בשנה שעברה התגלתה על ידי נאס"א מערכת שמש שונה למדי משלנו, TYC 7037-89-1 שמה. הייחוד שלה הוא בכך שיש בה לא פחות משש שמשות הנעות זו סביב זו. עדיין לא ידוע אם יש בה כוכבי לכת כמו כדור הארץ, אבל אם קיימים שם כאלו, ויום אחד יתיישבו עליהם בני אדם, הם יראו מעל ראשיהם מחזה מופלא של שש שמשות הזורחות ושוקעות בתדירויות שונות.
חשיכה על פני כוכב לכת שם היא אירוע נדיר. "יום" ו"לילה" המגיעים זה אחר זה באופן מחזורי, כמו שאנחנו מכירים, שביניהם מפרידות שקיעה וזריחה של שמש אחת, לא קיימים במערכת של שש שמשות. בראשו של מי שמדמיין לעצמו את הסיטואציה הזו עולה מיד השאלה: אם יסללו לעצמם המתיישבים העתידיים במערכת זו רכבת קלה, מתי יצטרכו להשבית אותה מפעילות בגלל שבת?
גם בלי להפליג בדמיון לפאתי הגלקסיה, השאלה "מתי שבת?" עדיין מהדהדת על פני כדור הארץ. בקטבים, הצפוני והדרומי, אין שקיעה ואין זריחה במשך חודשים ארוכים. המושגים של "יום" בכלל, ו"היום השביעי" בפרט, מאבדים משמעות. בערך "יום" באנציקלופדיה התלמודית מובאות לא פחות משש דעות, שונות מאוד זו מזו, המובילות לתוצאות שונות לחלוטין בעניין שעת כניסת השבת ויציאתה באזורי הקוטב. יהודים שיגיעו לקוטב ממקומות שונים לא בהכרח יסכימו ביניהם על התזמון. אם יום אחד תעבור בין סיביר לצפון אמריקה רכבת דרך החוג הארקטי, איך יידעו יהודים מאמינים מתי לרדת ממנה בשל שבת?
אפילו בטיסה מסחרית רגילה מעל האוקיינוס השקט יכול אדם להמריא מסידני באוסטרליה לאחר צאת השבת, אך לנחות 13 שעות לאחר מכן בלוס אנג'לס בעיצומה של שבת, וזאת בגלל חציית קו התאריך ממערב למזרח ו"הפסד" יום. למי שיעשה את הדרך הזו על גבי ספינה מוזמנת חוויה ייחודית אף יותר: בעת חציית קו התאריך יכולים ירכתי האונייה להיות בשבת מצד אחד של הקו, וחרטומה ביום שישי בצידו השני. אם תעגון שם הספינה יוכלו נוסעיה לפסוע להם בין שבת ויום חול הלוך וחזור כרצונם. מזל שלא מתוכננת רכבת קלה באוקיינוס השקט.
השבת היא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, יחסי ולא מוחלט. הדוגמאות לכך רבות. כניסת שבת אינה אירוע המתרחש בו זמנית בכל היקום אחת לשבעה ימים, אלא ענין מקומי, חברתי ואישי. שבת נחווית על ידי אנשים שונים במקומות שונים בזמנים שונים, בהתאם לאמונתם ולנסיבותיהם. תנועתה של רכבת מתחת לאדמה מעולם לא הפריעה ליהודי לונדון או פריז לשמור שבת, כפי שתחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע לא מפריעה ליהודי חיפה לשמור שבת.
יתכבדו דתיי גוש דן וישמרו שבת בבתיהם ובבתי הכנסת, בקרב משפחותיהם וקהילותיהם, מבלי להיות מוטרדים מכך שבאותו זמן אחיהם בברוקלין עדיין עורכים קניות לשבת, קרוביהם באוסטרליה כבר בטיול של יום ראשון, ושכניהם החילונים נוסעים ברכבת הקלה מתחת לאדמה.
ד"ר צחי שריבמנגד, יש שיטענו שאין דין מדינת ישראל כדין מקומות אחרים, ושכאן, בארץ הקודש, צריך המרחב הציבורי להתנהל על פי היהדות כדי שתתקיים "פרהסיה יהודית". אך מהו המאפיין הבולט ביותר של היהדות והיהודים אם לא המחלוקות והוויכוחים על כל דבר? ולכן, עד שתהיה הסכמה על מועדי כניסת השבת באנטרקטיקה, בקו התאריך ובחלל, אין ביטוי טוב יותר לפרהסיה יהודית מאשר רכבת קלה בגוש דן, הפועלת בשירות הציבור שבעה ימים בשבוע, על רקע ויכוחים תמידיים בעד ונגד.
הרכבת הקלה חייבת לנסוע כל ימות השבוע. היא תאפשר סוף-סוף לרבים במרכז הארץ לוותר לחלוטין על רכב פרטי ולעבור לתחבורה ציבורית על מלא, וכך כולנו, כולל דתיים, נבלה פחות זמן בפקקים, נגיע מהר יותר למקום חפצנו וננשום אוויר נקי יותר.
- ד"ר צחי שריב הוא פיזיקאי, חבר מועצה ומחזיק תיק התחבורה בעיריית רמת השרון, מיוזמי "נעים בסופ"ש"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
