אביו של סרן ת': "לא נשכח ולא נסלח"
(צילום: גיל נחושתן, איתן גליקמן)
נאום "אני מאשים" מעל קבר הבן: באזכרה הבוקר (יום שישי) במלאות שנה למותו של קצין המודיעין ת', תקף אביו בחריפות את הצבא. בתום האזכרה חיבק ממושכות קצין מודיעין בכיר את האב השכול. באזכרה נכחו גם קצינים בכירים נוספים מאגף המודיעין, ובהם אל"מ ל' שהייתה מפקדת המערך שבו שירת ת', יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן ברק, וכן עשרות חברים ותומכים במאבק המשפחה לחשיפת נסיבות מותו המסתורי.
"עברה יותר משנה מאז יומך האחרון בכלא והכאב שלנו המלוּוה בחוסר ידיעה על סיבת מותך רק גדל", אמר האב באזכרה שנערכה בעיר מגוריו של סרן ת'. "המערכת הצבאית שהצטיינה בפגיעה בך לא חוסכת את יכולותיה אלה גם מהמשפחה שלנו. לא נשכח ולא נסלח למי ששם לו כמטרה לשבור את הילד שלנו על ידי משפט מתמשך ואיום במאסר לא סביר".
דברי האב מצטרפים למכתב שהעבירה השבוע המשפחה השכולה, באמצעות עורכות הדין אפרת נחמני בר ושרון זגגי פנחס, לפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר ירושלמי, שבה הבהירו כי אינם מוכנים להיות "משפחה שכולה מחמד", כלשונם.
במכתב הועלו טענות קשות על החקירה הכושלת של צה"ל, היעדר ממצאים לנסיבות המוות, והמנדט החלקי שניתן לצוות המשטרתי, שלדבריהם אין לו כל יכולת להוציא את חקירה מהמבוי הסתום אליה נקלעה. הוריו של הקצין קבלו במכתבם לפצ"רית על מה שהם חשים כניסיון "לאלף" אותם, "להתיישר" עם המערכת ולהשמיע דברים פחות נוקבים.
"זו הייתה השנה העצובה בחיינו", אמר האב מעל קבר בנו. "איבדנו אותך אחרי תשעה חודשים של כליאה תוך ניתוק מכל מה שהכרת, תקופה קשה שנמשכה ונמשכה. תשעה חודשים שבהם קיווינו שתוכל להתמודד מול מערכת צבאית קהת רגשות, שנלחמה בך, החייל של כולנו, הילד שלנו. הצבא הגיבור נגד חייל הקבע המשקיען בעל היכולות המיוחדות שרק רצה להגיע אל הכי טוב, בכל דרך אפשרית או לא אפשרית.
"ברשימות שהשארת אחריך גילינו רק רמזים מועטים לגבי מה שהתחולל בליבך. בשיחות איתנו לא סיפרת דבר על הקשיים שאתה עובר בכלא, גם לא על הקושי המעיק להתנתק מחברים ומפקדים ביחידה, שבמילותיך: מחקו אותך ושכחו מקיומך. וכל זאת בנוסף על הניתוק הארוך מהרשת שהייתה חלק מרכזי כל כך בחייך.
"רק לאחר מותך התאפשר לנו לעיין בהסבריך לחוקרים. מצאנו שם בעיקר עודף מוטיבציה, מתן מענה יצירתי, אם כי חריג, לקידום הפעילות החשובה שלך, וים של תשוקה פנימית להצליח ולהשיג תוצאות מהירות בכל מחיר. אני זוכר שבאחת ההמתנות לדיון המשפטי אמרת לנו - 'אני לא מבין למה אומרים עליי את כל הדברים האלה בכתב האישום ובכלל, רוב הדברים שעשיתי דווקא מאוד הצליחו'.
"עברה יותר משנה מאז יומך האחרון בכלא והכאב שלנו המלוּוה בחוסר ידיעה על סיבת מותך רק גדל. המערכת הצבאית שהצטיינה בפגיעה בך לא חוסכת את יכולותיה אלה גם מהמשפחה שלנו. היא נכשלה בניסיון לפענח את מותך, אולי המכוון, לאחר שהתעלמה מבקשתנו המיידית למינוי שופט חוקר, לא הנציחה אותך מיד כחלל של צה"ל, אילצה אותנו להביאך למנוחות מחוץ לגדר הצבאית כאילו לא שירתת בצבא עד יום מותך. גם אם המערכת הזאת תתעשת ותיקח סוף סוף אחריות על מותך בטרם עת, אין לנו ממנה יותר ציפיות למעט שימור זיכרונך ושמך הטוב.
"זכינו לאהבה מחממת לב והשתתפות בצער מחברים ואזרחים רבים, שרובם שואלים מדוע אנחנו כל כך עדינים ונחמדים. הסיבה שלא התפוצצנו, לפחות לא בפומבי, היא ששום כעס שלנו לא יחזיר לנו אותך. אנחנו גם מאוד אוהבים את צה"ל ואת החיילים הרבים המסורים שמשרתים בו. גם אחיותיך, אימא שלך ואני היינו חיילים – אין לנו צבא אחר. אבל אהבנו את צה"ל והאמנו בו פעם יותר, הרבה הרבה יותר.
"לא נשכח ולא נסלח למי ששם לו כמטרה לשבור את הילד שלנו על ידי משפט מתמשך ואיום במאסר לא סביר,
לא נשכח ולא נסלח למי ששמר בסוד על אירועים רפואיים, אולי נורות אזהרה, שעברו עליו בכלא,
לא נשכח ולא נסלח למי ששידר לנו את התחושה השקרית שהוא מוגן, אך לא באמת שמר עליו,
לא נשכח ולא נסלח למי שלאחר מותו החליט שאינו ראוי לקבורה בבית עלמין צבאי,
לא נשכח ולא נסלח למי שלא העביר את חקירת מותו לגוף המקצועי ביותר האפשרי,
לא נשכח ולא נסלח למי שעדיין פוגע בשמו מבלי להזכיר את תרומתו האדירה לביטחון של כולנו".
האב התייחס גם לפרסום ב-ynet על כך שבאזכרה ביום הזיכרון לא נשלח נציג של צה"ל למשפחה: "וגם לא נשכח ולא נסלח למי, שביום הזיכרון האחרון, לא מצא לנכון לשלוח נציג של צה"ל, לחזק אותנו מעט ליד הקבר. במקומו, הגיעו אנשים טובים אחרים שהשתתפו בכאבנו. אותם נזכור לתמיד. היה שלום ילד שלנו. יכולת להיות הבן הגאון והאח הצעיר שהופך לדוד המשעשע של נכדינו לעוד הרבה מאוד שנים. במקום זאת, אף אחד לא מסביר לנו למה אתה בכלל כאן. אימא ואבא".
