מצפור שמיר, שהוקם ברכס הגלבוע לזכרם של רס"ן דובי וסרן ערן שמיר ז"ל, אב ובנו שנפלו בעת הגנה על המולדת, הושחת עד היסוד על ידי אלמונים. "זה הרגיש כמו עוד בשורה על אסון", אומרת בכאב הדס, ששכלה את בעלה ובנה. כעת המשפחה יוצאת בקמפיין מימון המונים להשיב את המקום המיוחד לקדמותו.
רס"ן דובי שמיר נפל בשנת 1977 בעת ששירת במילואים כסמג"ד בצנחנים. הוא הותיר אחריו את הדסי, בתו דקלה ושני בנים, אלישע וערן. בניו הלכו בדרכו והתגייסו לצנחנים. ב-15 במאי 1997, בהיותו סגן מפקד סיירת הצנחנים, נפל ערן במבצע מרכבות האלים, צפונית לרצועת הביטחון בלבנון, והוא בן 22 בלבד.
משפחת שמיר שילמה מחיר כבד מנשוא על הגנת המדינה. לזכר שני הנופלים הוקם מצפור ברכס הגלבוע, מהמקומות היפים בארץ שביקרו בו מטיילים רבים. אלא שלפני מספר שבועות אלמונים השחיתו את האתר, עד כי לא ניתן לזהותו. חמשת לוחות השיש, שסיפרו את הסיפור של דובי וערן ושל הנוף סביב, נופצו באכזריות.
הדסי מספרת: "ב-2002 חנכנו את המצפור אחרי כמה שנים שעמלנו רבות עליו. לפני כשנתיים וחצי החלטנו לשקם אותו, שיפצנו והוספנו מסבירן. מכרים שלנו עברו שם בשבת בבוקר לא מזמן וראו את ההרס הנורא. הרגשתי את אותה הרגשה שלפני 45 שנים. הדם אזל מגופי. שוב בישרו לי על אסון, בפעם השלישית. כדי להרוס את לוחות השיש צריך כלים כבדים. הם הרסו את כולם, בני העוולה האלה, ופשוט זרקו את חתיכות השיש באזורים שונים של המצפור. כל השנים שמחנו על המטיילים הרבים שהגיעו. הפעם היינו מאוד נסערים. קיבלנו תגובות נסערות לא פחות מאנשים שביקרו במקום".
היא מתגוררת במזכרת בתיה, לשם עברה עם משפחתה מקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן לפני שנים רבות. "דובי נולד בקיבוץ, שם בית ילדותו, התחתנו וגרנו שם עד שעברנו למזכרת בתיה", הדסי מספרת. "אבל כולנו קשורים לעמק ולגלבוע. דובי אמר שאם משהו יקרה לו, הוא רוצה להיקבר בעמק, והוא באמת נקבר שם. ערן קבור במזכרת בתיה, ומה שמאחד את שניהם זה המצפור".
אתמול נפתח קמפיין מימון המונים במטרה לתקן את ההרס ולהחזיר את המצפור לקדמותו. "הגיוס נולד מרצונם של חברים ומכרים", הדסי אומרת, "ברוך השם אנחנו מספיק חזקים בשביל לא ליפול ברוחנו ולהתגייס שוב למען המצפור וזכרם של היקרים לנו".
לחצו כאן להשתתפות בשיקום המצפור. לפניות למשפחה: Hshamir1@zahav.net.il
