העד עדי קופולביץ בבית המשפט
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך הבוקר (שני) משפט נתניהו. לאחר שהסתיימה בחודשים האחרונים קבוצה של שורת עדים בתיק 1000, המשפט חוזר הבוקר לדיונים בתיק 4000 - תיק "בזק-וואלה" - בו נאשם נתניהו בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. העד היום הוא עדי קופולביץ, מאגף כלכלה במשרד התקשורת, שצפוי להעיד על עניינים רגולטוריים במשרד התקשורת. הוא עסק בין היתר בנושאים שנוגעים לקבוצת בזק, כמו רפורמת השוק הסיטונאי.
בפתח הדיון ביקשה התובעת עו"ד יהודית תירוש לעדכן את השופטים על איום כלפי אחת העדות בתיק, עו"ד דנה נויפלד. תירוש אמרה כי "מאז שהתחיל המשפט אנו משתדלים לשמור על האולם הזה ממה שקורה בחוץ. כשמה שקורה בחוץ עלול להשפיע על מה שקורה בבית המשפט, אנחנו מרגישים צורך לעדכן את בית המשפט. גם גברתי אמרה עוד בזמן העדות של ישועה, כשהוא קיבל הודעה שהוא תפס אותה כמאיימת, שיכולה להיות לזה השפעה על התנהלות העד.
"בשנה וחצי האחרונות יש הכפשות חוזרות נגד כמעט כל העדים בתיק. אתמול הייתה עליית מדרגה נוספת מבחינתנו, כשגורם מסוים קרא לשר מיועד לסיים את עבודתה של עדה שעובדת באותו משרד ושהעידה לפני מספר חודשים במשפט. אנחנו חושבים שלדברים כאלה עשויה להיות השפעה לא טובה על עדים, במיוחד בקבוצת העדים הקרובה שבה יש עובדים במשרדים ממשלתיים. אנחנו בוחנים יחד עם גורמי האכיפה כדי לראות מה אפשר לעשות רצינו להגיד את זה כאן".
השופטת רבקה פרידמן פלדמן שאלה את תירוש "מה את רוצה שנעשה עם זה? אנחנו הבנו מעדים שעמדו כאן שקיבלו מסרים והודעות", שהשיבה כי "אנחנו בשלב זה לא רוצים שבית המשפט יעשה דבר, אבל שידע את הדברים". השופטים שאלו בנוסף את תירוש מה היה בתוכן ההודעה. היא השיבה "אני לא רוצה להדהד יותר מזה. זו הודעה ברשתות החברתיות. אנחנו רצינו להניח את זה בפני בית המשפט".
אתמול צייצה בטוויטר פעילת הליכוד כנרת בראשי כי שר הבריאות הבא צריך להוציא לשבתון את נויפלד, שעובדת כיום במשרד הבריאות. בנוסף לכך נשמעו לאחרונה כמה התבטאויות שנויות במחלוקת מצד חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, שקראה בין היתר להדיח את היועמ"שית ואמרה שתפעל לפטר פרקליטים שליוו את תיק נתניהו.
עו"ד ז'ק חן, המייצג את הזוג שאול ואיריס אלוביץ, התייחס לדברים ואמר כי "אנחנו חושבים שיש קריאות שחורגות מגבול הטעם הטוב ברשתות החברתיות, משני הצדדים". הוא הוסיף: "אנחנו כמובן מצטרפים לדברי חברתי, יש פה הליך משפטי, אנחנו צריכים להשתדל כולנו לבודד את הרעשים. הקושי הוא בשליטה על ציבורים ברשתות החברתיות. הוא מכל הכיוונים במשפט הזה, אסור לצייר את זה כמשהו חד צדדי". עו"ד בעז בן צור, המייצג את בנימין נתניהו, ציין כי זהו "ניסיון חד צדדי לצייר כאילו יש גורם אחד. ההפך".
העד קופולביץ, מנהל תחום בכיר רגולציה ומחקר במשרד התקשורת לשעבר, וסגנו של ערן לבאות, עבד במשרד התקשורת באגף כלכלה מ-2014 עד 2021, ולדבריו עסק ברגולציה כלכלית של תשתיות נייחות. "רפורמת השוק הסיטונאי היה אחד מנושאי הדגל של המשרד. יש לו שתי רגליים, רגל תחרותית כלכלית ורגל הנדסית של איך מבצעים את החיבור. זה היה באוגוסט 2014 עם המנכ"ל אבי ברגר והשר גלעד ארדן", תיאר קופולביץ את עבודתו.
תירוש ביקשה להבין מקופולביץ את הליכי גיבוש המדיניות במשרד התקשורת. "זה תלוי בעניין, באופי השאלות. יש נושאים בוודאי בשלבי הגיבוש, צוות שכולל מהנדסים, כלכלנים, משפטנים, הם יהיו נוכחים ברוב הפגישות. אם זו בקשה יותר נקודתית או השלמה שצריך יכולה להיות פגישה יותר מצומצמת, יהיו מקרים שנוציא מייל".
תירוש: "במסגרת הזו של ממשק עם החברות, איך עובדת התקשורת עם הגורמים המפוקחים?".
קופולביץ: "לעיתים רחוקות אני מתכתב בוואטסאפ, אני משתדל שהדברים יהיו בצורה מסודרת במייל. כשאני כותב מיילים אני אכתב לרוב לפחות עוד מישהו מהמשרד".
תירוש: "עד כמה טיוטות הועברו לגורמים מפוקחים?".
קופולביץ: "לא זכור לי שהעברתי טיוטה או מסמך עם הערות לגורם מפוקח".
תירוש: "שמעת על מישהו שהעביר טיוטות?".
קופולביץ: "התבקשתי להתייעץ עם סוגיה מסוימת עם בזק, אני חושב שזו עדי כהאן שביקשה ממני, אמרתי לה שאני לא חושב שזה נכון בשלב הזה, אלא בשימוע, היא אמרה לי שמבחינתה זה מקובל והיא עשתה את זה, אני לא שמעתי על מישהו שנוהג ככה. רק בחקירה הראו לי".
תירוש: "מה אתה יודע על בג"ץ בנושא העברת טיוטה לבזק?".
קופולביץ: "למיטב זכרוני זה היה הליך מנהלי. מישהו הגיש בקשת חופש מידע לקבל מודל כלכלי שהכנו. לטענתו מה שפרסמנו היה מודל חלקי וביקשו את המודל המלא. במסגרת העבודה על השוק הסיטונאי ההחלטה של השר ארדן היתה לפצל לשני היבטים. בית המשפט המנהלי קיבל את עמדתנו, בזק עתרה נגד ההחלטה ואמרה שלא יכול להיות שמשרד התקשורת מקבל החלטה על סמך טיוטה. הסיכום של בג"ץ היה שניקח לאותו מודל שעל בסיסו התקבלה ההחלטה".
תירוש: "עד כמה אתה חושב שצריך להעביר טיוטות?".
השופט משה בר: "הייתה הנחיה לא להעביר טיוטה?".
קופולביץ: "אני לא חושב שנכון שנעביר טיוטה, חוק חופש המידע שם סייגים. היה מצב שביקשו ממני לעשות עוד התייעצויות ועוד סיבוב, לא קיבלתי הנחיה".
לפי כתב האישום בין נתניהו לאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. אלוביץ' היה בעל השליטה בקבוצת בזק והאתר "וואלה". נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. היתה לו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
הפרקליטות טוענת כי תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור הנאשם נתניהו, וכן עבור בני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי. על רקע זה נוצרה בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו הנאשם נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של הנאשם נתניהו.
בני הזוג אלוביץ', הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה", אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיהם של הנאשם נתניהו ובני משפחתו.
בתמורה נטען הפעיל הנאשם נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שהנאשם אלוביץ' היה מעוניין בקידומם - בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות ביורוקום. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לנאשם אלוביץ', עסק הנאשם נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של הנאשם אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
