל. באותו האופן, נבחן צמצום ימי הסגר על המעברים בחגים ומועדים בישראל, שכן אי הכנסת עובדים פלסטינים פוגעת בצורה משמעותית במשק, שנשען על אותם העובדים בענפי הבניין, החקלאות והתעשייה.
צעדים נוספים שנבחנים במערכת הביטחון: המשך הפיילוט ליציאת פלסטינים לחו"ל דרך שדה התעופה רמון (שהחל בקיץ הקודם), פיתוח שדה הגז מרין מול חופי עזה בשיתוף עם מצרים, והשוואת הרווח שתקבל הרשות מתשלומי האגרות שנגבים מעוברים פלסטינים במעבר אלנבי (כך שחצי ממנו יועבר לישראל והחצי השני לרשות הפלסטינית).
כל אלו נועדו לסייע לרשות הפלסטינית לצלוח את המשבר התקציבי המתמשך שאיתו היא מתמודדת בשנים האחרונות, משבר שבגינו משלמים למנגנוני הביטחון הפלסטיניים רק 80 אחוזים משכרם, ומצמצמים כמעט לאפס את תקציבי הפיתוח של התשתיות ברשות.
צעדים מדיניים
המחוות בתחום המדיני הן כנראה המאתגרות ביותר שעומדות בפני נתניהו: ממפגשים פומביים ישראליים-פלסטיניים, דרך המשך תהליך שארם א-שייח בתיווך מצרים, ירדן וארצות הברית - ועד שחרור גופות מחבלים שמוחזקות בישראל ושחרור אסירים ביטחוניים.
ישראל לא מתכוונת לשחרר מחבלים עם דם על הידיים - אסירים וגופות - אבל קיימת עמדה במערכת הביטחון ולפיה יתאפשר שחרור של אסירים מבוגרים וחולים שבמילא אמורים להשתחרר מהכלא בקרוב, וכן גופות של מחבלים שאינם משויכים לארגון טרור ואינם בעלי משמעות לעסקת שבויים עתידית מול עזה.