אלוף במיל' איילנד: "האתגר ייעשה קשה יותר בעתיד"
(צילום: שמוליק דודפור)
רגע לפני שהמריא היום (רביעי) לביקור בארה"ב, שר הביטחון בני גנץ השמיע אתמול אזהרה חריפה מההתקדמות של איראן בתוכנית הגרעין שלה, כשברקע המבוי הסתום בשיחות בינה לבין המעצמות על החייאת הסכם הגרעין, וסיפק גם מה שנשמע כמו איום מרומז בתקיפה – כשאמר כי "המחיר בעצירת איראן היום הוא נמוך משיהיה בעוד שנה". בריאיון הבוקר לאולפן ynet מסביר אלוף במיל' גיורא איילנד כי ייתכן שאכן מדובר מסר מצד גנץ לארה"ב, ומציין כי אף שלא ברור אם תקיפה ישראלית יכולה כעת לעצור לחלוטין את תוכנית הגרעין האיראנית – היא לבטח תוכל להסב לה פגיעה משמעותית.
בדבריו אתמול, נזכיר, הזהיר גנץ כי "איראן מבצעת בימים אלו מאמץ להשלים ייצור והתקנה של 1,000 צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR6, בין השאר באתר תת קרקעי סמוך לנתנז. איראן ממשיכה לצבור ידע וניסיון בלתי הפיכים בפיקוח, מחקר, ייצור ותפעול צנטריפוגות מתקדמות. היא עומדת שבועות ספורים מצבירת חומר בקיע שיספיק לפצצה ראשונה". גנץ אמר כי הוא מתכוון לדון באתגרים אלה בפגישתו עם מזכיר ההגנה האמריקני לויד אוסטין.
בריאיון הבוקר אמר איילנד, שכיהן בעבר כראש אגף המבצעים, כי ייתכן שהיה חשוב לגנץ להעביר מסר לאמריקנים לפני יציאתו לוושינגטון, על רקע החשש מהתקדמות האיראנית בדרך לפצצה, אם כי הוא הבהיר כי למרות שאיראן קרובה מאוד להשגת החומר הבקיע הדרוש לנשק גרעיני – היא עדיין רחוקה למדי מהשגת הנשק בפועל. נשק כזה דורש גם יכולת לפתח ראש נפץ שיכול לשרוד את החדירה מהחלל לאטמוספירה ולא להתפרק באוויר. "בתחום הזה, שנקרא תוכנית הנשק, ככל שאני יודע וממה שגורמי מודיעין אצלנו מעריכים, זה עניין של לפחות חצי שנה עד תשעה חודשים. אז ייקח עוד זמן שלאיראן יהיה נשק גרעיני".
גיורא הדגיש כי כפי שציין גנץ, האתגר בהשגת הצלחה בתקיפה של אתרי הגרעין באיראן הופך לקשה יותר ויותר בחלוף הזמן. לדבריו פרק הזמן הטוב ביותר לתקיפה חלף כבר פני עשור – ב-2012, כאשר לישראל היו יכולות תקיפה טובות כבר אז ומנגד האיראנים טרם פיתחו מערכות הגנה אווירית איכותיות וביצרו את מתקני הגרעין שלהם או חדשים בעומק האדמה.
למרות זאת, הוא סבור שגם כעת תקיפה תוכל להיות משמעותית מאוד: "הדברים הם לא כאלה פשטניים, של 'יש שניים וחצי אתרים, יש לנו מטוסים, בוא נראה מה זה עושה לזה'. יש פה גם אפשרויות נוספות שאי אפשר לפרט אותן. אבל בכלל, אין ספק שאיראן מאוד מודעת לאפשרות של תקיפה. היא דואגת לאמצעי הגנה ולכן, האתגר על פני זמן מבחינה מבצעית הולך ונעשה יותר קשה".
גנץ: "איראן מתקינה עוד 1,000 צנטריפוגות מתקדמות"
(צילום: גו-לייב)
הוא הוסיף: "האם ישראל היום מסוגלת לתקוף באיראן? התשובה היא כן. האם היא יכולה להגיע לפגיעה של ממש באתרי הגרעין? התשובה גם לזה היא כנראה כן. השאלה העיקרית היא האם התוצאה הסופית היא שאיראן תאבד יכולת לחלוטין, כפי שקרה בעיראק ב-1981 ובסוריה ב-2007, או שלאיראן תהיה יכולת להתאושש? זו שאלת השאלות ועל זה אני לא יכול לענות".
אף שהוא סבור שתקיפה צבאית היא אופציה ריאלית, איילנד מזכיר כי יהיו לה השלכות רחבות וקשות, וכי יש לשקול אותה בכבוד ראש: "צריך לחשוב על משמעויות הרבה יותר רחבות. איראן תגיב, חיזבאללה יגיב. מה יקרה למפרץ? איך ארה"ב תגיב? איפה סוריה במשחק הזה? זו פעולה מאוד מורכבת ואם תהיה החלטה כזו, ללא ספק היא תהיה משמעותית ודרמטית".
איילנד סבור שלמרות כל הליקויים שבו, להסכם הגרעין יש עדיפות על פני "מצב של נתק בין איראן למעצמות". הוא אמר כי הסכם שכזה, למרות שאינו מושלם ואף "רע ומחורר מאוד", עדיף מנקודת מבט ישראלית: "זה כמו לבחור בין שחין לכולרה – שתי האפשרויות רעות. לדעתי עדיין ההסכם הזה שהוא רע מאוד, עדיף על פני מצב של אין הסכם. והעובדה שאיראן רוצה הסכם, זה לא בהכרח רע לישראל. המצבים הם לא תמיד מצב סכום אפס, שכל מה שטוב להם רע לנו והפוך". עוד ציין כי הסכם שיוכל לדחות אפילו בכמה שנים את יכולתה של איראן לפתח פצצה הוא עדיף – שכן באותה תקופה תוכל ישראל להמשיך לפעול נגד טהרן בצורות שונות.
