שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) הודיע בצהריים (יום רביעי) בכנסת כי יחתום בקרוב על הקריטריונים לסבסוד מעונות היום לכלל האוכלוסייה, בהתאם לפשרה שהציע בג"ץ שלשום. "בתוך פחות מחודש נחתום על התבחינים ובא לציון גואל", הבטיח. "בג"ץ ביקש שנבחן את התבחינים וזה יקרה מהר יותר ממה שאתם חושבים, וכולם יקבלו את התשלומים רטרואקטיבית מספטמבר".
הדיון ביום שני סביב סוגיית סבסוד המעונות עסק בשלוש עתירות. עמותת אמת ליעקב עתרה נגד החלטת היועצת המשפטית לממשלה להקפיא את הסבסוד לחייבי גיוס חרדים. התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד היועצת המשפטית לממשלה שאפשרה לחרדים לקבל שלושה חודשי סבסוד לצורך התארגנות. קרן ברל כצנלסון עתרה עם אחרים נגד השר בן צור, שבעקבות אי הסכמות עם היועצת המשפטית לממשלה על מימון מעונות לחייבי גיוס, לא פרסם תבחיני תמיכה כלל והותיר את כלל ההורים ללא סבסוד מעונות מתחילת שנת הלימודים.
לאחר התייעצות קצרה של הרכב השופטים, השופט נעם סולברג אמר לעותרים כי עד יום חמישי יש להשיב תשובה להצעתו, ולפיה שר העבודה יפרסם תוך חודש את מבחני התמיכה לכולם. "אנחנו רוצים להציע ששר העבודה יפרסם תבחינים לכלל האוכלוסייה תוך חודש, בהתאם להנחיות של היועצת המשפטית לממשלה. אני מבקש שתשקלו את ההצעה בדחיפות גבוהה, עד יום חמישי הזה אני רוצה לשמוע תגובה להצעה", סיכם סולברג את הדיון. הוא הוסיף: "במקביל, תינתן תקופת מעבר נוספת של עוד שלושה חודשים לאותם תלמידים מחויבי גיוס במוסדות התורניים".
מטעם משמר החינוך הממלכתי נמסר: "בזכות העתירה שהגשנו יחד עם קרן ברל כצנלסון, נעמת ומספר הורים, נאלץ שר העבודה להפסיק ולהשתמש בילדי ישראל כקלפי מיקוח פוליטיים לצרכים מגזריים, ולשחרר את הסבסוד שמגיע כחוק לעשרות אלפי משפחות.
"אנחנו מקווים שמעתה והלאה, הציבור בישראל, שגם ככה עבר ועובר שנה קשה מנשוא, יפסיק להיות כלי משחק בידיהם של פוליטיקאים לטובת מטרות שאינם טובת כלל אזרחי ישראל. אנחנו נמשיך להיאבק עד שנחזיר את כלל ילדי ישראל לחינוך ממלכתי שוויוני לפי עקרונות מגילת העצמאות וחוק החינוך הממלכתי".
לפי נתוני ארגוני הנשים, כ-70 אלף ילדים נהנים מסבסוד מעון על-ידי משרד העבודה בשנים האחרונות, מדי שנה, בהתאם למבחני תמיכה שקובע המשרד. הסבסוד, שהגיע עד לכ-1,800 שקלים בחודש, ניתן בשנים האחרונות להורים העובדים במשרה מלאה, משפחות חד-הוריות או סטודנטים, כאשר בין הסטודנטים נכללים גם בחורי ישיבות.
אלא שמאז פקיעת חוק הגיוס, פסק בג"ץ כי בהיעדר חקיקה המסדירה את הפטור שניתן לבחורי ישיבה - כלל הצעירים החרדים עד גיל 26 חייבים בגיוס וכל עוד אינם עושים זאת - אינם זכאים להטבות כלכליות מהמדינה. בהוראת היועצת המשפטית לממשלה, היה צורך לעצור את כלל ההטבות, לרבות סבסוד המעונות לאברכים חייבי גיוס, מניעת הטבה בשווי אלפי שקלים.
השר בן צור ביקש לקבוע מבחני תמיכה חדשים שבמסגרתם ניתן לקבוע תבחיני סבסוד לכלל האוכלוסייה, אך גם אברכים ייהנו מהם. בין היתר נבחנת האפשרות לקבוע כי הסבסוד יקבע, כפי שהיה בעבר, לפי רמת התעסוקה או הלימודים של האם בלבד, בלי להתחשב במצב האב וכך גם אברכים לא ייפגעו.
במקביל עברה החלטת ממשלה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, שבמסגרתה הוארך הסבסוד לכולם לתקופת ביניים של שלושה חודשים. אלא שהיועצת פנתה בספטמבר למשרד העבודה והורתה שלא לממש את החלטת הממשלה, בטענה שהסבסוד לכלל הציבור צריך להיות לשנה שלמה ולא רק לשלושה חודשים, שכן כלל הציבור אינו אשם בפלונטר הסבסוד לאברכים שהשר מנסה לפתור - וההורים זכאים לוודאות שהסבסוד יינתן להם עד סוף השנה, כמו תמיד.
משפחות משלמות עד 12 אלף שקל בחודש
המבחן לכלל האוכלוסייה טרם פורסם, ובשל כך אף משפחה לא זוכה לסבסוד. כפועל יוצא מכך, הורים שילמו סכומים שקרובים ל-4,000 שקלים לחודש למעון, גם אם הם זכאים לסבסוד לפי תבחיני הממשלה. משפחות שלהן מספר ילדים במעון שילמו סכום שמגיע אף ל-12,000 שקלים בחלק מהמקרים.
תרצה סנוואני ממעלה חבר-דרום הר חברון סיפרה: "יש לי שתי בנות במעון. במקום לשלם על שתיהן בסביבות 3,000 שקלים אני משלמת קרוב ל-7,000. בגלל התשלום הגבוה אנחנו נכנסים למצב שיש לנו יותר הוצאות מהכנסות.
"המשמעות הכלכלית של חוסר קבלת דרגה היא שבמקום לחסוך לדירה משל עצמנו, כל הכסף הולך למעונות. במקום שיהיה לי עוד כמה מאות שקלים לקנות פירות, ירקות, עוף, אני צריכה לשקול מה קונים. זה נזק בריאותי לטווח הארוך לבנות".