רס"ל במיל' אלקנה ויזל (35) מבני דקלים, מפקד כיתה בגדוד 8208, חטיבה 261, שנפל באסון קריסת המבנים במרכז רצועת עזה אמש (שני), הותיר אחריו את אשתו גלית וארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים. לפני שיצא לקרב, השאיר אלקנה מכתב לבני משפחתו - והזכיר שאף שנפצע במבצע צוק איתן, בחר לא להישאר בבית - אלא לצאת להילחם גם במלחמה הזו בעזה.
הרב אלקנה ויזל והזמר אברהם פריד שרים "חזק חזק ונתחזק"
הרב ויזל הוא בוגר ישיבת ההסדר ברמת גן, והרביעי מבני הישיבה שנופל במלחמה. הוא שימש כמחנך בבית הספר היסודי ביישוב בני דקלים ובנוסף העביר הצגות ילדים ביחד עם חברו ידידיה סימן טוב, אף הוא בוגר הישיבה. ויזל יובא למנוחות בשעה 14:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
"אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי, אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ", פתח אלקנה את מכתבו.
הוא המשיך: "אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו האחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות".
עוד כתב: "תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה. ושיש להם הרבה בשביל מה לחיות. תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים! בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי-פעם".
בסרטון ששלח לתלמידיו בבית הספר בבני דקלים הוא הצטלם עם הזמר אברהם פריד. "שלום לכל התלמידים. יש פה איש יקר שרוצה להגיד לכם כמה דברים. אברהם בבקשה", הוא אמר - ואז השניים שרו "חזק חזק ונתחזק".
אלקנה שיתף בעבר גם מהחוויות הקשות בצוק איתן, בטקס יום הזיכרון בשנת 2015, וסיפר על הפציעה שלו - אחרי פצמ"רים ששרקו לצידו: "הכול נעשה כמו בהילוך איטי, מסביב ענן אבק. לא ראיתי את דודו (הצמד שלו - אב"ק). באוזניים שמעתי רק צפצופים. תוך כדי שאנחנו רצים הרגשתי כאילו סלע ענקי מתנפץ מאחוריי. מעדתי מהפצמ"ר ונשכבתי על החול. חשתי כאב קל במרפק של יד שמאל אבל לא ייחסתי חשיבות רבה. הכאב ביד התחיל להציק לי יותר, העפתי מבט וראיתי שהשרוול שלי קרוע וספוג בדם. הבנתי שנפצעתי גם אני.
"פונינו במהירות האפשרית חמישה פצועים לבתי החולים לטיפולם המסור של צוות הרופאים והאחיות עד להחלמתנו המלאה בחסדי ה', אך יותר מכל נגע לליבנו החיבוק החם והאוהב לו זכינו מעם ישראל שהתגלה ביופיו הפשוט והנוגע. עד היום ברגעים המטלטלים העוברים עלינו נזכר אני בעוצמות האדירות של עמנו - עם הנצח, שבאחדותנו אין אף אויב היכול לנו".
הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר רמת גן, ספד לאלקנה: "הוא היה מאוד קשור אליי ובמובן מסוים היה כמו בן עבורי. דמות עדינת נפש בעוצמות נדירות שלעולם ניצבת לפני המחנה. כשהיה צריך להתמסר למדינת ישראל, הוא עשה זאת ברוממות רוח ויצא לשדה הקרב למרות שהיה לו פטור ממילואים בעקבות פציעה במהלך הקרבות בצוק איתן".
