שרן השכל בוועדת החינוך
(צילום: דוברות ועדת החינוך)
בעוד הורים וילדים רבים בארץ חווים בימים אלה בידודים ותלמידים נאלצים להיעדר ימים שלמים מהלימודים, ועדת החינוך בראשות ח"כ שרן השכל קיימה היום (יום ג') דיון ראשון בהצעת החוק שהגישה ח"כ השכל שמטרתה התאמת לוח החופשות של התלמידים לימי העבודה במשק. ארגוני המורים החרימו את הדיון, ובהודעות שפרסמו הבטיחו להיאבק בהצעת החוק.
על פי הצעת החוק, החופש הגדול יקוצר ושנת הלימודים תיפתח ב-1 באוגוסט ותסתיים ב-30 ביוני, החופש הגדול יהיה במהלך חודש יולי, יבוטלו חופשות ל"ג בעומר וימי אסרו חג, שבוע הלימודים יקוצר לחמישה ימים וכן תקוצר חופשת הפסח. קיצור החופש הגדול בחודש, יוחזר בחודש חגי תשרי שבו כמעט לא יתקיימו לימודים. עוד בהצעה תינתן לעובדי ההוראה תוספת של חמישה ימי חופשה אותם יוכלו לתאם עם מנהל מוסד החינוך; ויעשו התאמות נדרשות למגזר החרדי והמגזר הלא יהודי.
יו"ר הועדה השכל התייחסה להיעדרות של נציגי ארגוני המורים ואמרה, "צר לי מאוד שגם יפה בן דויד וגם רן ארז החליטו להחרים את הישיבה ולא לשלוח נציגים. עצוב שהם מסובבים את הגב לדיון בנושא שאמור להיות פתוח וקשוב למורים. זה מראה על חוסר נכונות לשיח, התבצרות בעמדה ראשונית והתנערות מאחריותם לייצוג המורים בנושא כ"כ חשוב. לוח החופשות הוא רע למורים, לילדים ולאזרחי ישראל. אנחנו לא נוותר ונמשיך לקדם את הנושא".
רן ארז: "השכל פופוליסטית"
(צילום: משי בן עמי)
סוניה פרץ, מנכ"לית ומנהלת אגף בכיר במשרד החינוך, הציגה את עמדת המשרד ואמרה כי "בעיקרון אנחנו חושבים ששינויים מהסוג הזה צריכים להיות בהסכמה ולהסדיר אותם במסגרת הסכמי עבודה עם המורים. אנחנו נצטרך לעשות שיח פנימי אצלנו כדי להתייחס להצעה באופן ענייני".
לדברי ח"כ משה טור פז, חופשת הקיץ היא אחד הגורמים המרכזיים ליצירת פערים חברתיים. "כשהייתי מנהל", הוא אמר, "יכולנו להבחין בין התלמידים שבאים מבתים חזקים ושהיו חוזרים לבית הספר ב-1 בספטמבר עם ניצוץ בעיניים, לעומת תלמידים מבתים מוחלשים יותר שלקח כמעט חודשיים עד שחזרו לתלם הלימודי". עוד אמר ח"כ טור פז כי ימי שישי בבתי הספר הם ימים מבוזבזים, וכי "ההצעה רואה את מכלול הצדדים ולא רק צד אחד".
מנגד אמר רועי ברנר, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, כי תלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים לא צריכים להתאים את ימי החופשה לימי העבודה במשק, משום שהם אינם זקוקים להשגחה בימי החופש. "אתם שוכחים את העומס שיש לנו במשך השנה והלחץ הגדול בו אנחנו נתונים בגלל המבחנים והבגרויות. החופש הגדול הוא הזדמנות לפרוק את כל הלחץ וגם אפשרות עבור התלמידים שהם חלשים יותר, ללמוד במהלך החופשה וליישר קו". עוד אמר ברנר כי החלופה שהציג ח"כ אלון טל הקיימת בניו זילנד – לימודים במשך עשרה שבועות ושבועיים חופש – מתאימה יותר לתלמידי העל יסודי.
כל יום שאינו מסונכרן עולה למשק 250 מיליון שקלים
לדברי דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית, "גננות צעירות רואות כיום פחות אופק במקצוע, בעיקר בשל תנאי העבודה הירודים והשחיקה הרבה. אם לא נמקד את הכוח שלנו בימי השגרה כדי לייצר מציאות אחרת בגנים, אנחנו נאבד את הגננות הטובות ביותר ולא נצליח לגייס כוח אדם ראוי שיפקוד את הגנים.
"לפני שחושבים על שינוי לוח החופשות צריך לחשוב איך לייצר מערכת חינוך יציבה ובריאה בגנים מגיל לידה ועד גיל שש. הפחתת מספר הילדים בכל גן ומתן הכשרות לכל צוותי הגן הם הצעדים הראשונים לכך. מעמד הגננות נמצא בכאוס ומי שנפגעים מכך בראש ובראשונה אלה הילדים".
התאחדות התעשיינים הביעה תמיכה בסנכרון ימי חופשת התלמידים לימי העבודה במשק. "כל יום שלא מסונכרן למשק עולה 250 מיליון ש"ח, שכוללים בתוכם את הפסד התוצר ואת הפגיעה בפריון", הסבירה עו"ד מיכל וקסמן, נציגת התאחדות התעשיינים. ח"כ עופר כסיף הלין על העובדה שבהכנת הצעת החוק לא שותפו ארגוני המורים.
מהסתדרות המורים נמסר אמש כי "מדובר בפופוליזם זול. כולם יודעים שימי החופשה של עובדי ההוראה נקבעו במסגרת הסכמים קיבוציים בין הסתדרות המורים למדינה ולא בהצעת חוק של חברת כנסת כזאת או אחרת. ימי החופשה מהווים חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של עובדי ההוראה בדיוק כמו שכר, ימי מחלה, השתלמויות או תנאים אחרים שנקבעו בהסכמים".
יו"ר ארגון המורים רן ארז מסר: "מדובר בתוכנית הזויה, אנחנו מתנגדים לה בתוקף וניאבק נגדה. במקום להתמודד עם החוליים האמיתיים של המערכת, מציעים הצעה פופוליסטית שמטרתה לפגוע בתנאי העבודה של המורים".
יו"ר הוועדה ח"כ השכל קראה לכל הגופים המעוניינים להביע דעתם על המתווה המוצע לשלוח הערות בכתב למזכירות ועדת החינוך. היא קראה למשרד החינוך לקיים מחקר מעמיק על פתרונות אפשריים לנושא, וכן לבדוק מה החלופות במקומות אחרים בעולם ולהגיש לוועדת החינוך את מסקנות הדיון שיתקיים במשרד.
