כן, ברור, מיד אחרי שנודע שיפורסם הסרטון הכמעט מלא, הברוטלי והאכזרי של איזוק ולקיחת התצפיתניות המדממות בשבי על-ידי מחבלי חמאס - כולל המשפטים המצמררים "את יפה כל כך" ו"הנה בנות שיכולות להיכנס להיריון" - התרומם גל זעקות השבר בוואטסאפ הכיתתי. כן, צריך לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע מהילדים לצפות בזוועה. כן, אם במקרה צפו, צריך לתווך להם את זה. כן, מוכרחה להיות דרך להרגיע אותם, שלא ייבהלו כל כך.
תיעוד חטיפת התצפיתניות
ובכן, לא. ממש לא. בפרט כשמדובר בילדים שכבר אינם ממש ילדים אלא מתבגרים צעירים, אדרבה; לא רק שאין צורך למנוע מהם לצפות בסרטון, אלא שיש אולי צורך להביא אותם לצפות בו. יש צורך שייבהלו. יש צורך שגם בהם יאחז הפחד הבריא שאוחז, מאז 7 באוקטובר, בכל ישראלי שפוי; הפחד שמביאה איתה ההבנה של מה שעלול לקרות למדינה, ובעיקר לתושביה, כאשר המפתחות מופקדים, לאורך שנים ארוכות מדי של קורוזיה מחלחלת, בידי ראש ממשלה שקוע בפלילים, שקוע בענייניו ואינטרסיו הפרטיים והאנוכיים, שקוע בשימור שלטונו בכל מחיר, שקוע בריקבון ובשחיתות תחת הסלוגן השקרי "שומר ביטחון ישראל". ומה קורה כשהאיש הזה עושה את הדבר שאדם כזה יעשה בהכרח; ממנה לשרים דווקא את הישראלים הקיצונים, חדלי האישים, הבורים ולעיתים הפליליים ביותר, מי ששחיתותם הפרטית נופלת, באופן טבעי, רק במקצת משלו.
הנה, ילדים, מה שקורה כאשר ראש ממשלה מריץ - כבר מאז הקדנציה הראשונה שלו בראשות הממשלה - סקרי עומק דו־שבועיים שמהם הוא גוזר את התנהלותו ואת גורלה של מדינה שלמה; הסקרים שגרמו לנתניהו, לצורכי תדמית והאבסת הבייס, לתקצב ולנפח את חמאס עוד ועוד, לראות בו נכס חיוני, כמעט שותף, ולהציג את הרשות הפלסטינית - לא הבעיה האמיתית רוב הזמן - כבעיה האמיתית.
הנה, ילדים, מה שקורה כאשר הצבא הירוק מוחלש לאורך שנים, כאשר אוגדה ביו"ש חשובה ודחופה בהרבה מאוגדה בעוטף עזה – כי הבייס הכריע, נתניהו רק מיישם - וכאשר הכסף, המשאבים, הציוד והמאמץ זורמים באין מפריע לשותפים קואליציוניים - זרים ככל שיהיו לערכי הישראליות והדמוקרטיה – על חשבון הישראלים שאינם שמים באוטומט מחל בקלפי.
הנה, ילדים, מה שקורה כאשר מתעלמים במופגן, או בחשאי, מהערכות מודיעיניות מוצקות, מתרחישים קרובים ומאיימים, מקריאות השכמה בהולות של שר הביטחון וגם של ראש האופוזיציה
הנה, ילדים, מה שקורה כאשר מתעלמים במופגן, או בחשאי, מהערכות מודיעיניות מוצקות, מתרחישים קרובים ומאיימים, מקריאות השכמה בהולות של שר הביטחון וגם של ראש האופוזיציה. הנה מה שקורה כשמחלישים, מפלגים, מרעיבים ומפוררים חברה מבפנים לאורך שנים בכוונת מכוון, עד לשלב שבו המונים יוצאים לרחובות שוב ושוב, מדי שבת, כדי להתריע, אבל במקום להקשיב או לנסות לפשר, צריך לעשות להם דווקא, לשנות שיטת משטר בכוח.
הנה, ילדים, מה שקורה כשהאויב מרגיש - למעשה יודע - שהמדינה נרקבת ומופקרת לגורלה; הנה מה שקורה כשסוכני הכאוס, משחררי הבלמים והאיזונים, מטורפי המקומות הקדושים וערלי הלב לשמם עושים יד אחת. היד הזו היא שפורמת, למעשה, את הגדר ליישובי העוטף. היא שהפקירה את הגדרות האלה ואותתה לאויב: פ־ת־ו־ח.
אז תסתכלו טוב־טוב בסרטון ילדים, כי דבר דומה עלול לקרות, חלילה, גם לכם, אם לא תלמדו ממנו משהו; למשל שחמאס, בשלב זה, הוא לא הבעיה שלכם בטווח הבינוני־ארוך. הבעיה שלכם, בכל טווח, היא האנשים שהביאו את חמאס לאן שהביאו, כלומר עד הבית של כולנו.
והם יעשו את זה שוב, אם נמשיך לתת להם להחזיק במפתחות לישראל. הם לא משתנים אף פעם, רק הולכים ומקצינים. תסתכלו עליהן - על הבנות האלה - ותראו את חידלוננו. את חידלונם. ובואו לא ניתן לזה לקרות שוב לעולם.
